החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961, (להלן - חוק הרעש) קובע כי: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי־סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".
לפי התיקון, שוטר שהגיע לבית מגורים, והתרשם שאכן מדובר בעבירת רעש, יכול בתנאים מסוימים להורות למי שנמצא במקום להפסיק להשתמש בגורם הרעש
הגדלת סמכויות האכיפה
בשנת 2013 תוקן חוק הרעש (תיקון התשע"ג - סעיף 11א'1), והעניק סמכויות רחבות לשוטרים שנקראים למקום בשל תלונה על רעש. לפי התיקון, שוטר שהגיע לבית מגורים, והתרשם שאכן מדובר בעבירת רעש, יכול בתנאים מסוימים להורות למי שנמצא במקום להפסיק להשתמש בגורם הרעש, ואף רשאי להיכנס לבית המגורים, ללא צו בית משפט, להפסיק את הרעש ולהחרים את הציוד.
בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגואה של מסיבות הקריוקי הפרטיות, עמד החוק הזה לא פעם למבחן, הן באשר לגבול הדק שעובר בין הפרעה לאדם לבין זכותו של אדם אחר לעשות בביתו כרצונו והן באשר לסמכויות האכיפה הקיימות בו.
אסור להפעיל מוזיקה ממכשירי קול שעוצמתם חורגת מדירת המגורים של המפעיל לפני השעה 7:00, בין השעות 14:00-16:00 ואחרי השעה 23:00, אלא אם מדובר בחגים כמו יום העצמאות ופורים
מהם גבולות חוק הרעש (חוק הקריוקי)?
מטרת החוק היא למנוע הפרעה לאדם מרעש חזק ובלתי סביר. הקמת רעש בעוצמה חזקה ובלתי סבירה, היא עבירה פלילית המאפשרת הגשה של כתב אישום ועניין נזיקי, שמאפשר לנפגע לתבוע נזקים עקב הפעילות.
מכיוון שההגדרה של רעש חזק ובלתי סביר היא עמומה, נקבעו עם השנים תקנות שונות שבאות לתת תוכן ישים למונח באמצעות קביעת פרמטרים מדידים: לדוגמה, אסור להפעיל מוזיקה ממכשירי קול שעוצמתם חורגת מדירת המגורים של המפעיל לפני השעה 7:00, בין השעות 14:00-16:00 ואחרי השעה 23:00, אלא אם מדובר בחגים כמו יום העצמאות ופורים, ובערבי שבת ומוצאי שבת מותר להרעיש עד השעה 24:00.
לדברי עו"ד צבי לוינסון, המתמחה במשפט סביבתי, כדי למנוע מפגעי רעש חריגים, נקבעו בחוק תנאים מסוימים המאפשרים הפעלת סמכות מיידית להפסקת רעש על ידי שוטר. אם יוזמן שוטר לבית משותף אשר מאחת מדירותיו בוקע רעש ממכשיר קול בשעת חצות הליל ביום חול, הדבר יהווה הפרת חוק שתאפשר לשוטר להפסיק את גרימת הרעש.
מה יקרה אם אותו שוטר יגיע לאותה דירה בשעה חמש אחר הצהריים עקב תלונת שכן על רעש חזק הבוקע מהדירה של שכניו? במקרה זה מאפשר התיקון לחוק הפעלת סמכויות חריגות, אך הפעלתן מותנית בקיומם של מספר תנאים:
הפרעה ממשית לשלום הציבור - במידה שהיה לשוטר יסוד סביר לחשש כי המשך ביצוע העבירה גורם להפרעה ממשית לשלום הציבור. גם כאן, כמובן, אין יכולת מדידה מדויקת, והדבר נתון לשיקול דעתו של השוטר במקום. לפי החוק: "רשאי הוא (השוטר) להיכנס למקום כאמור בלא צו בית משפט לשם הפסקת ביצוע העבירה, ובלבד שיש צורך שאינו סובל דיחוי בהפעלת הסמכות כאמור לשם הפסקת העבירה, ועיכוב בהפעלת הסמכות לשם קבלת צו בית משפט יסכל את האפשרות להפסקת העבירה באופן מיידי".
הזדהות מלאה - שוטר יכול להפעיל את סמכותו, רק לאחר שהזדהה לפני מי ששוהה במקום בציון שמו, כינויו הרשמי והיותו שוטר, ורק במידה שלאחר ההזדהות ועל אף שדרש באופן ברור להפסיק את הרעש, עדיין לא הופסק הרעש ולא ניתנה לו רשות להיכנס למקום.
התיקון לחוק אשר מעניק לשוטרים בשטח סמכות רחבה, ומאפשר להם להיכנס ללא צו בית משפט לביתו של אדם, משאיר את שיקול הדעת בידי השוטר, תוך כדי סייגים ותנאים שמאזנים את השימוש בסמכות זו
האם יש בסמכויות השוטר פגיעה בזכויות יסוד?
"הסמכות שמוקנית לשוטר להיכנס גם ללא צו של בית משפט, היא מן הסתם מרחיקת לכת ופוגעת בזכויות הפרט והקניין", אומר עו"ד לוינסון.
"עם זאת, חשוב לזכור שאנו חיים במדינה צפופה, שבה לעיתים קרובות, אנשים חושבים על עצמם בלבד ומתעלמים מהזולת. הואיל ובמציאות היומיום אין בידי כל אדם או שוטר מכשור ויכולת למדוד רעשים ולא ריאלי לפנות לבית משפט לקבל צו מניעה למפגע שהוא זמני מטבעו, הענקת סמכויות אכיפה לשוטר במקרים מיוחדים אלו תואמת למציאות החיים, הואיל ובלעדיה למי שנפגע מהרעש לא היו למעשה כלים להתגונן מפני שכניו.
מצד שני, שימוש בסמכויות הללו, ללא המגבלות הטבועות בהן, עלול לגרום למצב שבו אנשים ישתמשו בחוק כדי להתנכל לשכניהם, דבר שבאופן עקיף גם יעמיס עול נוסף על כוחות המשטרה.
התיקון לחוק אשר מעניק לשוטרים בשטח סמכות רחבה, ומאפשר להם להיכנס ללא צו בית משפט לביתו של אדם, משאיר את שיקול הדעת בידי השוטר, תוך כדי סייגים ותנאים שמאזנים את השימוש בסמכות זו ויוצרים מצב שבו אמורה הסמכות להיות מופעלת רק במקרי הצורך האמיתיים. בניגוד למפגעים אחרים שניתן להביאם להכרעה בבית המשפט, מפגע של רעש בכלל ומפגע של קריוקי בפרט, הוא עניין שדורש מענה מהיר ומיידי, וזו היתה מטרתו העיקרית של תיקון החקיקה", מסביר עו"ד לוינסון.
כאשר מדובר ברעש לפרק זמן קצר יחסית, גובה הפיצוי יהיה קטן יותר
האם ניתן לתבוע פיצוי על רעש ממסיבת קריוקי?
הזכות לתביעה נזיקית עומדת כל העת בפני הנפגעים.
עם זאת, כאשר מדובר ברעש ממוזיקה בכלל וברעש שמקורו במסיבת קריוקי, שלרוב היא חד פעמית, כדאי לשקלל את הסיכויים אל מול הזמן והעלות של התביעה. כאשר מדובר ברעש לפרק זמן קצר יחסית, גובה הפיצוי יהיה קטן יותר. אבל כאשר מדובר בהפרעה תדירה, גם אם המשטרה נקראה רק בפעם העשירית, גובה הפיצוי הנזיקי עשוי להיות גבוה יותר.
