לפני כשנתיים וחצי, ביולי 2016, נכנס לתוקף החוק להסדר הדיינויות בסכסוכי משפחה (המוכר בכינוי: החוק ליישוב סכסוך), לפיו לא ניתן לפתוח בהליך גירושין באמצעות הגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, מבלי להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
מטרת "יישוב סכסוך" היא לפתור את המחלוקות הקיימות בהליך הגירושין, בגינן מוגשות תובענות, באמצעות גישור ופשרה
האם מדובר בהליך שנועד לכפות שלום בית, גם אם הנישואין עלו על שרטון?
שם ההליך אכן מטעה אנשים רבים, המעוניינים להתגרש. הם סבורים (בטעות) כי מדובר בניסיון לכפות עליהם "שלום בית", שעה שהם מעוניינים להתגרש.
תפקידו של עורך הדין להבהיר ללקוחותיו כי "יישוב סכסוך" אינו "ייעוץ זוגי" או ניסיון לגרום ל"שלום בית" כפוי בין הצדדים. מטרת "יישוב סכסוך" היא לפתור את המחלוקות הקיימות בהליך הגירושין, בגינן מוגשות תובענות, באמצעות גישור ופשרה.
יישוב סכסוך מאפשר משא ומתן בדרכי שלום וצמצום הצורך בהתדיינות משפטית
מהם היתרונות של יישוב סכסוך?
יישוב סכסוך מאפשר משא ומתן בדרכי שלום וצמצום הצורך בהתדיינות משפטית (הכרוכה לעיתים בהתכתשויות והתנגחויות ממושכות בבית המשפט). כך, ניתן "לחסוך" לצדדים ולילדיהם עוגמת נפש קשה.
אכן, יישוב סכסוך מהווה יתרון עצום למי שיש בו נכונות ורצון לפתור את המחלוקות בדרכי נועם. כמובן, הדבר תלוי גם ברצונו של הצד השני לסכסוך הגירושין. ככל שהרצונות זהים, הסיכוי להגיע ליישוב סכסוך גדול יותר.
ההליך אינו כרוך בתשלום, למעט עלות הגשת הבקשה (100 שקלים בלבד, נכון לכתיבת שורות אלה)
האם יישוב סכסוך מייקר את הליך הגירושין?
ההליך אינו כרוך בתשלום, למעט עלות הגשת הבקשה (100 שקלים בלבד, נכון לכתיבת שורות אלה). ההליך אפוא נגיש וזמין. זהו יתרון הכרוך בחיסרון.
עצם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אין בה משום קביעה משפטית כזו או אחרת בדבר הזכויות. לכן, הצד השני יכול בנקל לנצל את המצב
מדוע מדובר ביתרון הכרוך בחיסרון?
אנשים רבים מעוניינים להתחיל הליך גירושין וניגשים בגפם לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. הם מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך, מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה.
הם אינם לוקחים בחשבון כי במהלך הליך יישוב הסכסוך, הצד השני עלול לנקוט צעדים קיצוניים: הברחת ילדים מהארץ, הברחת נכסים וכו'. זאת, מאחר שעצם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אין בה משום קביעה משפטית כזו או אחרת בדבר הזכויות. לכן, הצד השני יכול בנקל לנצל את המצב.
ניתן להגיש - כבר במעמד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך - בקשות זמניות לשמירת המצב הקיים, לעיכוב יציאה מהארץ, לעניין זמני שהות, לעניין מזונות וכו'
האם ניתן לקבל סעדים זמניים, בשעה שההליך ליישוב סכסוך מתקיים?
אכן, ניתן לקבל סעדים זמניים. רבים אינם מודעים לכך שניתן להגיש - כבר במעמד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך - בקשות זמניות לשמירת המצב הקיים, לעיכוב יציאה מהארץ, לעניין זמני שהות, לעניין מזונות וכו'. בקשות אלה מועברות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני וניתנות בהן החלטות שיפוטיות.
מיום הגשת הבקשה, יש עיכוב הליכים משך עד 45 ימים (אותם ניתן להאריך בהסכמה מפעם לפעם, למשך 15 ימים)
האם יש עיכוב הליכים כל עוד מתקיים הליך יישוב סכסוך?
מיום הגשת הבקשה, יש עיכוב הליכים משך עד 45 ימים (אותם ניתן להאריך בהסכמה מפעם לפעם, למשך 15 ימים). בפרק זמן זה, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שם יתקיימו עד ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).
הפגישה הראשונה היא פגישת חובה, השקולה להזמנה מבית המשפט
האם ניתן לקבל ייצוג משפטי בפגישות מהו"ת?
הפגישה הראשונה היא פגישת חובה, השקולה להזמנה מבית המשפט. אי התייצבות עלול להוביל למחיקת הבקשה. הפגישה הראשונה מתקיימת בין הצדדים בלבד, אך מהפגישה השנייה ואילך, קיימת אפשרות להגיע לפגישה עם ייצוג משפטי.
הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כשלעצמה אינה מסורבלת. עם זאת, בהיעדר ייצוג משפטי, קיים חשש כי הצד השני להליך ינצל את חוסר הידיעה וינקוט צעדים קיצוניים
מהן המגבלות המוטלות על הצדדים, כל עוד מתקיים הליך יישוב סכסוך?
הצדדים מנועים מלהגיש תובענות במהלך יישוב הסכסוך.
הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כשלעצמה אינה מסורבלת ואין צורך לפרוס בה טיעונים עובדתיים מהותיים או משפטיים. לכן, יש הסבורים שהם יכולים לעשות זאת בגפם; וכי עדיף להגיש את הבקשה לבד, מבלי לפנות לייעוץ משפטי. עם זאת, כפי שצוין לעיל, בהיעדר ייצוג משפטי, קיים חשש כי הצד השני להליך ינצל את חוסר הידיעה וינקוט צעדים קיצוניים.
כך או כך, מאחר שאין צורך לפרוס בבקשה טיעונים עובדתיים או משפטיים, הפשטות מקלה על הצדדים לנהל מו"מ.
לסיכום: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מטיל על הצדדים לגירושין חובה לפנות להליך יישוב סכסוך. במקרים בהם הליך יישוב הסכסוך מתנהל בתבונה, ניתן לסיים את הליך הגירושין על הצד הטוב ביותר בהסכם פשרה, ללא הליך גירושין מסורבל, יקר וקשה. עם זאת, כאשר פונים להליך יישוב סכסוך, מומלץ בחום להיוועץ בעורך דין, כדי לוודא שההליך מתנהל כשורה וכי הצד השני אינו מנצל לרעה את ההליך לביצוע מחטפים בעייתיים.
* עו"ד ומגשרת מירב אהרון היא בעלת משרד עו"ד פרטי, שמתמחה בדיני משפחה וירושה, גישור, ייפוי כוח מתמשך, דיני מקרקעין ודיני נזיקין (גוף ורכוש).
