2.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
הלנה, העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים: מדריך

שוהים בלתי חוקיים בישראל, המתגוררים בארץ ללא אישורים מתאימים, עוברים עבירה פלילית. במידה שהם נתפסים, הם לרוב מגורשים למדינת מוצאם. אולם, עבירה חמורה משהייה בלתי חוקית, עוברים אזרחי ישראל הבאים בקשר עם "השב"חים" - מעסיקים אותם, מלינים אותם או מסיעים אותם ברכבם.

כאשר מדובר בקשר עם שב"חים מהשטחים, ההתייחסות למבצעי העבירה חמורה הרבה יותר בשל הסיכון הביטחוני הנובע מהתנהלותם. במידה שנתפסת מבצע עבירה הקשורה לשוהה בלתי חוקי, כדאי שתתחיל ללמוד את החומר: מהו שוהה בלתי חוקי, מה העונש שצפוי לך על כך שהעסקת, הלנת או הסעת אותו, אילו שיקולים בית המשפט יפעיל כשיבוא לגזור את עונשך והאם עורך הדין יכול להציל אותך ממעצר 

מהו שוהה בלתי חוקי?

כל אדם ששוהה בישראל ללא אשרת שהייה מתאימה הוא שוהה בלתי חוקי. אשרות אלה מעניקות להם מעמד זכות לשהות בארץ באופן חוקי. לאשרות אלה משמעויות מגוונות, והן למעשה קובעות את מעמדו של האדם השוהה בארץ. האשרות מחולקות למס' סוגים: אשרות תייר, אשרת שהייה ועבודה, תושבות ואזרחות שהיא המעמד העליון והנכסף, במיוחד כאשר מדובר במי שאינם יהודים הנמצאים בהליך קבלת אזרחות כבני זוג אזרחים ישראלים וכדומה. 

 כאשר מדברים על שוהים בלתי חוקיים בישראל, ישנן כמה קבוצות שניתן להגדיר:

1. פליטים מאפריקה: אלה מכונים בעגה הציבורית "מסתננים", והם כוללים פליטים מסודן, אריתריאה, גאנה ועוד מדינות באפריקה. רבים מהם ברחו מאימת המלחמה, או העוני והרעב. הם מכונים גם מהגרי עבודה ו/או פליטים.

2. מהגרי עבודה מהמזרח הרחוק: פיליפינים, סינים, הודים ותאילנדים שמגיעים ארצה באשרת עבודה או באשרת תייר ונשארים לעבוד פה גם אחרי שפג תוקף אישור העבודה שלהם. מרגע שפג תוקף האשרה שלהם, הם אמורים לשוב למדינות המוצא שלהם אך בוחרים להישאר. הם מגיעים לארץ ככוח עבודה זול ומשתלבים בשוק הבניה, בתחום החקלאות, בעבודה סיעודית ועוד.

כשמסתיימת אשרת העבודה שלהם הם הופכים לשוהים בלתי חוקיים, הם לא ממהרים לחזור לארצות המוצא וממשיכים לעבוד פה "בשחור" (מבלי לדווח לרשויות המס), בניקיון, בחקלאות, בבניה, בשטיפת כלים, בסבלות ובעוד כל מיני עבודות כפיים במשכורת רעב.

3. תושבים פלסטינאים ש"גונבים" את הגבול ומגיעים לישראל כדי לעבוד, לחיות או לעסוק בפעילות בלתי חוקית (כגון התפרצויות, גניבת רכבים, הם של שב"חים פלסטינאים). 

4. מהגרים עובדים זרים ממזרח אירופה: רומנים, רוסים, מולדובים, פולנים, אוקראינים ועוד מהגרים שבאים לישראל כדי לחפש עתיד טוב יותר, נכנסים למדינה באשרת תייר ו/או עבודה ובוחרים להישאר להשתקע פה על אף שאין להם מעמד חוקי המאפשר זאת. רבים מהם גם עובדים בארץ "בשחור" בעבודות זמניות ומזדמנות, לרבות בניקיון, בחקלאות, בבניה, בשטיפת כלים, בסבלות ועוד.

בכל רחבי הארץ חיים ומשוטטים אנשים רבים מהקבוצות הללו שנחשבים שוהים בלתי חוקיים. בעצם שהייתם פה הם עוברים עבירה פלילית, אך לא רק הם. ישנן לא מעט עבירות פליליות הנובעות מיצירת קשר עם עובד זר. 

אילו עבירות פליליות קשורות לשהייה בלתי חוקית בישראל?

ראשית, כאמור, השוהים עצמם שמצויים פה ועובדים ללא אשרת שהייה וללא אשרת עבודה עוברים עבירה פלילית.
שנית, העסקה של שוהה בלתי חוקי היא גם עבירה על החוק, ובה חוטאים רבים מאיתנו. לא רק מעסיקים שהם בעלי עסקים, קבלנים, בעלי אולמות אירועים וקבלנים, אלא כל אחד ואחת מאיתנו שמשלמים לעוזרת הבית המולדובית או למנקה המדרגות ההודי.
שלישית, גם הלנה של שוהים בלתי חוקיים מהווה עבירה פלילית.

רביעית, מי שמסיע שוהים בלתי חוקיים עובר עבירה פלילית. בהקשר זה בולט המגע עם שוהים בלתי חוקיים פלסטינים שעוברים דרך פרצות גבול מהשטחים ומגיעים לישראל. כאן הם מוסעים, לרוב, על ידי אזרחים ישראלים לכל מיני ערים בישראל. עצם הסעתם היא עבירה פלילית.

האם עבירות פליליות אלה נפוצות?

בהחלט. ישראלים רבים מתפתים להרוויח "כסף קל" על ידי העסקה, הלנה או הסעה של שוהים בלתי חוקיים. מעסיק שנעזר בשירותיהם של שוהים בלתי חוקיים מתפתה בשל העובדה שהם מהווים כוח עבודה זול. הם מוכנים לעבוד שעות רבות, בכל עבודה שהיא, מבלי להתלונן ומבלי לקבל כל תנאים סוציאליים. המעסיק משלם להם משכורת מגוחכת עבור עבודה טובה, יסודית ורבת שעות ומבלי להידרש לספק להם זכויות סוציאליות המגיעות לעובדים בישראל על פי חוק.

האפשרות להלין שוהים בלתי חוקיים מפתה מאד אף היא. תעריף שכר הדירה, או דמי הלינה השעתיים/יומיים שמוכנים שוהים בלתי חוקיים לשלם הוא גבוה ביותר. בעלי נכסים מתפתים ליהנות מהדרך הקלה להרוויח כסף.

 גם מי שבוחר להסיע שוהים בלתי חוקיים מזהה הזדמנות לכסף קל. מספיק שלוקחים כמה עשרות שקלים מכל נוסע ומסיעים כמה אנשים, הרי שתוך מרחק נסיעה קצר ניתן לגרוף סכום כסף מכובד. וכמובן שכל רווח הוא "שחור" ולא מדווח לרשויות המס. 

מה העונש הצפוי למי שנתפס שוהה באופן בלתי חוקי בישראל?

תלוי במי מדובר. היחס של רשויות האכיפה אל השוהים הבלתי חוקיים משתנה לפי הקבוצה אליה משתייכים השב"חים. כך, ישנו יחס אחר ומחמיר מאד עם שוהים בלתי חוקיים שגנבו את הגבול מהשטחים לישראל. בשל מצבה הביטחוני של המדינה והחשש מפני מסתננים פלסטינאים שעשויים לבצע או לסייע לביצוע של פעילות חבלנית עוינת גם המשטרה וגם בית המשפט נוטים להחמיר יותר עם שוהים בלתי חוקיים אלה. בהקשר של שב"ח שנתפס, אם מדובר בפליטים, מהגרי עבודה או תיירים ש"שכחו" לחזור הביתה, הם יגורשו לארצם או יועברו למתקן לעובדים זרים (תחנת מעבר טרם הגירוש ארצה); ואילו אם המדובר בשב"ח פלסטיני הוא יגורש או ייעצר לחקירה ותשאול כדי לשלול קשר שלו לפח"ע.

מה העונש הצפוי למי שמעסיק שוהים בלתי חוקיים ללא אשרת עבודה?

לרוב מקרים אלה מסתיימים בהטלת קנס משמעותי על המעסיק. לעתים מוטלת גם אזהרה ו/או מאסר על תנאי. 

מה העונש הצפוי למי שמסיע ברכבו שוהים בלתי חוקיים?

לא סתם ההסעה של שוהים בלתי חוקיים מקבלת יחס מיוחד. בפועל הרבה מאד מהמסתננים הפלסטינים מתקשים להגיע לערי ישראל ללא סיוע של אזרחי המדינה שיסיעו אותם מהפרצה בגבול למעוזי הערים. יש לא מעט אזרחים ישראלים שרואים בצורך הזה של המסתננים הזדמנות לעשות כסף קל. הם גובים כמה עשרות שקלים מכל נוסע ובנסיעה קצרה "עושים קופה". אדם שייעצר על ידי המשטרה כשהוא מסיע ברכבו שוהים בלתי חוקיים לרוב יילקח לחקירה, בסופה יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם אישום בעבירה חמורה. רשויות האכיפה לא מקלות ראש עם הסעה של שוהים בלתי חוקיים.

 עם הגשת כתב האישום, מתגלגל העניין לפתחו של בית המשפט ולאחר שהנאשם מודה ומורשע בכתב האישום, כפי שבדרך כלל קורה בעבירות הסעה העסקתה והלנת שבח"ים. בית משפט  קובע את העונש שיושת על העבריין. בית המשפט מתחשב בשלל נסיבות כשהוא בא לגזור עונש בגין הסעה הלנה והעסקת שוהים בלתי חוקיים, ואחד השיקולים המשפיעים על חומרת גזר הדין הוא "סוג" השוהה הבלתי חוקי, קרי: האם הוא תושב השטחים הפלסטינאים או מהגר מ"הקבוצות" האחרות. במקרים של העסקה, הסעה או הלנה של שוהים בלתי חוקיים פלסטינאים, לצד הקנס, יכול שיוטל עליהם גם עונש מאסר של עד שנתיים. 

כיצד מוצא השב"ח משפיע על חומרת העונש, ואילו שיקולים נוספים משפיעים על העונש שיוטל על מי שנתפס מסיע ברכבו שוהים בלתי חוקיים?

כאשר בית משפט בא להטיל עונש על מי שהורשע בהסעת שוהים בלתי חוקיים הוא שם לנגד עיניו את כלל הנסיבות של המקרה נשוא כתב האישום ומפעיל שיקולים מגוונים. בין השיקולים הללו נבחנים השיקולים הבאים:

1. “סוג" השוהה הבלתי חוקי: בדרך כלל כאשר מדובר בשוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים הפלסטינאים, נוהג בית המשפט להחמיר עם הנאשם. בשל הרקע הביטחוני במדינת ישראל והחשש מפיגועים, ומתוך ידיעה שמחבלים רבים נעזרו בתושבי ישראל לשם הסעה למקומות הפיגוע, נוטים בתי המשפט להחמיר עם מי שמסיע שב"חים פלסטינאים הרבה יותר מאשר מי שהסיעו שב"חים "אחרים", כגון, מהגרי עבודה. נגד האחרונים לעתים אפילו לא מוגש כתב אישום.

2. מהות הנסיעה: מאפיין נוסף שמשפיע על קביעת בית המשפט נעוץ בשאלה היכן נאספו הנוסעים השוהים הבלתי חוקיים ובאיזה כיוון נסעו. אם מדובר, למשל, בנהג מונית שנסע ברחובות תל אביב ונעצר על ידי שוהים בלתי חוקיים והסיע אותם מרחק קצר מנקודה לנקודה, הנחת המוצא היא שלא ניתן לצפות ממנו שיבקש מהם אישורים ו"ניירות". לעומת זאת, אם הנהג אסף את השב"חים סמוך לגבול ישראל-שטחים, אז יטו להחמיר עימו מתוך הנחה שראוי היה שינחש או יחשוד כי מדובר בשוהים בלתי חוקיים וידרוש לראות את חוקיות שהייתם בתחומי ישראל בטרם יעלה אותם לרכבו. כמו-כן, אם כיוון הנסיעה הוא מהארץ לשטחים ולא מהשטחים לארץ אז יטו להקל עם הנהג. 

3. נסיבות העבירה: האם העבריין שהסיע או הלין או העסיק שוהים בלתי חוקיים זיהה או סביר היה שיזהה כי הם שב"חים ואת מידת מסוכנותם. במידה שכן, יוחמר עונשו. יש כאן מחשבה על שלום הציבור ואינטרס להגן על ביטחונם של תושבי ישראל. 

4. המצב הביטחוני בישראל: בתקופות יותר "לחוצות" מבחינה ביטחונית, תקופות מלחמה, מתח או תקופות רצופות פיגועים, הנטייה של בתי המשפט הינה להחמיר עם מי שהסיע, הלין או העסיק שוהים בלתי חוקיים פלסטינאים. 

5. האם הנאשם הודה? נאשם שמודה בעבירה במהירות וחוסך זמן שיפוטי - הודאתו תיחשב לנסיבה הראויה להקל עם עונשו. 

6. השלכות העונש על הפרנסה ויכולת השיקום: כך, למשל, נאשם שמפרנס את משפחתו, והעונש, למשל שלילת רישיון הנהיגה, יפגע ביכולת הפרנסה,במקרים של נהגי מוניו משאיות וכדומה ו/או שהמאסר יפגע ביכולת השיקום שלו - במצב דברים זה בית משפט יטה לא להחמיר עימו. 

7. שיקולי הרתעה: פעמים רבות יגזור בית המשפט עונש חמור על נאשם ולו רק למען יראו וייראו. בית המשפט לעתים, בעיקר בעניינים בעלי חשיבות ציבורית, שואף לכוון את התנהגות הציבור, ומניח כי עונש כבד המרחף מעל ראשם של האזרחים ימנע מהם לבצע עבירות מסוג זה. 

מקרה שהיה - ביהמ"ש התחשב בנסיבות האישיות ואזן בין השיקולים

על האופן בו מיושמים שיקולים אלה אפשר ללמוד ממקרה בו טפל הח"מ. דובר בנאשם שנתפס פעם שנייה אוסף ברכבו ומסיע שוהים בלתי חוקיים פלסטינאים מאזור הגבול בין השטחים לישראל אל העיר כפר סבא. כאשר הוא נעצר בפעם השנייה קפצו מהרכב שוהים בלתי חוקיים פלסטינאים. הוא נעצר, נעשה איחוד תיקים והוא נשפט בגין שני מקרים של הסעת שוהים בלתי חוקיים.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, וכשבית המשפט עמד בפני גזר הדין , הוא בחן את כל השיקולים הנזכרים שהתוו את המדיניות הענישה. התביעה דרשה ענש של חצי שנת מאסר לפחות שלילת רשיון נהיגה וקנס והנאשם בקש כי יינתן לו עונש של אי הרשעה ושל"צ ו/או הרשעה ועבודות שירות. 

לאחר משא ומתן ממושך בין התביעה לב"כ הנאשם, הגיעו הצדדים להסדר טיעון כי התביעה תטען לחצי שנה עבודת בצירוף מאסר על תנאי וקנס והנאשם יטען לעונש של 3 חודשים עבודות שירות.

השיקולים בהם התחשב בית המשפט היו: נסיבותיו האישיות של הנאשם שהיה אדם בודד ללא משפחה וילדים בארץ,  סובל מנכות לאחר תאונת עבודה מבוגר ועובד בעבודות מזדמנות ללא עבר פלילי; העובדה שהודה בעבירות וחסך זמן שיפוטי יקר; מצבו הכלכלי הגרוע; העובדה שישיבה במאסר, לאור מצבו הרגשי-נפשי, תגרור פגיעה רבת היקף בו וביכולתו להשתקם; לאור עברו הפלילי הנקי ובשל התסקיר של שירות המבחן שהוגש בעניינו, ואשר קבע כי מדובר בעבירה רנדומלית, שחזרה פעמיים, ולא תחזור שוב. כל הנסיבות הללו, יש בהן כדי להקל על עונשו של אותו הנאשם.

מאידך, לצד הנסיבות המקלות הללו, סבר בית המשפט, כי מאחר שמדובר בעבירה שנייה של הנאשם ולא במעידה חד פעמית, לא ניתן "לסגור את התיק" באי הרשעה ובקביעת עבודות לתועלת הציבור. 

בית המשפט איזן בין הנסיבות המקלות לאלה שיש להחמיר בגינן, וגזר על הנאשם עונש של שלושה חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל וקנס. זהו הישג שהתאפשר רק משום שבמקרה זה היו נסיבות שתרמו וסייעו לבית המשפט להקל עם הנאשם בגזר הדין.  

* השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג