zap group mishpati logo

תביעת נזיקין במסגרת סכסוך גירושין

למרבה הצער, סכסוכי גירושין כרוכים לעיתים בהסלמה חריפה, הגורמת נזק ממשי לילדים או לאחד הצדדים. אלימות? התעללות? ניכור הורי? במקרים אלה, ניתן להגיש גם תביעת נזיקין

02.02.20
תאריך עדכון: 30.03.24
8 דק'
תביעת נזיקין במסגרת סכסוך גירושין

"קשיות לבו של האב כלפי ילדיו מזעזעת את הנפש, ותחושתנו המוסרית מתקוממת נגד האכזריות שבהתנהגות זו. החובה של ההורים אינה מוגבלת לצרכים חומריים גרידא. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד. ניתוק הקשר המוחלט של האב עם ילדיו הוא הפרה חמורה של החובה לדאוג לצורכיהם באופן כללי, ולחינוכם באופן מיוחד. מה שנדרש מהורים הוא לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים נוהגים".

דבריי השופט יצחק אנגלרד בפרשת אמין (ע"א 2034/98) מדברים בעד עצמם. זהו פסק הדין המנחה, בעניין תביעות נזיקיות של ילדים נגד הוריהם. פרשת אמין היא המקרה הראשון שבו נדונה תביעה נזיקית של ילדים נגד אחד ההורים, בגין הזנחה ונטישה.

תחום התביעות הנזיקיות של ילדים כלפי הורה מצוי עדיין בתהליך התגבשות והתפתחות. פעמים רבות, הקשר שבין דיני משפחה לדיני נזיקין מתעורר בסכסוכי גירושין, לא רק בהקשר של תביעת ילד כלפי הורה. במאמר זה נבחן לעומק את הקשר שבין סכסוכי משפחה לבין תביעות נזיקין.

תביעה נזיקית בין בני זוג עשויה להיות מוגשת במספר נסיבות, ביניהם כאשר בן/בת הזוג נטש את התובע ואת ילדיהם המשותפים והזניח אותם; או בנסיבות שבהן התרחשה התעללות

מהן התביעות הנזיקיות העשויות לנבוע מסכסוך גירושין?

תביעות ילדים נגד שני ההורים - במקרים בהם ההורים נלחמים ומנהלים מאבק גירושין מר, מבלי להתחשב בהשלכות הקשות על הילדים, הניזוקים עקב כך, הילדים יכולים לתבוע בתביעת נזיקין את הוריהם, שלא שמו את טובתם במרכז, ולא נקטו אמצעים סבירים ומתבקשים, כדי למנוע מהילדים נזק.

תביעות ילדים נגד אחד ההורים - במקרים בהם אחד ההורים נטש את הילדים ו/או את אימם; במקרים שבהם אחד ההורים מנע מילדיו קשר עם ההורה האחר, שלא בצדק (ניכור הורי); במקרים שבהם אחד ההורים התעלל בילדיו או הזניח אותם. בכל המצבים האלה, יכולים הילדים לתבוע את ההורה הרלוונטי, בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התנהלותו. כמובן, רשימת המקרים הזו אינה ממצה את כל המצבים.

תביעת נזיקין של בן/ת זוג נגד בן/ת זוג - תביעה נזיקית בין בני זוג עשויה להיות מוגשת בנסיבות שבהן בן/בת הזוג נטש את התובע ואת ילדיהם המשותפים והזניח אותם; או בנסיבות שבהן התרחשה התעללות; או במקרים של חטיפת ילדים; או במצבי ביגמיה; וגם במקרים של סרבנות גט, ההופכת את התובע/ת לעגונ/ה.

ניתן לכמת בכסף את הנזקים: תביעה נזיקית היא תביעה כלכלית, העשויה אמנם לכלול גם ראש נזק לא ממוני, אך קיימת חובה שניתן יהיה לכמת את הנזק באופן כלשהו;

האם תביעות נזיקין נלוות לסכסוכי משפחה הן תביעות נפוצות?

עם השנים, חלה עלייה עקבית, הדרגתית ואיטית, במספר תביעות הנזיקין המוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה, שהוסמכו לדון בכל התביעות הנוגעות למשפחה.

באילו נסיבות ניתן להגיש תביעות נזיקין נגד בן משפחה?

כדי להשיב לשאלה זו, יש להפנות את המבט לעבר דיני הנזיקין, ולהתייחס לבני המשפחה הרלוונטיים כאל שני פרטים בחברה, הכפופים לדין המוסדר בפקודת הנזיקין. ניתן להגיש תביעה נזיקית רק בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

1. יש עוולה נזיקית רלוונטית שהופרה (אחד מסעיפי פקודת הנזיקין);

2. הפרת העוולה גרמה נזקים לתובע;

3. ניתן לכמת בכסף את הנזקים: תביעה נזיקית היא תביעה כלכלית, העשויה אמנם לכלול גם ראש נזק לא ממוני, אך קיימת חובה שניתן יהיה לכמת את הנזק באופן כלשהו;

4. ניתן להוכיח את כל הנ"ל באמצעות ראיות. רף ההוכחה הוא מעל 50% (הרף הנחוץ בתביעה אזרחית).

ניתן להגיש תביעה נזיקית בבתי המשפט לענייני משפחה, בעילות הבאות: תביעה המתבססת על עוולת הרשלנות; תביעה המתבססת על עוולת הפרת חובה חקוקה; או תביעה המתבססת על עוולה ספציפית, בהתקיים נסיבות מתאימות (למשל: תקיפה, כליאת שווא או תרמית).

התרשלות של הורים, שבחרו להתכתש בבית משפט וניהלו מלחמה מרה ביניהם "על חשבון" הילדים, עשויה להיחשב כהפרת חובת הזהירות כלפי ילדיהם, אם סטו מרמת ההתנהגות של ההורה הסביר

מה נדרש להוכיח במסגרת תביעת רשלנות נגד הורה או בן זוג, בסכסוך גירושין?

כמו בכל תביעת נזיקין, המבוססת על עוולת הרשלנות, גם בתביעת נזיקין שהצדדים לה הם בני זוג או הורה וילד, כדי להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות, יש להוכיח שלושה דברים: 
1. התקיימו יסודות עוולת הרשלנות; 2. התנהגות הנתבע גרמה נזקים לתובע; 3. קיים קשר סיבתי בין התנהגות הנתבע לבין הנזקים.

עוולת הרשלנות, המופיעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, קובעת כך: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות… הרי זו התרשלות, ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן הנסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

בתי המשפט שדנו בתביעות נזיקין, המבוססות על עוולת הרשלנות, ניסחו שני תנאים מצטברים שבהתקיימם תתקבל תביעת הנזיקין וייפסקו לתובע פיצויים. תנאים אלה הינם: 1. קיומה של חובת זהירות ביחסים בין בעלי הדין; 2. הפרת החובה. בין בני זוג ובין הורה לילד, תוכר חובת זהירות במקרים שבהם בן הזוג או ההורה הסביר, צריכים היו לצפות שהתנהגותם (התעללות, נטישה, ניכור הורי וכו') תגרום נזק לבן הזוג או לילדים. בפרשת אמין, שהוזכרה לעיל בפתיחת המאמר, הוכרה חובת הזהירות בין הורה לילדיו. נטישה הוכרה כהפרת החובה.

לאחר שנמצא כי קיימת חובת זהירות בין התובע לנתבע, יש להוכיח כי התובע התרשל והפר את חובת הזהירות. כך, למשל: התרשלות של הורים, שבחרו להתכתש בבית משפט וניהלו מלחמה מרה ביניהם "על חשבון" הילדים, עשויה להיחשב כהפרת חובת הזהירות כלפי ילדיהם, אם סטו מרמת ההתנהגות של ההורה הסביר, ולא נקטו באמצעים סבירים כדי למנוע גרימת נזקים לילדים.

במקרים שבהם ניתן להוכיח קיומה של חובת זהירות והפרתה, ניתן לשקול הגשת תביעת נזיקין. זאת, רק בתנאי שהתנהלות הנתבע אכן גרמה לנזקים. יש להוכיח בבית משפט את הנזקים ואת הקשר הסיבתי ביניהם לבין התנהגות הנתבע, כדי שהתביעה תתקבל.

בפרשת אמין, הוכרו נזקים קשים לילדים, שחוו נטישה ורגשות שליליים מהאב שהזניח אותם. מצבם הומשל למצבם של ילדים שחוו התעללות נפשית ו/או פיזית ו/או מילולית

אילו נזקים ניתן להוכיח בתביעות נזיקין בסכסוך משפחתי?

התשובה לשאלה תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה. אם ההורים בוחרים להיאבק, במקום לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום, יכולים הילדים להוכיח את הנזק הנטען, בעזרת מחקרים בתחום בריאות הנפש. מרבית החוקרים מזהים נזקים קשים בקרב "ילדי גירושין". הנזקים מחמירים ביחס ישר למידת עוצמת המאבק בין ההורים ומידת חשיפתם של הילדים לרגשות שליליים של הורה אחד ביחס להורה השני.

בקרב ילדים אלה, הודגמה ירידה ביכולת הלימודית והחברתית, ירידה תפקודית, פגיעה בכושר המנהיגות וחבלה ביכולת לקיים קשר זוגי יציב. את הטענות האלה ניתן לבסס על חוות דעת מומחה שתוגש לבית המשפט, ותיבחן בבית המשפט. הנזקים שיוכרו יהיו ממוניים (כגון: אובדן כושר השתכרות); ובלתי ממוניים (כאב וסבל).

בפרשת אמין, הוכרו נזקים קשים לילדים, שחוו נטישה ורגשות שליליים מהאב שהזניח אותם. מצבם הומשל למצבם של ילדים שחוו התעללות נפשית ו/או פיזית ו/או מילולית. בגין הנזקים, יוכלו הילדים לקבל פיצוי כספי, בתנאי שיוכח הקשר הסיבתי בין הנטישה ו/או ההתעללות, לבין הנזקים (למשל: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, והוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים, לרבות טיפולים נפשיים).

זאת ועוד: בפסק דין אמין נפסק כי נטישת הורה היא גם הפרת חובה חקוקה. אבא שמתנכר לילדיו, דוחה אותם, מתעלם מהם ומנתק קשר עימם, מפר חובה חקוקה, הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

לפי החוק, הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין. הורים חייבים לנהוג לטובת הקטין, בדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. בעצם הנטישה והניתוק, מפר ההורה הנוטש חובה חקוקה, וגורם לילדים נזקים מגוונים, בגינם ניתן לתבוע אותו.

כיום, התנהלות ההורה המנכר נתפסת בחומרה רבה. בתי המשפט מטילים סנקציות חריפות על הורה מנכר

מה לגבי תביעות נזיקין בגין ניכור הורי?

היחס של המחוקק ושל בתי המשפט למקרים של ניכור הורי, השתנה משמעותית. כיום, התנהלות ההורה המנכר נתפסת בחומרה רבה. בתי המשפט מטילים סנקציות חריפות על הורה מנכר. שינוי היחס לתופעת הניכור ההורי כולל גם היבט נזיקי, שנדון בשני מקרים משמעותיים.

בתמ"ש 39660/01 נדונה תביעת נזיקין שהגיש בעל נגד אשתו, בגין שימוש בצו הגנה, כדי להרחיקו מילדיו. בית המשפט קיבל את התביעה הנזיקית של הבעל והשית על האישה תשלום פיצויים, בקובעו כי האשה עשתה שימוש זדוני בחוק למניעת אלימות במשפחה, לשם נקמה, תוך יצירת ניכור הורי של האב בעיני ילדיו. האשה הוציאה בכחש צו הרחקה של האב מילדיו, רק כדי "להענישו" ולחבל בקשריו עם ילדיו.

בתמ"ש 139903/02 קיבל בית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית לפיצויים, שהגיש אב נגד אם, שניכרה את ילדתם המשותפת, בהכירו בנזקים של כאב וסבל (צער ועוגמת נפש) שגרמה האם לאב, ע"י התנהלותה. האם מנעה מהאב קשר עם הקטינה. במעשיה ובמחדליה, האם הביאה לריחוק בין האב לבת. התנהלות האם נחשבת כהתנהלות רשלנית וכהפרת חובה חקוקה. האם חויבה בתשלום פיצוי לאב.

תביעת נזיקין במסגרת סכסוך גירושין(1)

לסיכום: בשנים האחרונות, מוגשות יותר תביעות נזיקיות נלוות לסכסוכי גירושין, במסגרת בתי המשפט לענייני משפחה. במקרה שסכסוך הגירושין מסלים וכרוך באחד המצבים, שתוארו לעיל במאמר זה, מומלץ לבחון בעזרת עורך דין (המתמחה בדיני משפחה) את האפשרות להגשת תביעת נזיקין.

* עו"ד אריה לרנר מתמחה בדיני משפחה

** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי 

אריה לרנר-משרד עורכי דין

אריה לרנר-משרד עורכי דין

עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, ייצוג מול בתי משפט לענייני משפחה, בתי דין רבניים וכן בתי המשפט המחוזיים, עריכת הסכמי גירושין, הסכמים לחיים משותפים וכן הסכמי ממון.

האם מאמר זה עזר לך?

ZAP משפטי
צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
מאמרים נוספים
אריה לרנר-משרד עורכי דין

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה