zap group mishpati logo

קווים מנחים לפעילות עורכי דין ברשתות חברתיות /פרשנות

לשכת עוה"ד פרסמה גילוי דעת ראשון בנושא הרשתות החברתיות. המטרה העיקרית: מניעת פגיעה במעמד המקצוע ובמעמד עוה"ד

מאת: עו"ד אור גל-און
18.01.15
תאריך עדכון: 28.03.24
5 דק'

עולם האינטרנט והרשתות החברתיות בפרט, מתקדם ומשתנה מידי יום ביומו. מציאות זו מקשה על יצירת חוקים ותקנות אשר יהיו רלוונטיים להתפתחויות הטכנולוגיה הבלתי פוסקות, כמו גם מחייבת התייחסות מיידית וספציפית למגוון רחב, ולמעשה בלתי נגמר, של אפשרויות פרסום או שיווק או חשיפה במסגרת רשת האינטרנט.

אחד הביטויים המרכזיים של בעיה זו בקשר למקצוע עריכת הדין, קשור בפעילותם של עורכי הדין עצמם ברשת האינטרנט, ובפרט בכל הנוגע לחוסר הבהירות לגבי המותר והאסור ברשת, שכן כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין כוללים זה מכבר מגבלות מיוחדות שקשורות לפרסום באינטרנט, אך לא לרשתות חברתיות.

כללים להתנהלות עו"ד ברשתות חברתיות

בניסיון להתגבר על פער זה, פורסם בתחילת השבוע שעבר, ביום ראשון ה- 11.1.15, על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי דין, גילוי דעת ראשון בנושא הרשתות החברתיות, אשר בעיקרו מהווה הסדרת קווים מנחים לציבור עורכי הדין לגבי אופן ודרך ההתנהלות ברשתות החברתיות. לפי גילוי הדעת, ההתנהלות ברשתות החברתיות יהיה גם הוא על פי הכללים הנוגעים לפרסום באינטרנט ובהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, ברך על המהלך: "אני מברך על החלטתה של ועדת האתיקה הארצית להוציא גילוי דעת המסדיר את פעילות עורכי הדין ברשתות החברתיות. גילוי דעת זה יאפשר לעורכי דין לפעול ברשתות אלו באופן ראוי וחופשי מבעבר, תוך שמירה על כללי האתיקה ומבלי לפגוע בטוהר המקצוע".

מטרת הכללים: למנוע פגיעה במעמד המקצוע

כמפורט בגילוי הדעת, ועדת האתיקה הארצית פרסמה את הנחיותיה בכדי שעורכי הדין יהיו מודעים לסיכונים הטמונים בפעילות ברשתות החברתיות, בראש ובראשונה כדי למנוע מצבים בהם שימוש לא זהיר בפלטפורמת הרשת החברתית יפגע במעמד המקצוע ובמעמד עורך הדין, ויתר על כן, כדי למנוע מצבים של הטעיית הציבור חלילה, באמצעות הרשתות החברתיות.  

זאת ועוד, הוועדה קבעה, כי על עורכי הדין להימנע מפרסום תוכן - מקצועי ושאינו מקצועי - העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או כל הפרה אחרת של כללי האתיקה החלים על ציבור עורכי הדין במדינת ישראל. 

מה מותר לכלול בדף החשבון של עוה"ד ברשת החברתית?

כמו כן, קבעה הוועדה כי עמוד או דף החשבון של עורך הדין ברשת החברתית, יכול לכלול רק את הפרטים המותרים לפרסום ברשת האינטרנט, בהתאם להנחיות וכללי הפרסום של ועדת האתיקה המקצועית.

עוד בהקשר זה, קבעה הוועדה, כי בדף החשבון לא יכללו דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול.

דרך פרסום תגובות של עו"ד ברשת

בנוסף, גילוי הדעת קובע הוראות בדבר פרסום תגובות והתבטאויות של עורכי הדין ברשתות החברתיות, באופן שאינו פוגע בכבוד המקצוע או באופן החורג מהוראות כל דין. בכלל האמור, עורך דין לא יעשה שימוש במידע (כגון תמונות) אם יש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע, או לפגוע בחובותיו של עורך הדין (כגון, אך לא רק, חיסיון עורך דין-לקוח) וכן, לא יפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בכבודו של עורך דין אחר.

בין השאר קבעה הוועדה, כי עורך דין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, לרבות ידיעות אודות פסקי דין ומאמרים, בין אם נטל בהם חלק, ובין אם לאו. עם זאת, במקרה שבו ההתבטאות מביעה את נכונות עורך הדין לקבל על עצמו עבודה או להציע את שירותיו, הוא יזהה את עצמו כעורך דין. בנוסף, על התבטאות או כל פרסום מסוג זה לעמוד בכללי הפרסומת.

כיצד יעשה פרסום בתשלום?

לפי גילוי הדעת, עורך דין המבקש לפרסם עצמו ברשת חברתית בתשלום, יפעל כדי שהפרסום יעשה בצורה המזהה באופן ברור כי מדובר בפרסומת, וזאת בין היתר, תוך הדגשת המילה "פרסומת" מעל הפרסום, או כל מילה אחרת הנהוגה כברירת מחדל, כנהוג ברשת חברתית בה נעשה הפרסום (כגון: "חסות" "sponserd" "מודעה" "פוסט ממומן" "פוסט מקודם" וכיוב'), ובהתאם לגופן ולצורה שמאפשרת אותה רשת חברתית.

 עוד הוחלט, כי עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות לשם יצירת קשר עם לקוחותיהם ישתמשו בממשקי הרשתות המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, תוך שמירה והקפדה מירבית שתוכן השיחה לא יפורסם על גבי ממשקים המאפשרים צפייה בו על ידי ציבור משתמשי הרוחב של הרשת החברתית. רשתות חברתיות לעניין זה הוראות אלה כוללות, בין היתר את פייסבוק, LinkedIn, YouTube, Google+, טוויטר, Whatsapp ופורומים ברשת.

כיצד תתבצע האכיפה?

האמור לעיל מהווה אומנם הסדרה נוספת של כללי האתיקה אל מול הקדמה וההתפתחויות הטכנולוגיות, אומנם דומה שהאכיפה של כללים חשובים אלו – אשר באים לשמר את מעמד המקצוע ולמנוע פרץ של הכל כשר והכל מותר – לא תיעשה בנקל, בפרט בהתחשב בבעיות מהותיות החוסות בשנים האחרונות תחת הכותרת "מעמד המקצוע".

הדבר תלוי, איפוא, בכל אחת מעורכי הדין, המהווים חלק בלתי נפרד מההתנהלות הרבה ברשתות החברתיות – עולם תוכן שדומה שאי אפשר עוד בלעדיו, אולם יש להישמר היטב בשימוש הנעשה בו.

* עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועזבונות - משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי 

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה