zap group mishpati logo

בג"ץ: יבוטל הסדר קצבאות האברכים/פרשנות

בג"ץ החזיר את הדיון בנושא למחוקק, לאחר שקבע כי יש לבטל את הסדר התשלום לאברכים בשל פגיעה בעיקרון השוויון

01.06.14
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'

ביום 25.5.14, בהחלטה של שבעה שופטי בג"ץ פה אחד, נפסק כי יש לבטל את ההסדר תשלום קצבת הבטחת הכנסה לאברכים החל מיום 2.1.15, בגין ההפליה הטמונה בו.

העתירה הוגשה כנגד החלטת הממשלה להסדר תשלום הבטחת הכנסה לאברכים, בכותרתה "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה" (החלטה מס' 2614, מיום 19.12.10) וכן, הסעיפים בחוק התקציב משנת 2011 ומשנת 2012, בדבר הבטחת מלגות לאברכים לומדים והבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים (בהתאמה).

האמנם ישנה פגיעה בשוויון?
הדיון בעתירה נסב סביב השאלה האם ההסדר החדש פוגע בעקרון השוויון, האם מדובר בפגיעה מידתית העומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו , האם מדובר בפגיעה בחוק התקציב, וכן האם ראוי שרשות מנהלית תקבע הסדר בסוגייה כה בוערת בשיח הציבורי בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית של הכנסת, כמצופה בכל הנוגע לסוגיות ליבה הנוגעות לעקרון השוויון וענייני דת ומדינה.

בשלב זה יוזכר, כי החלטת הממשלה נשוא העתירה התגבשה כדי להשלים את החלל שנוצר לאור ביטול הסדר קודם להבטחת הכנסת אברכי כולל, כפי שנקבע בבג"ץ יקותיאל (2010). על כן, לשם גיבוש ההסדר החדש הוחלט על הקמת ועדה ממשלתית- ועדת גבאי, אשר התמודדה, "עם המתח הקיים בין החשיבות שרואה הממשלה בשימור עולם הלימוד התורני, ההכרה והכבוד שהיא רוכשת למאפייניה הייחודיים של האוכלוסיה החרדית ותפיסת עולמה באשר ללימוד תורה, אל מול הצורך לעודד תעסוקה בקרב אוכלוסיה זו, כדי לסייע לה להיחלץ מהעוני ומהתלות בקצבאות, בין היתר נוכח היקפה ההולך וגדל באוכלוסית ישראל" (דברים מתוך דו"ח הועדה) ובתום דיוניה גיבשה הסדר אשר שיקף לטעמה את העקרונות הנ"ל, לפיו שר החינוך יפרסם  מבחני תמיכה שעניינם מתן מלגות לימוד לאברכי כוללים לפי שני מסלולים: מסלול בסיסי, במסגרתו זכאי אברך למלגת לימוד, בהתאם לעמידה בקריטריונים כלכליים ומצב משפחתי; מסלול מצומצם, ללומדי תורה מתמידים, שצלחו את המסלול הבסיסי.

התכלית: עידוד השתלבות בשוק העבודה
לאור האמור ובהסתמך על ההסדר שגובש בועדת גבאי, קיבעה הממשלה את התכלית להחלטה זו כעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה ורכישת השכלה תעסוקתית - תכלית אשר תואמת  את מדיניות הממשלה שבבסיסה התפיסה כי כיבוד ושימור צביונו הייחודי של המגזר החרדי אינם באים בסתירה עם שילובו בכלכלה ובחברה הישראלית, וכן משרתת את האינטרס הציבורי הרחב לפריצת מעגל העוני של האוכלוסייה החרדית וקידום השוויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי.

בהחלטה פה אחד קבעו שופטי בג"ץ, כי ככל שהממשלה מנמקת את אישור תקצוב הקצבה לשם עידוד המגזר החרדי לשילוב במעגל התעסוקה, אמנם מדובר בתכלית שהינה ראויה, אך דומה כי כלי זה בדמות קצבאות, אינו משרת את התכלית העומדת בבסיס החלטת הממשלה, שכן, תשלום הקצבה מנציח את המצב הקיים ולא מקדם בפועל את מקבלי הקצבה למסוגלות גבוהה יותר לשילוב במעגל התעסוקה, ועל כך ע"פ פסק הדין שנכתב ע"י כב' השופט אליקים רובינשטיין: "קיים קושי רב בטענה כי תקצובם של אברכי הכוללים במשך תקופה ארוכה, ארבע שנים - מבלי שבתקופה זו הם מחויבים לרכוש כל השכלה תעסוקתית או מיומנות תעסוקתית שהיא - מעודד את השתלבותם בשוק העבודה בסיומה של אותה תקופה".

פגיעה בלתי מידתית בשוויון
השופט רובינשטיין קבע, כי ההסדר החדש פוגע בשוויון באופן בלתי מידתי וזאת הואיל והאברכים מקבלים את המלגה על בסיס חוסר מיצוי כושר ההשתכרות בניגוד לסטודנטים אחרים, אשר על בסיס השכלתם מגדילים את כושר השתכרותם ועל כן ההסדר מפלה באופן בלתי מידתי. לדבריו: "מקום בו תכלית הסיוע היא כלכלית – יש להחיל מבחנים שוויוניים המושתתים על אמות מידה כלכליות, והמדינה לא הצביעה על טעם לחרוג מעיקרון זה".

ברי, כי מנגד ניתן לטעון כי לפחות לחלק מן האברכים אשר נתמכים בקצבאות הנ"ל אין כל אפשרות או מסוגלות להשתלב בשוק העבודה וללא הסיוע המתאים מטעם המדינה ישאבו למעגל עוני קשה עוד יותר, כך שמשיכת הקצבאות תחת ידם תגרע כל סיכוי להעצמה והתייעלות כלכלית.

יתאפשר הסדר מיוחד
והנה נראה כי הגדיל בית המשפט לעשות כשמצא להבחין בין שני המסלולים המתוארים מעלה, ולהתייחס לכל אחד מהם בנפרד. בעוד שאת המסלול הראשון- הבסיסי ראוי לבטל כיוון שאינו משרת את תכליתו ואינו שוויוני,  הרי שבהינתן השינויים הנדרשים, ככל שמדובר במסלול השני - לתלמידים "מתמידים" ואשר מיועד לקבוצת עילוי מצומצמת וייחודית (בדומה למסלולי מצטיינים אחרים), ניתן יהיה לאפשר הסדר מיוחד עבור תלמידים אלה, מתוך ההכרה בחשיבות לימודי התורה והקשר בין לימודי התורה לבין אופייה היהודי של מדינת ישראל, כפי שכתב השופט סלים ג'ובראן: "סבורני כי הכרה בחשיבות לימודי התורה מתבטאת כהלכתה במסלול דומה למסלול המתמידים, אשר נועד להכשיר גדולי תורה ומנהיגים בתחום זה", הכל ככל שההסדר החדש לא יושתת ויתבסס על ההסדר הקודם אשר נפסל.

קצרה היריעה מלהכריע בסוגיה. בסיכומו של דבר קבעו שופטי בג"ץ,  כי לאור הנסיבות של הסדר זה ועיגונו בחוק התקציב השנתי, הואיל ומדובר בסוגייה בלב לבו של השיח הציבורי בישראל, ובהוצאות מקופת המדינה בהיקף כולל של מאות מילוני שקלים למגזר אחד בלבד, יש לסווג הסדר זה כהסדר ראשוני, דהיינו: הסדר הדורש עיגון בחקיקה ראשית של הכנסת, ולפיכך יש לקיים סביב נושא זה הליך פרלמנטרי מלא כמצופה בנושאים בחשיבות מסוג זה. 

הדיון יוחזר לכנסת
בג"ץ החזיר אפוא את הדיון בנושא אל המחוקק, ועולה הציפייה אצל הגורמים הרלוונטים כי כאשר יתגבש הסדר חדש, ככל שיתגבש, יגדיל המחוקק לעשות ויתן מזור לציבור האברכים אשר ברובו ככולו נזקק לכספי הקצבה. ואולם אתגר לא פשוט רובץ לפתחה של הכנסת בענין זה באשר למציאת הנוסחה למתן הקצבאות באופן שתשרת את התכלית הרצויה לעידוד שילובו של הציבור החרדי במעגל התעסוקה.

* משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים