האם באגודה שיתופית אפשר לנהל תשתית לחברים מאוגדים מישנית

שלום רב! מהאמור בשאלה עולה, כי ההצטרפות לאגודה השיתופית במושב היתה בהקשר לקבלת זכויות בנחלה חקלאית; אם מדובר ברכישה ( להבדיל מ"הורשה" ) – יתכן כי חלק מהטענות יכולות להיות מופנות למוכר, על בסיס חוזה-הרכישה ובהקשר למחיר ששולם. בכל מקרה: (א) חברות באגודה אמורה לשקף זכויות בחלק מהון-האגודה; אם חבר אגודת-מושב מוכר את משקו (נחלתו ) ופודה מהאגודה כספים בגין חלקו בהון – הדבר חייב להיות בידיעה מראש של רוכש המשק, אשר יידרש לתשלום תואם לאגודה, בגין חברותו. ברם, אם פקיעת חברותו של מוכר-המשק כאן לא לוותה בתשלום פדיון מצד האגודה – אמור חלקו לעמוד לזכותו של הקונה, הבא במקומו גם כחבר באגודה. בעניין זה – גם הוראות סעיף 31 של "פקודת האגודות השיתופיות" ותקנות 9 ואילך של "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות ), תשל"ג-1973". (ב) זכויות חבר-אגודה, בעל-נחלה במושב-עובדים, כוללות גם חלק יחסי בנכסי האגודה, כולל השקעות משותפות שמומנו במשך השנים ע"י כלל בעלי-הנחלות. חלק זה עומד לזכות בעל-הנחלה גם כאשר הנחלה עוברת לחליפו – בין ע"י מכירה ובין מחמת-פטירה. בשאלה הנוכחית מדובר ב"בעל-נחלה קודם", ואם האגודה לא פדתה ממנו את חלקו בהשקעות-הקבע המשותפות ( בהן נשא הוא יחד עם יתר החברים בעלי-הנחלות ) - אמור חלק זה לעבור עם הנחלה לבעליה החדשים, ללא חובת תשלום לאגודה; אם שולמה תמורה ברכישת הנחלה – אמורה התמורה לכלול גם את ערך חלקו של בעל-הנחלה כחבר באגודת-המושב החקלאית-ההתיישבותית ( כפוף להוראה אחרת בחוזה-המכירה ). (ג) מאידך, כאשר במושב בוצעו מפעלים שונים, אשר מומנו רק ע"י המשתמשים ( למשל: מכון-חליבה לבעלי משקי-רפת; מבנה לאריזת פירות למגדליהם; וכיו"ב ), ואפילו קטע-צנרת-מים לאזור של חלקות-גידול מוגדרות – מן הדין כי כל בעל-נחלה אחר, המבקש לנצל את ההשקעה הקיימת, ישלם את שווי החלק המתאים בנכס המשותף, אשר לא נוצר יש-מאין, אלא מהשקעות החברים-המשתמשים, כאמור. זאת – בין אם מדובר בבעל-נחלה חדש, כנזכר בשאלה, ובין אם מדובר בחבר ותיק המבקש להצטרף לשימוש ולהנאה במבנה או במיתקנים, בעבורם שילמו חברים אחרים.