המחוזי: אין לנקוט בתסקיר עמדה מוסרית לגבי חיים אישיים של נאשם

ביהמ"ש המחוזי בחיפה  דחה ערר מטעם המדינה על החלטת בית משפט השלום בחיפה לפיה המשיב, אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות של בת זוג, שוחרר בתנאים מגבילים.

על פי כתב האישום, ביום 6.5.12 בסמוך לחצות תקף המשיב את בת זוגו ע"י כך שמשך בשערה, גרר אותה בשערה במעלה המדרגות בכניסה לבית והכניסה בכוח פנימה. כאשר היו בבית הוא חבט בה באגרופים בראשה ובצווארה, ניסה לחנוק אותה, אטם את פיה ואפה בכפות ידיו וניסה לחנוק אותה באמצעות שמיכה, כל זאת לעיני ילדיה הקטינים. הוא גרם לה חבלות גופניות של ממש - שטף דם באפרכסת אוזן שמאל, שטף דם באף, הצטברות של דם  מאחורי עור התוף באוזן שמאל, וסימנים אדומים בצוואר ובפנים.

לאחר עריכת תסקיר מעצר החליט בית משפט השלום על לשחרר את  המשיב לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית אחיו בכפר אעבלין.

לטענת המדינה, בית המשפט שגבה מאחר שקבע כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית, עילת מעצר בגין מסוכנות של ממש וחשש לשיבוש הליכי שפיטה והשפעה על עדים.

השופט דניאל פיש דחה את הערר וקבע, כי אמנם מדובר במעשים חמורים, אך מדובר באדם ללא עבר פלילי קודם, חלופה מרוחקת והסדרי פיקוח נאותים. נקבע, כי בית משפט השלום שקל את הנתונים הרלוונטיים והגיע לתוצאה סבירה על בסיסם, ואין מקום להתערב בתוצאה.

פגם בתסקיר המעצר
במסגרת ההחלטה התייחס השופט פיש לעמדת עורכי תסקיר המבחן הנוגעת להערכה מוסרית לגבי אורח חיי המשיב , וציין את הדברים הבאים:
"תסקיר המעצר פגום במידה מסויימת כיוון שקצינת המבחן ערבבה בין נושאים של מוסר, משפט, ופסיכולוגיה בצורה המקשה על הנסיון להפריד ביניהם. אין צריך לומר כי החלקים בתסקיר העוסקים בהערכה הפסיכולוגית והערכת המעשים הפליליים המיוחסים למשיב הינם כשרים ודרושים לשם הערכת מסוכנותו והערכת טיב החלופה. לא כך לגבי העמדה המוסרית אשר ננקטה ביחס לאורח חייו והעובדה כי הוא מנהל מערכת יחסים קבועה עם המתלוננת בעוד שהוא נשוי לאשה אחרת. חייו האישיים של המשיב והדרך בה הוא בוחר לנהלם, הם עניינו ולא היה מקום ששירות המבחן ישלב נקיטת עמדה לגביהם במסגרת התסקיר. קיים כידוע, קשר סבוך בין משפט ומוסר, הנוגע גם לענייני אישות, ואולם בתי המשפט נזהרו מכניסה לזירה זו ונקיטת עמדה ביחס לתקינות התנהלותם של מתדיינים בתחום זה, ולא בכדי; אין זה רצוי כי המדינה ונציגיה ינקטו עמדות מוסריות ביחס לחייהם הפרטיים של אזרחיה מעבר למינימום הדרוש על פי חוק להכרעה בנושא נתון".

השופט הבהיר, כי במקרה זה, שילוב עמדה מוסרית המייחסת כשל ערכי לאורח חייו של המשיב לאור יחסיו עם המתלוננת, אינה תורמת להערכת מסוכנותו ואינה אלא חריגה מן המסגרת הדרושה לדיון.

(עמ"ת 55750-05-12 מדינת ישראל נ' פלוני(עציר)