• תגיות:
משפט מסחרי - שאלות ותשובות מהפורום

הערכת שווי חברה
שאלה: אנו מתעניינים ברכישת חברה ישנה העוסקת במתכות וחריטה. המפעל קיים שנים רבות ומירב העניין שלנו הוא במוניטין ובלקוחות ופחות בטכנולוגיה – שכן לנו יש כזו כבר כיום בשפע. שאלתי כיצד מקובל להעריך שווי חברה באופן סביר ומקובל?

תשובה: הערכת שווי בפני עצמה אינה עניין משפטי, אולם מטבע הדברים קביעת המחיר הופכת להיות חלק חשוב מהמו"מ, ויש אינסוף אפשרויות, לרבות קביעת מחיר משתנה לפי תוצאות. אפשר כמובן להיעזר בשמאי מוסמך או רואה חשבון מנוסה, אבל בסופו של דבר החוכמה היא למצוא את הסכום הנמוך ביותר אותו תשלמו ובעלי החברה הנרכשת יסכימו לקבל, באופן שהחזר ההשקעה יהיה המהיר ביותר והסיכון נמוך ביותר.
לכך נכנסים פרמטרים רבים שצריך לבחון, ביניהם: ענייני מיסוי, מבנה העסקה (מכירת פעילות או רכישת מניות, למשל), פריסת התשלומים, האם אפשר ליצור סינרגיה ולהקטין עלויות בהמשך, האם יש מנהלים/עובדים קריטיים שאתם רוצים שיישארו, האם הלקוחות אכן יישארו נאמנים לכם ועוד שאלות רבות. כל אלה צריך שיבואו לידי ביטוי בהליך בדיקת הנאותות ובהסכם הרכישה.

גם אתם רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפט מסחרי

שינוי חברה רגילה לחברה לתועלת הציבור
שאלה: אנו חברה הקיימת למעלה מעשור ומספקת שירותים צרכניים שונים. רצינו לדעת האם ניתן להפוך את החברה לחברה לתועלת הציבור במידה שיש שינוי לטובה מבחינת מיסוי והאם ניתן גם במקרה זה למשוך רווחים ודיבידנדים כרגיל?

תשובה: התשובה היא שלילית משתי סיבות עיקריות:
1. חברה לתועלת הציבור חייבת לפעול אך ורק למטרות ציבורית בהתאם לרשימה סגורה בחוק (כגון: חינוך, תרבות, ספורט וכד'), וברור שזה לא המקרה.
2. חל איסור על חלוקת רווחי החברה לבעלי המניות לרבות דיבידנדים.

חוזה עסקי
שאלה: אני מבקש לדעת מה הפרוצדורה לעריכת חוזה עסקי בין שותפים כולל תנאי של תחנת יציאה/ הוצאה של השותף החוצה שהוא איש זר לי, והאם מקובל לבקש ערבויות או נאמן לכספי ההשקעה?

תשובה: ראשית, טרם עריכת ה"חוזה העסקי" יש להחליט מהו אופן ההתאגדות בו אנו מעוניינים (ה"פופולריים" – חברה או שותפות). אופן ההתאגדות הרצוי מושפע משיקולים שונים (למשל, מטרת העסק, אופי הפעילות, שיקולי "אגרות", שיקולי מס ועוד). לאחר שבחרנו את התאגיד הרצוי, יש לנסח הסכם מייסדים ותקנון מסודרים ומפורטים (רצוי אצל עו"ד בעל רקע בתחום העסקי – מסחרי) המגדירים היטב את מערכת היחסים בין השותפים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין התאגיד. במסגרת זאת יוגדרו ההתחייבויות של כל אחד מהשותפים, ההשקעות שכל אחד צריך להשקיע בחברה, מנגנוני יציאה והוצאה (למשל זכות סירוב ראשונה והאפשרות לקנות האחד את השני במקרה של מחלוקות, בייחוד כשמדובר בשני שותפים בחלקים זהים), מבנה ההנהלה, אופן קבלת החלטות ועוד נושאים רבים אשר חשוב מאוד לתת עליהם את הדעת על מנת למנוע מחלוקות מיותרות בהמשך.

כמו כן, יש לרשום פורמלית את התאגיד אצל רשם התאגידים. שאלתך לעניין ערבויות/נאמן לכספי ההשקעה אינה ממוקדת מספיק. יש מצבים שבהם המשקיע דורש בטוחות להבטיח את השקעתו, ובמקרים שבהם ההשקעה אינה מיידית, אלא על ציר הזמן, יש מקום לבקש מהמשקיע ערובות להשקעה, וקיימים מספר מנגנונים מקובלים לכך, שאין זה המקום לפרטם.

סכסוך בשותפות
שאלה: אני בעל מניות מיעוט בין 3 שותפים בבית תוכנה. קיים בינינו סכסוך על מכירת החברה ונושאים נוספים מהותיים מאוד להמשך קיומה. איזה דרך פרקטית קיימת על-מנת לפתור את הסכסוך או לחילופין למכור את חלקי לשאר השותפים? אני מאוד מודאג ממעמדי בשלב זה מולם.

תשובה: לצערנו מדובר בתופעה מוכרת, במיוחד במצבים שבהם מתחילים כחברים ולא מעגנים היטב את ההסכמות בהסכם מייסדים ובתקנון. ברור שכדאי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום או להיפרד כידידים, ולהתרחק ככל האפשר מבית המשפט. במקרה הספציפי קשה להשיב מבלי לראות את כל המסמכים וללמוד את ההיסטוריה של הסכסוך. הפתרון הטוב והזול ביותר יהיה פשוט לשבת ולדבר ... אם הדבר אינו ישים, ניתן לנסות הליך גישור, שבו אדם מנוסה יפעל כדי לגשר על הפערים בין הצדדים, מבלי לכפות פתרון.

הסכם סודיות
שאלה: אנחנו עומדים להציג רעיון טכנולוגי שלנו בפני כמה קרנות בזמן הקרוב ויודעים שיש כל מיני מסמכי סודיות וכדומה, אבל מה לעשות במידה שהצד השני מסרב לחתום על מסמך שכזה וגם אם חותם איך אפשר לבדוק אם למחרת הרעיון ויותר מזה כבר זולגים למוחות אחרים לפיתוח? אנחנו די חוששים מהנושא הזה אבל מודעים שחייבים במובן כזה או אחר "לשחרר" מעט..

תשובה: ראשית הייתי שוקל אם נכון להציג "רעיון" לפני קרנות. בשלב מוקדם כזה יש מקום לשקול גיוס כסף ממקורות אחרים ולו כדי להגיש בקשה לרישום פטנט. אם הגשת בקשה לפטנט אין בעיה לחשוף את הרעיון. בכל מקרה הייתי נמנע מלהציג רעיון בפני מי שנמנע מלחתום על התחייבות לסודיות, אלא אם אתה משוכנע מעבר לכל ספק שהעומד מולך לא יפר את אמונך, וגם אז רצוי "לחשוף טפח ולהסתיר טפחיים". אמנם אי אפשר "לבדוק" אם אין הפרה של ההתחייבות, אבל החתימה מהווה מידה מסויימת של הרתעה. כמו תמיד בעסקים, צריך לבדוק היטב עם מי עושים עסק, לפני שעושים אותו...