zap group mishpati logo

ערעור על החלטת ועדה רפואית לפי חוק הנכים - האם כדאי?

לא תמיד כדאי או מוצדק להגיש ערעור לפי חוק הנכים - מומלץ לבדוק ראשית את כל הנתונים וההשלכות של ההליך הנ"ל

23.06.13
תאריך עדכון: 30.03.24
6 דק'
ערעור על החלטת ועדה רפואית לפי חוק הנכים - האם כדאי?

כידוע, זכויותיו של מי שנפגע והוכר כנכה צה"ל, נקבעות בהתאם לדרגת הנכות שלו. את דרגת הנכות קובעת ועדה רפואית לפי חוק הנכים.

כמעט כל מי שנבדק ע"י ועדה רפואית לפי חוק הנכים, מרגיש שקופח ושמצבו מצדיק נכות גבוהה יותר. בפני הנפגע פתוחה הדרך להגיש ערעור על דרגת הנכות לועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים. זכות זו מעוגנת בחוק הנכים ובתקנות, וניתן לממשה בצורה פשוטה ע"י הגשת ערעור בכתב, על גבי טופס יעודי, באמצעות הלשכה המחוזית של אגף השיקום אליה משוייך נכה צה"ל. מדובר בהליך פשוט לביצוע מבחינה טכנית, ולא פעם נכה צה"ל מחליט לנסות את מזלו ולערער, בבחינת "אם לא יועיל אז לא יזיק". אולם, למרבה הצער, ערעורים מיותרים, שגויים או כאלו שהוגשו מתוך חוסר מחשבה ובחינת הדברים, עלולים לגרום לנפגע נזק והפסד כספי.

רוצים לשאול שאלה בנושא זה? היכנסו לפורום משרד הבטחון-נכי צה"ל
יש לקחת בחשבון את כל הגורמים

לא על כל החלטה של ועדה רפואית צריך או כדאי לערער. הגורמים שיש לקחת בחשבון הינם שונים ומגוונים – גובה הנכות, זמניות הנכות, קיומם של הליכים נוספים בענינו של הנכה, וגורמים ושיקולים ספציפיים השונים מנכה לנכה.

בראש ובראשונה יש לעיין היטב במכתב שהתקבל מאגף השיקום ובו ההודעה על ההחלטה. נוסח המכתב לעיתים עשוי להטעות מי שאינו בקיא בהליכים וחשוב להבין – אילו נכויות הוכרו, מה טיב הקשר הסיבתי של ההכרה ומה דרגת הנכות שנקבעה לכל נכות ונכות.

יש הבדל בין מצב בו פגיעה מסוימת לא נזכרת כלל בהחלטת קצין התגמולים, או נזכרת כפגיעה שלא הוכרה, לבין פגיעה שהוכרה כקשורה לשירות ונקבעה לה נכות. אופן ההתייחסות בהחלטה קובע מהו ההליך המתאים לצורך ערעור, והאם אכן מדובר בערעור לועדה רפואית עליונה או בהליך מסוג אחר.

צריך להבין מתוך ההחלטה האם הנכות הוכרה במלואה כנכות שנגרמה תוך ועקב השירות הצבאי, או שההכרה הינה הכרה חלקית. לדוגמא: נכה צה"ל שהוכר בהכרה חלקית בשעור מחצית, על פגיעה שמקנה 10% נכות כוללת, מקבל למעשה הכרה על 5% בלבד מתוך כלל הנכות. במקרה כזה הערעור אינו לועדה הרפואית העליונה אלא לערכאה משפטית אחרת. (ועדת ערעורים לפי חוק הנכים).

חישוב מצטבר בדרך של שקלול

לא פעם נכים סבורים, כי הועדה הרפואית טעתה בחישוב סך הנכויות. למשל, אם נקבע להם סעיף נכות אחד של 20% וסעיף נוסף של 10%, הם מצפים כי נכותם הכוללת תהיה 30%, ומופתעים לגלות שנקבעו להם 28% נכות בלבד. למעשה אין כאן טעות, שכן התקנות מורות על חישוב מצטבר של נכות בדרך של שקלול, דבר שמפחית ממשקלה של כל נכות שמתווספת.

הוראות ספציפיות

חשוב לדעת כי בנוסף, קיימות הוראות ספציפיות לגבי סוגים שונים של נכויות, המשפיעות על התוצאה הסופית של החישוב. לדוגמא: נכות בגין שני אברים זוגיים (כגון שתי ידיים, שתי רגליים), תחושב בקומולציה ולא בשקלול. נכויות בגין מספר פגיעות בעין אחת לא יעלו על דרגת הנכות שנקבעה לעיוורון של אותו עין, ועוד. ההוראות השונות מפורטות בתקנות, ולעיתים מה שנראה כטעות בחישוב הינו למעשה יישום מדויק של ההוראות.

לאחר שנבדקה ההחלטה מהפן הטכני שלה, נשאלת השאלה האם הנכות שנקבעה אכן משקפת את המצב, או שיתכן והיה מקום לקבוע נכות גבוהה יותר.

בענין זה, לא מספיקה תחושת הנפגע שהנכות אינה משקפת את מצבו. חשוב לזכור שקביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימה מפורטת ולהנחיות מפורטות, שקבע המחוקק בתקנות מיוחדות. בתקנות יש רשימה ארוכה ומפורטת של פגיעות ומגבלות, כשלצד כל פגיעה קבועה דרגת הנכות המתאימה לה.

קורה לא אחת שנפגע מרגיש שהנכות שנקבעה לו נמוכה, אולם עיון בתקנות מלמד, כי קיבל את דרגת הנכות המתאימה על פי ההגדרות בתקנות. לדוגמא – אדם הסובל מצפצופים באזניו ונקבעה לו נכות בגובה של 10%. גם אם להרגשתו מדובר בבעיה שמצדיקה נכות גבוהה יותר, אין מקום לערעור, שכן זו דרגת הנכות המקסימלית בפגיעה זו. ערעור מיותר לא רק שלא יביא להעלאת הנכות אלא עלול להסתיים בהפחתה של הנכות ובמפח נפש והוצאות.

בבדיקת התאמת הנכות לתקנות צריך לקחת בחשבון את כל ההוראות המיוחדות שנזכרו לעיל, ולכן נכון להשאיר בדיקה זו לאיש מקצוע.

תקנות מיוחדות לנכי צה"ל

בעת בדיקת התקנות חשוב להעזר בתקנות המיוחדות לנכי צה"ל. תקנות אלו אינן זהות לתקנות הנכות של המוסד לביטוח לאומי.

טעות נפוצה נוספת אצל נפגעים שנקבעה להם נכות גם בביטוח הלאומי, היא השוואת דרגת הנכות שנקבעה לפי חוק הנכים לדרגת "אי הכושר" שנקבעה להם במסגרת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי. מדובר בהסדרים שונים, ולכן ייתכן שלאדם תקבע דרגת אי כושר של 100% בביטוח הלאומי, ונכות רפואית בגובה 50% במשרד הביטחון. השוני הזה אינו מלמד בהכרח על טעות בהערכת הנכות במשרד הביטחון ועל כך שצריך להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.

כאשר נכה צה"ל שוקל האם כדאי לו לערער על החלטת הועדה הרפואית, עליו לקחת בחשבון את תקופת הזמניות של הנכות. כשהנכות זמנית, לתקופה קצרה, יתכן שלא כדאי לערער, כי במילא עד שיגיע מועד הדיון כבר תחלוף תקופת הזמניות. הנפגע עלול להמצא במצב בו הועדה העליונה שתדון בערעורו תחליט לקבוע לו נכות לצמיתות, והוא עלול להפסיד בכך ערכאת ערעור לענין הנכות הצמיתה.

מאידך, גם הצלחה בערעור עלולה להיות בעלת תוקף מוגבל, בשל הזמניות של הנכות, ולכן לא תמיד מוצדק, מבחינה כלכלית, להשקיע בהליך.

כאשר נכה צה"ל סובל ממספר נכויות שונות, והוא מעונין להגיש ערעור לגבי אחת מהן בלבד, עליו להביא בחשבון שיתכן שהועדה הרפואית העליונה תחליט לדון מיוזמתה גם בנכויות האחרות לגביהן לא הוגש ערעור. הערעור על סעיף נכות אחד חושף את הנכה לדיון חוזר בסעיפי הנכות האחרים. לכן, לעיתים, הערכה מושכלת של הסיכוייים והסיכונים לגבי מכלול הנכויות, תביא למסקנה כי עדיף לוותר על הערעור. 

הערכה לגבי הנכות המקסימלית

נכה השוקל להגיש ערעור על קביעת הנכות צריך לנסות ולהעריך מהי הנכות המקסימלית אותה יוכל לקבל אם הערעור יתקבל, ומנגד מהן ההוצאות הנלוות להליך (שכר טרחת עו"ד, תשלום למומחה עבור חוו"ד). ישנם מקרים בהם כדאי ומוצדק להשקיע הרבה אפילו בשביל העלאה מינימלית של הנכות, לדוגמא במקרה בו הנכה מוכר בנכות בשעור 19%, ואם יגיש ערעור יש סיכוי שיקבעו לו 20% נכות. במקרה כזה ההבדל הקטן של אחוז נכות אחד, משמעו הבדל עצום בזכויות ולכן מוצדק לעשות כל מאמץ שהליך הערעור יצליח. מאידך, במקרים אחרים, גם תוספת של 10% עשויה להיות בעלת השפעה זניחה על  זכויות הנכה. 

לסיכום – ההחלטה האם להגיש ערעור על החלטת ועדה רפואית, על מה לערער ובאיזה אופן, הינה החלטה חשובה שצריכה להתקבל לאחר בדיקת כל הנתונים וההשלכות של ההליך. התייעצות עם עו"ד מיומן, הבקיא בתחום, עשויה לסייע לנכה, ולמנוע ממנו טעויות ונזקים מיותרים.

עוד בנושא:

ועדה רפואית – עצות וטיפים מקיפים ושימושיים

אם כל הוועדות – על ההשלכות של ועדה רפואית

ערעור על החלטות ועדה רפואית

עו"ד תמר סיון ממשרד עוה"ד צדקוני-סיון

צדקוני - סיון עו"ד

צדקוני - סיון עו"ד

עו"ד תמר סיון, בוגרת באוניברסיטת ת"א במשפטים (LLB) בהצטיינות, וחברת לשכת עוה"ד משנת 1989. בוגרת השתלמויות מקצועיות של לשכת עוה"ד והפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א , בנושא רפואה למשפטנים.

האם מאמר זה עזר לך?

ZAP משפטי
צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
מאמרים נוספים
צדקוני - סיון עו"ד

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה