4.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
הסכם ממון בין בני זוג - תכליתו ויתרונותיו

חוק יחסי ממון הקובע את אופן חלוקת הרכוש המשותף במקרה של פרידת בני הזוג, מאפשר להם להסדיר בעצמם על דרך ההסכמה את אופן חלוקת הרכוש והזכויות במקרה של פרידה, בדרך של כריתת הסכם ממון. להסכם שכזה יתרונות רבים, והוא עשוי לחסוך מן הצדדים התדיינויות משפטיות רבות וארוכות במקרה של פרידה. על תכליתו של ההסכם, דרכי כריתתו, אישורו ויתרונותיו - במדריך שלפניכם.

להורדה >>>הסכם ממון לדוגמא  (כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד טל איטקין)

על מהותו של הסכם הממון ואופן כריתתו

הסכם ממון הינו הסכם ייחודי הנכרת בין בני זוג (נשואים, ידועים בציבור, ואף זוגות חד מיניים) במסגרתו באפשרותם להסדיר על דרך ההסכמה את אופן חלוקת הרכוש, הנכסים והזכויות שיחול עליהם במקרה של פרידה.

החוק המסדיר את אופן כריתתו ודרכי אישורו של ההסכם הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. סעיפים 1 ו-2 לחוק העוסקים בהסכם הממון קובעים שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם יינתן תוקף חוקי להסכם: ההסכם נכרת בכתב, בין בני זוג ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או הערכאה הדתית המוסמכת לדון בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (דוגמת בית הדין הרבני במקרה של בני זוג יהודים).

התנאים להכרה בתוקפו של הסכם הממון הם אלו המעניקים לו את ייחודיותו לעומת חוזה רגיל: אישורו של הסכם הממון על ידי הערכאה המשפטית המוסמכת, שתפקידה לברר כי הצדדים להסכם מבינים את תוכנו ומשמעויותיו וכרתו אותו מתוך רצון חופשי, מעניק להסכם תוקף של פסק-דין. כלומר: בהתקיים התנאים המנויים לעיל, יוכל כל אחד מן הצדדים להסכם לפנות במקרה של פרידה אל הערכאה המשפטית המוסמכת בבקשה להורות על אכיפת ההסכם.

המצב החוקי בהעדר הסכם ממון

במקרה בו לא נכרת הסכם ממון בין בני זוג, יחולו על הצדדים הוראותיו השיוריות של חוק יחסי ממון, המצויות בעיקרן בסעיף 5 לחוק. הסעיף קובע, כי במקרה של התרת הנישואין או פרידה עקב מותו של מי מן הצדדים, יהא כל אחד מבני-הזוג זכאי למחצית משווים של כלל נכסי בני הזוג  (להלן: "הרכוש המשותף") למעט החריגים הקבועים בחוק: נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג עובר לתחילתה של מערכת היחסים, נכסים שהתקבלו במהלך מערכת היחסים במתנה או בירושה וכן גמלה או פיצוי להם זכאי מי מבני הזוג ו/או נכסים עליהם הוסכם מפורשות, כי אינם יהוו חלק מן הרכוש המשותף.

כלומר: בני-זוג אשר בחרו לערוך הסכם ממון שאושר כדין, יכולים להתנות על הוראות החוק ולקבוע בעצמם על דרך ההסכמה את אופן חלוקת רכושם וזכויותיהם. במצב כזה, לא יחולו עליהם הוראות החוק וזכויותיהם יחולקו על-פי רצונם בלבד.

יתרונותיו של הסכם ממון

היתרון בכריתתו של הסכם הממון הוא ברור - ברובם המכריע של המקרים נכרת הסכם הממון עובר לנישואין או בעת ההחלטה על ניהול חיים משותפים, בעת שמערכת היחסים בין הצדדים בשיא פריחתה, דבר המקל עליהם להגיע להסכמות בנוגע לרכושם הקיים ו/או הרכוש אשר עתיד להיצבר על-ידם במשותף. באמצעות ההסכם, יכולים הצדדים לגבש את אופן איזון המשאבים המתאים להם ולחרוג מברירת המחדל שקובע החוק. בדרך זו, במקרה של פרידה כל שנותר הוא לאכוף את הסכם הממון.

כך, נמנעים מאבקים משפטיים שעשויים לגבות מן הצדדים מחיר כלכלי, נפשי ורגשי רב. הסכם הממון מהווה בעצם מעין "תעודת ביטוח" לצדדים, המעניקה להם שקט נפשי וודאות כלכלית, ואף עשויה למנוע חיכוכים רבים במהלך הקשר, לא כל שכן במקרה של פרידה.

יתרון נוסף הנגזר מאלו המנויים לעיל, בדגש על אפקט הוודאות, הינו בעצם ההסדרה של השיתוף או העדר השיתוף בנכסי עבר. כאמור, חוק יחסי ממון קובע, כי בהעדר הסכם ממון הקובע אחרת, ברירת המחדל הינה העדר שיתוף בנכסי עבר, דהיינו: נכסים שהיו לכל חד מן הצדדים עובר לנישואיהם או לתחילתם של החיים המשותפים. אלא, שלמרות הוראות החוק החד-משמעיות לכאורה, הפסיקה יצרה חריגים לכלל זה לאורך השנים, ביניהם החריג לפיו ניתן יהיה להורות על שיתוף באותם נכסי עבר שלגביהם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית.

משמעות הדבר היא, שבמקרים בהם לא נכרת הסכם ממון, על אף שלכאורה הוראות החוק "מגנות" על נכסי העבר של כל אחד מן הצדדים, יתאפשר לבן הזוג השני לדרוש מחצית מן הזכויות בנכסים אלו אם יעמוד בנטל ההוכחה שקבעה הפסיקה. הסכם ממון מאפשר לצדדים להסדיר את אופן איזון המשאבים - נכסי העתיד ונכסי העבר, באופן המתאים להם ביותר ותואם את תפיסתם. ככל שההסכם נכרת כדין, הוא גובר כאמור על הוראות החוק ומשכך גם לא ניתן לסטות ממנו באמצעות החריגים שנקבעו בפסיקה.

האם ניתן להוסיף או לשנות הסכם ממון שאושר?

החוק בישראל מנסה בכל מאודו לעודד בני זוג לכרות הסכם ממון, ולכן המחוקק הקנה גמישות רבה בכל הנוגע לשינויים של הסכמי ממון. בני-זוג רשאים לשנות את הסכם הממון שכרתו בכל עת שיחפצו, אך עליהם להקפיד כי גם השינוי ייעשה בכתב ויאושר ע"י הערכאה המשפטית שאישרה את הסכם הממון המקורי, אשר גם במקרה של שינוי ההסכם תוודא, כי הצדדים מבינים את מהות השינוי, השלכותיו על ההסכם המקורי שנכרת ביניהם והסכמתם החופשית לשינויו. 

האם ניתן לבטל הסכם ממון שנכרת ואושר כדין?

כאמור לעיל, הסכם ממון יוכר כתקף בכפוף לאישורו בפני הערכאה המוסמכת לכך (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה). קיומה של הוראה זו, המעניקה מעמד רם להסכם נוכח הליך האישור הקפדני, מקשה באופן מכוון על ביטולו. הווה אומר, המחוקק ובתי המשפט מעוניינים לעודד בני זוג לכרות הסכם ממון במטרה להימנע מהתדיינויות משפטיות במקרה של פרידה, ולכן שואפים להעניק להסכם וודאות משפטית ויציבות מחד גיסא, אך מעוניינים להשאיר פתח למקרים חריגים בהם ביטול ההסכם מוצדק מאידך גיסא. האיזון בין השיקולים הנוגדים מתאפשר הודות לעילות הביטול הקיימות בדיני החוזים: טעות, הטעיה, עושק, כפיה, חוסר תום לב וכו'.

יחד עם זאת, חשוב לשים לב שנוכח הליך אישורו של הסכם הממון בבית המשפט, שנועד בין היתר לשלול את החשש לקיומן של אחת מעילות הביטול, לא בנקל תתאפשר הוכחת העילות המנויות לעיל.

ניתן לסכם ולומר, כי עריכת הסכם ממון הינה הדרך האולטימטיבית לקביעת אופן חלוקת הרכוש המשותף במקרה של פרידה. ההסכם יאפשר לבני הזוג להסכים על אופן האיזון המתאים לתפיסתם, אורח חייהם ומצבם הכלכלי, יקנה יציבות, ודאות ושקט נפשי לצדדים וימנע מהם התדיינויות משפטיות ארוכות, סבוכות וכואבות. בבואכם לכרות הסכם ממון, מומלץ להסתייע באיש מקצוע אשר ידאג לוודא כי כלל ענייני הרכוש יוסדרו בהסכם וילווה אתכם לאורך כל ההליך- החל בגיבושו של ההסכם וכלה באישורו ע"י בית המשפט. 

 

 עו"ד טל איטקין

** כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד טל איטקין - המתמחה בענייני משפחה, מעמד אישי וירושה.

לאתר המשרד: http://www.itkintal.co.il