כל אזרח ישראלי שיש לו אב או אם שגרים בחו"ל לבד יכול לבקש להביאאותם לישראל. הבקשה להסדרת מעמד להורה קשיש בארץ צריכה לעמוד בתנאים שונים. בין היתר, ההורה צריך להיות מעל גיל מסוים וצריך להראות שיש לו ילד אחד בלבד שחי ומתגורר בישראל. איך מגישים בקשה להסדרת מעמד להורה קשיש בישראל ובאילו קריטריונים צריכים לעמוד לצורך כך? התשובות על שאלות אלו ואחרות בשורות הבאות:
בין היתר יש להוכיח למשרד הפנים כי להורה אין ילדים נוספים שמתגוררים במדינות אחרות ושבנו או בתו שמבקשים להביא אותו לארץ הם אזרחים ישראלים
משרד הפנים נוקט במדיניות קשוחה
לצורך הגשת בקשה, התנאי הראשון שבו צריך לעמוד נוגע לגילו של ההורה: האחרון צריך להיות מבוגר מספיק (גברים מעל גיל 64, נשים מעל גיל 62). בנוסף, יש להוכיח שלאותו הורה אין ילדים נוספים שמתגוררים במדינות אחרות ושבנו או בתו שמבקשים להביא אותו לארץ הם אזרחים ישראלים.
לצורך הבקשה, יש להגיש שורה ארוכה של מסמכים. בין היתר, נדרש האזרח הישראלי שמבקש את הבאת ההורה שלו להצהיר איפה יתגורר האחרון בישראל ולהתחייב שהוא יכול לדאוג לכל צרכיו. גם ההורה עצמו צריך להגיש שורה של מסמכים, ובכלל זה תעודת יושר, מסמכים המעידים על מצבו האישי, הצהרה שאין לו ילדים נוספים ועוד. ככל שההורה המבוגר יעמוד בכל הקריטריונים, הוא יקבל בשלב ראשון ויזת עבודה, ולאחר מכן יוכל לקבל אזרחות.
קיראו עוד בנושא >>> המדריך המלא להגשת ערר נגד דחיית בקשה להסדרת מעמדו של אזרח זר
"פרק הזמן שאורך התהליך עשוי להשתנות בין מקרה למקרה", אומרת עו"ד יליזבטה מטלס המתמחה בנושא. "קבלת האזרחות יכולה להימשך שנתיים ולאחריה יקבל ההורה הזר את כל הזכויות המגיעות לאזרח ישראלי, ובכלל זה הזכות לקבלת טיפול רפואיים, ביטוח לאומי ועוד".
לדברי עו"ד מטלס, משרד הפנים נוקט במדיניות קשוחה בנושא, ואזרחים שמבקשים להביא לארץ את הוריהם ולהסדיר את מעמדם נתקלים לא אחת בקשיים ובסירובים. "מסיבה זו אני ממליצה לא לפעול לבד", מדגישה עו"ד מטלס, "צריך לפעול רק עם עורך דין בעל ניסיון המיומן בנושא".
למרות הכללים הנוקשים הנוגעים להסדרת מעמד של הורה זר בישראל, לעתים ניתן לחרוג מהם, אם קיימות נסיבות מיוחדות
התלונה נגד האם התבררה כתלונת סרק
משרד הפנים יכול לסרב לבקשה להסדרת מעמדו של ההורה הזר מסיבות שונות, אך החלטתו היא לא סוף פסוק וניתן לערער עליה. "היה לי מקרה של אישה שרצתה להביא לארץ את אמא שלה, אבל משרד הפנים סירב כי קיבל מידע שהיא שייכת לעדי יהוה", מספרת עו"ד מטלס.
לדבריה, אותה אישה הגישה באמצעותה ערר לבית הדין לעררים – ערכאת הערעור על החלטות משרד הפנים – ובו הוכיחה כי התלונות שהוגשו ביחס לאמה היו תלונות סרק שהוגשו מטעמים נקמניים. "משרד הפנים סירב פעמיים לבקשה שלנו, אבל בסופו של דבר בעקבות הערר הבקשה אושרה ואותה אם קיבלה מעמד בישראל".
קיראו עוד >>> נישואים אזרחיים בלי לצאת מהבית - נישואי פרגוואי ונישואי אל-סלבדור
למרות הכללים הנוקשים הנוגעים להסדרת מעמד של הורה זר בישראל, לעתים ניתן לחרוג מהם, אם קיימות נסיבות מיוחדות. כך קרה למשל במקרה אחר שבו טיפלה עו"ד מטלס ונגע לאב שחי בגפו בחו"ל. "לאב היו שתי בנות – אחת שגרה בארץ ואחרת שגרה בשווייץ", מספרת עו"ד מטלס. "על רקע זה, משרד הפנים סירב להביא את האב לישראל, ובקשתו אושרה רק בעקבות ערר שהגשנו". במסגרת הערר, הוכיח האב הקשיש כי הקשר בינו לבין בתו שחיה בשווייץ נותק לחלוטין וכי הוא נמצא בקשר רק עם הבת שחיה בישראל. בסופו של דבר הוסדר מעמד של האב בישראל.
לסיכום, אם יש לכם אב או אם קשישים שנמצאים בחו"ל ואתם רוצים להסדיר את מעמדם בישראל, חשוב שתפנו לעורך דין מיומן ובעל ניסיון בנושא. ללא סיוע מאיש מקצוע, אתם עלולים לעשות טעויות שיעלו לכם ביוקר ויהיה כמעט בלתי אפשרי לתקן בשלב מאוחר יותר.
רוצים להסדיר מעמד של הורה זר בישראל? פנו לעו"ד יליזבטה מטלס לצורך קבלת ייעוץ ראשוני והכוונה מקצועית בנושא
