פינוי דירה יבוצע ע"י ההוצאה לפועל בתום 35 יום ממתן פסק הדין

 ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה ב-5.12.2011 תיקון לחוק הוצאה לפועל לקריאה שנייה ושלישית. התיקון יאפשר פינוי מושכר בתום 35 יום ממתן פסק הדין, במקום 71 יום המחויבים עפ"י החוק הנוכחי.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום הוצאה לפועל

למציאת עורכי דין בתחום הוצאה לפועל באתר משפטי

הליך פינוי מושכר - איך זה עובד?

הליך פינוי מושכר מורכב משני שלבים. בקשת פינוי של התובע בבית המשפט ולאחריו, הגשת בקשה בהוצאה לפועל, לצורך ביצוע פסק הדין. החוק הנוכחי מאפשר פתיחת תיק בהוצאה לפועל, בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין. עם פתיחת התיק, רשות האכיפה והגבייה שולחת לחייב הודעה, כי עליו לפנות את המושכר תוך 20 יום ממועד המצאת האזהרה. אם החייב לא פינה את הדירה, נקבע מועד לפינוי, פינוי שיבוצע מיום ה-21 ממתן הודעת הפינוי וביום ספציפי שנקבע מראש בלבד. בפועל, הפינוי מבוצע בחלוף לא פחות מ- 71 יום, ממתן פסק הדין המורה על הפינוי.

פישוט ההליך וקיצור המועדים

ההצעה הנוכחית נועדה לפשט את ההליך ולקצר את המועדים, כך שהפינוי יבוצע בתום 35 יום ממועד פסק הדין, ובחלון של 14 יום. לאחר ה-14 יום, יהיה צורך לחזור על ההליך של הודעת פינוי, ותיאום מועד לפינוי שנית.
 
ע"פ הצעת החוק שאושרה, אפשר יהיה להגיש בקשת ביצוע, לאחר 15 יום ממתן פסק הדין. ההוצאה לפועל תשלח לדייר הודעת פינוי, ובה אזהרה כי עליו לפנות את הנכס תוך 20 יום. בחלוף 20 הימים, ניתן יהיה לפנות את המושכר בפרק זמן של 14 יום. בפועל, הפינוי יבוצע בחלוף 35 יום ממתן פסק הדין ועד תום 49 יום ממתן פסק הדין.
 
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר בדיון, כי: "רשם ההוצאה לפועל, אינו ערכאת ערעור על החלטת בית המשפט ששמע ובחן את כל השיקולים. אין מקום לעכב את הפינוי, לזמן ארוך". רותם התנגד להצעת הממשלה שביקשה לאפשר פתיחת תיק בהוצאה לפועל מייד עם מתן פסק הדין. רותם דרש לאפשר לדייר 14 יום, בהם הוא יוכל לפנות את הדירה בעצמו. ובכך לחסוך ממנו תשלום אגרות מיותרות.
 
חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ הציעו, כי במידה שרשם ההוצאה לפועל יסבור, כי יש מקום להורות על פינוי הדייר, הרשם יזמן את נציגי משרד השיכון, לשם איתור דיור ציבורי. לחילופין, המדינה תשלם דמי שכירות דירה לדייר המפונה, למשך שישה חודשים. הצעותיהם הוגשו כהסתייגויות לחוק, ובהצבעה הן נדחו.  ח"כ חנין הציע, שהחוק לא יחול על דיירי הדיור הציבורי. גם הצעתו זו נדחתה.