איכות הסביבה: מה הם האמצעים המשפטיים כנגד גורם מזהם?

עיקרי הכתבה:

• טרם הפנייה לבית המשפט בנוגע למפגע סביבתי, יש לפנות קודם לרשות המקומית, לגורם המזהם ולמשרד להגנת הסביבה.
• תביעה כנגד גורם מזהם היא בדרך כלל תביעה אזרחית ולא פלילית.
• חברות רבות בתעשיה החלו להפעיל מנגנון בקרה פנימי למניעת זיהום סביבתי.
  ___________________

זיהום סביבתי הוא בדרך כלל מעשה ידי אדם. למרות המודעות הגוברת לתחום הקיימות, ההתחממות הגלובאלית ואיכות הסביבה, מפעלי תעשיה רבים עדיין גורמים לזיהום משמעותי. על פי רוב, זיהום מחולק לשלושה סיווגים: זיהום אוויר כתוצאה מפליטת גזים וחומרים כימיים, זיהום מקורות המים עקב הזרמת שפכים של התעשיה וזיהום הקרקע עקב שימוש בחומרי הדברה ודישון, וזו רק רשימה חלקית.

זיהום מוגדר על פי החוק כמפגע סביבתי – תחום רחב יותר הכולל זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום על ידי פסולת, חומרים מסוכנים או קרינה, כמו גם רעש או ריח בלתי סבירים, פגיעה בסביבת החוף או מפגע אסבסט. על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים, מפגע סביבתי נחשב לכזה אם הוא נעשה בניגוד לחוק, היתר או רשיון אחר, או במידה שהוא גורם סבל ממשי לאדם או פוגע בבריאותו.

האמצעים המשפטיים כנגד מפגע סביבתי כוללים הגשת תביעות אזרחיות ופליליות, אך פעמים רבות התהליך עלול להיות מורכב, קשה ומפרך.

בתי המשפט דחו בעבר את תביעת צוללני הקישון נגד חיפה כימיקלים בע"מ, עיריית חיפה ובתי הזיקוק לנפט, וכן את תביעתם של תושבים שהתגוררו סמוך למפעלים ברמת חובב וסבלו מתחלואה גבוהה

איכות הסביבה - כיצד ניתן לתבוע מפעלים מזהמים?

הזכות להגשת תביעה אזרחית או פלילית כנגד גורם מזהם המהווה מפגע סביבתי קיימת לכל אדם. זכות זו גם שמורה לכמה ארגוני טבע ואיכות סביבה בישראל כמו החברה להגנת הטבע וארגון אדם, טבע ודין.

במסלול האזרחי ניתן להגיש תביעה פרטית, קבוצתית או ייצוגית כנגד גורם או מפעל מזהם. תביעה זו נעשית לפי פקודת הנזיקין וניתן לתבוע במסגרתה פיצויים רק אם לתובע או לתובעים נגרם נזק. אם התביעה היא בגין זיהום אוויר, ריח עז או מפגעי רעש, קיימת לעתים אפשרות להגיש תביעה פלילית נגד המזהמים, אך זו נחשבת לכמעט בלתי אפשרית היות שעל התובעים להוכיח נזק וקשר סיבתי בין המפגע לבין הנזק שנגרם להם.

בתי המשפט דחו בעבר את תביעת צוללני הקישון נגד חיפה כימיקלים בע"מ, עיריית חיפה ובתי הזיקוק לנפט, וכן את תביעתם של תושבים שהתגוררו סמוך למפעלים ברמת חובב וסבלו מתחלואה גבוהה. הסיבה: התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין הזיהום למחלותיהם. מבחינת בית המשפט יש להוכיח שהפגיעה לא נגרמה כתוצאה מחומר ו/או גורם אחר, או במקומות אחרים שבהם ביקרו התובעים – משימה קשה עד בלתי ניתנת לביצוע.  

יחד עם זאת, בשנת 2019 הגישה עמותת “אזרחים למען הסביבה "בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 30 גופים וחברות שלטענתה פולטים חומרים מזהמים ומסוכנים לאוויר במפרץ חיפה, וזו לא נדחתה על הסף - דבר המהווה הישג התחלתי עבור התובעים וייתכן שיפתח את הדלת לבקשות נוספות.

חשוב לדעת כי טרם הפנייה לבית המשפט בתביעה אזרחית, יש לפנות קודם לרשות המקומית ולגורם המזהם בדרישה להפסקת המפגע

צווים כנגד זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע

תביעה אזרחית, המוגשת במסגרת החוק למניעת מפגעים סביבתיים, רשאית לדרוש הוצאת צווי מניעה וצווה "עשה" שונים, דוגמת צו להפסקת הפעילות המזהמת, צו לטיפול בזיהום, צו לתיקון המעוות או להחזרת המצב לקדמותו. תביעה כנגד חברה מזהמת אף יכולה לכלול את הבכירים והמנהלים של אותה חברה כנתבעים נוספים, ואלה ייאלצו לרוב להוכיח שהעוולה לא נעשתה בידיעתם וכי הם נקטו באמצעים סבירים למנוע אותה.

חשוב לדעת כי טרם הפנייה לבית המשפט בתביעה אזרחית, יש לפנות קודם לרשות המקומית ולגורם המזהם בדרישה להפסקת המפגע. אם פעולות אלו לא מסייעות להפסקת הזיהום הסביבתי, יש להעביר את הפנייה למשרד להגנת הסביבה.

באופן כללי, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שאמור לטפל בזיהום אך לעתים לא מצליח לעשות זאת עקב ריבוי מזהמים ואכיפה נמוכה. לאחר כל השלבים הללו ואם לא נעשו פעולות למניעת או סילוק המטרד מצד הרשויות, התובע או התובעים יוכלו לפנות אל בית המשפט.

בתחום איכות הסביבה, חשוב להיערך מראש לרגולציה עתידית, ומה שוולונטרי היום או בגדר אמנה המוצהרת על ידי מפעלים, ארגונים וחברות, יהפוך כנראה למחייב בעתיד הלא רחוק

עו"ד מירב טביב: "אנחנו רוצים שהבקרה תבוא מהתעשיות עצמן"

בצידו השני של המתרס, בצד של התעשיה, קיימת בשנים האחרונות מגמה הולכת וגוברת של רגולציה פנימית למניעת זיהום סביבתי. עו"ד מירב טביב, שותפה מייסדת וראש תחום איכות סביבה, קיימות ו-CleanTech במשרד גרוס ושות', אומרת שהתעשיה רוצה לפעול מראש ולא להיתפס "על חם". "בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהבקרה תבוא מהתעשיות עצמן", טוענת טביב. "רגולציה פנימית היא מאוד חשובה היות שתביעות כנגד חברות מזהמות פוגעות בהן כלכלית, משפטית ותדמיתית.

"כיום ניתן להציע לחברות שירות מבדקי אכיפה – כלומר בחינה יסודית של כל מה שהחברה צריכה לקיים בהיבט הסביבתי: בודקים את הרגולציה שחלה על אותה חברה, מבררים מה הם ההיתרים והרשיונות שעליה להחזיק ובוחנים האם יש פערים בין הדרישה החוקית למה שמתקיים בפועל. אם קיים פער, בוחנים אילו פתרונות סביבתיים, טכנולוגים או משפטיים ניתן להציע לאותה חברה.

"חשוב לדעת שחברות רבות בתעשיה פועלות מעבר למה שהן מחויבות לו מבחינה חוקית. לחברות אלו יש אסטרטגיה פנים ארגונית לניהול סביבתי עם חשיבה קדימה. בתחום איכות הסביבה, חשוב להיערך מראש לרגולציה עתידית, ומה שוולונטרי היום או בגדר אמנה, יהפוך כנראה למחייב בעתיד הלא רחוק".

טביב מציינת כי שיקולי ESG -  Environmental, Social, and Governance, המציינים אחריות תאגידית, שמירה על זכויות עובדים ושמירה על איכות הסביבה, הופכים להיות יותר מחייבים עבור בנקים, משקיעים ובעלי עסקים. "גם אם יש כאן עלויות עודפות בטווח הקצר, אסטרטגיה ומדיניות נכונות הן יעילות מאוד לטווח הארוך בהיבט הסביבתי - גם עבור החברה וגם עבור האזרח", היא מסכמת.