אם חויבה להשתתף במזונות בנה הקטין שגר עם אביו

ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה דן בתביעת מזונות שהגיש אב לחיוב אם במזונות בנם בן ה-13 שהועבר למשמורתו כשנתיים וחצי קודם לכן.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מזונות

האב טען, כי יש לחייב את האם, בהשתתפות בהוצאות הקטין וזאת מכוח הכנסותיה ודין הצדקה  החל על שני ההורים. החיוב צריך לחול מיום הגשת התביעה בסך של 1,500 ₪ לחודש. האב טען, כי הוא נהג הסעות עצמאי המשתכר כ-6,300 ₪ לחודש, נעדר השכלה אקדמאית ו/או הכשרה מקצועית, בעוד האם הינה עורכת דין ותיקה המנהלת משרד עצמאי לעריכת דין, ומשתכרת כ-10,000 ₪ נטו לפחות.

האם טענה מנגד, כי יש לדחות התביעה. לטענתה, על פי הדין העברי, חובת האב לשאת במזונות הקטין הינה אבסולוטית ובלעדית. באשר להשתתפותה מדין צדקה, לאור הכנסתה הדלה וצרכיה, אין בידה הכנסה פנויה כדי לחייבה בהשתתפות במזונות הקטין.

השופטת אספרנצה אלון ניתחה את חיוב במזונות במאה ה-21, וקבעה בסופו של דבר, כי על האם להשתתף במזונות בנה הקטין בן ה- 13 הנמצא במשמורת האב.

לשאלות בנושא, היכנסו לפורום משפחה

ערך השוויון
השופטת קבעה כי במציאות של ימינו, כאשר ערך השוויון חלחל לדיני המשפחה וכשמצבה הכלכלי של אם דומה למעמדו הכלכלי של אב, יש מקום לחייב אם לשאת במזונות קטין.

תמורות כלכליות וחברתיות
"כשם שהורים נשואים חולקים ביניהם בהוצאות המשפחה במשותף ובהתאם להכנסותיהם  ולחלוקת התפקידים ביניהם, כך יש לשמור על הרצף שעה שמתפרק התא המשפחתי ויש לשמור על שיתוף ו/או חלוקת אחריות גם בין הורים גרושים, תוך התאמה לנסיבות שהשתנו", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת הוסיפה, כי: "לדידי, אין ספק, כי ניתן וצריך לקרוא את הדין העברי בראיה התואמת את התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי. ניתן, לפרש את הדין הדתי מבלי לפגוע בשלמותו".
בפסק הדין התאימה השופטת את הדין העברי למציאות הכלכלית והחברתית העכשווית כדי שתושג תוצאה הוגנת כלפי ההורים ותוצאה המיטיבה עבור הקטין.

בנסיבות התיק, ולאחר שהשופטת שבחנה את הכנסות כל אחד מההורים, חייבה השופטת את האם לשלם מזונות לבנה הקטין בסך 1,200 ₪, וזאת עד הגיע הקטין לגיל 18 או עד תום סיום לימודי התיכון, המאוחר מבין השניים. בתקופת השירות הצבאי (הסדיר) יעמדו דמי המזונות על שליש.

(תמ"ש 34681-06-10 קטין נ' פלונית)