מחיקת רישום פלילי: כל מה שחשוב לדעת

באופן עקרוני, על פי חוק, אסור לאף גוף פרטי לבקש מרשם פלילי מאדם. ישנם מספר גופים ממשלתיים וביטחוניים, שמותר להם לקבל על פי חוק את המרשם הפלילי. גופים אלה יבקשו מכם לחתום על טופס ויתור סודיות בנוגע למרשם הפלילי. רק לאחר קבלת אישורכם, גופים אלה רשאים לקבל את המידע ישירות מהמשטרה. 

בנוסף, היעדר רישום פלילי מהווה לפעמים תנאי מוקדם לכניסה למקצועות מסוימים, כגון: עריכת דין וראיית חשבון. אי רישום פלילי מהווה גם תנאי לקבלת ויזה לארצות הברית ועוד. בנוסף לכל אלה, כמובן, יש לרישום פלילי גם השפעה תדמיתית. 

רישום פלילי נחלק להרשעות ותיקי משטרה

מהו רישום פלילי? 

הרישום הפלילי נחלק למספר קטגוריות:

הרשעות: רישום של התיקים הפליליים בהם אדם הורשע בבית משפט והעונשים שקיבל בגין הרשעות אלה. 

תיקי משטרה: רישום של תיקים שנסגרו במשטרה. כלומר: כל החקירות בהן האדם היה נוכח, על אף שחקירות אלה לא הובילו לכתב אישום, אלא נסגרו במשטרה. 

קיימות מספר עילות לסגירת תיק במשטרה: 

א. סגירת תיק מחוסר ראיות: תיקים שלא התגבשה בהם תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום. 

ב. סגירת תיק מחוסר עניין לציבור: תיקים שיש בהם תשתית להעמדה לדין, אך אין עניין ציבורי להמשיך עם התיק לשלב של הגשת כתב אישום לבית המשפט. 

ג. סגירת תיק בעילה של הסדר מותנה: זוהי עילה חדשה, שמאפשרת לסגור תיק, על אף שיש תשתית ראייתית ועניין ציבורי, בעבירות מסוימות. לרוב מדובר בעבירות קלות ועבירות ראשונות. הסדר מותנה הוא הסדר עם התביעה, שנעשה עוד לפני הגשת כתב אישום, ומונע את הגשת כתב האישום בתנאים מסוימים שמוסכמים בין הצדדים (למשל: חתימה על התחייבות, תשלום קנס, תשלום פיצוי ועוד). 

ד. סגירת תיק מחוסר אשמה: המשטרה בדקה את התלונה ולאחר חקירה נמצא כי החשוד לא עבר כל עבירה. זוהי העילה היחידה של סגירת תיק, במסגרתה כלל אין רישום פלילי. 

תיקי מב"ד: תיקים המצריכים בירור דין. מדובר בתיעוד לתיקים שלמעשה עדיין מצויים בשלב החקירה המשטרתית ועוד לא גובשה החלטה בעניינם: האם יגיעו לכדי כתב אישום או ייסגרו במשטרה. למעשה, מדובר בתיקים שעדיין פתוחים במשטרה ובוחנים מה לעשות איתם. 

קיימות מספר עילות לסגירת תיק במשטרה: מחוסר ראיות, בעילה של הסדר מתונה, מחוסר אשמה ותיקים המצריכים בירור דין

משך תקופת הרישום

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 מתייחס לתקופות המחיקה ותקופות ההתיישנות של עבירות שאדם הורשע בהן בבית משפט. 

תקופת ההתיישנות: המשמעות של התיישנות היא כי הרישום הפלילי אמנם קיים, אבל לא מתחשבים בו. כלומר: מבחינה משפטית, אין לו משמעות. עם זאת, הרישום קיים ועדיין ניתן לעיון.

יש הבחנה בחוק בין בגירים וקטינים, לעניין תקופת ההתיישנות. התקופה נקבעת לפי העונש שניתן בגין העבירה: 

• בעבירות שהעונש בהן הוא עד שנת מאסר אחת בפועל, תקופת ההתיישנות לבגירים היא שבע שנים לאחר השחרור ממאסר (זוהי תקופת ההתיישנות המינימלית);

• עונש עד שלוש שנות מאסר בפועל: תקופת ההתיישנות לקטינים היא חמש שנים לאחר השחרור ממאסר;

• עבירות שהעונש בהן הוא עד חמש שנות מאסר בפועל: תקופת ההתיישנות לבגירים היא עשר שנים לאחר השחרור ממאסר; תקופת ההתיישנות לקטינים היא שבע שנים לאחר תקופת המאסר.

• עבירות שהעונש בהן הוא מעל חמש שנות מאסר בפועל: תקופת ההתיישנות לבגירים תהיה כפל תקופת המאסר, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 15 שנים; לקטינים תקופת ההתיישנות עשר שנים מתקופת המאסר.

תקופת המחיקה: תקופה שמתחילה לאחר תקופת ההתיישנות. בסיום תקופת המחיקה, נמחק הרישום הפלילי. עם זאת, המידע שנמחק עדיין נותר חשוף למספר גורמים מצומצם שקבוע בחוק: גורמי ממשלה וגורמים ביטחוניים (שב"כ, מוסד, צה"ל, משטרה, ועדת הכנסת, הממשלה, הוועדה למינוי שופטים וכו'). ככלל, תקופת המחיקה היא עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות. 

עם זאת, החוק קובע גם מספר מקרים חריגים שבהם המחיקה תתבצע לפני שחלפו עשר שנים: 

• הליכים משפטיים שהסתיימו ללא הרשעה: תקופת המחיקה תעמוד על חמש שנים, מיום מתן פסק הדין; הליך משפטי שהוטל בו צו פיקוח בלבד - תקופת המחיקה תעמוד על חמש שנים, מיום מתן פסק הדין. לרוב, זהו הליך שנהוג במצב שנעברה עבירה על ידי קטינים. 

• קטין עד גיל 14 שנים: תקופת המחיקה תעמוד על חמש שנים, מיום מתן פסק הדין. 

• עבירה מסוג עוון: כלומר, עבירה שהעונש בגינה הוא מאסר למעלה משלושה חודשים ועד שלוש שנים, והקטין בן 14-16: תקופת המחיקה תעמוד על שלוש שנים, מיום מתן פסק הדין.   

• הליך משפטי שבמסגרתו ניתן צו, תחת חוק הנוער: כלומר, הליך שהסתיים בדרכי טיפול (לרוב, הליכי שיקום) - תקופת המחיקה תעמוד על חמש שנים ממתן הצו. 

בסיום תקופת המחיקה, נמחק הרישום הפלילי אלא שהמידע שנמחק נותר חשוף למספר גורמים מצומצם שקבוע בחוק: גורמי ממשלה וגורמים ביטחוניים

הדרך למחיקת רישום פלילי 

יש שתי אפשרויות למחיקת רישום הרשעות פליליות: 

א. להמתין עד תום תקופת המחיקה הקבועה בחוק. כפי שהוסבר לעיל, מדובר בשנים רבות (גם במקרים הקלים ביותר - עבירה שהעונש עליה היא עד שנת מאסר אחת, מדובר ברישום פלילי משך 17 שנים, עד סיום תקופת המחיקה). 

ב. הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. 

תקופות ההתיישנות והמחיקה של העבירות השונות הן תקופות ממושכות. עם זאת, יש אפשרויות שונות לבקש לקצר את התקופות ואף למחוק את הרישום

מחיקת רישום בתיקים שנסגרו במשטרה

לכאורה, העבירות אמורות להישאר "לנצח" ברישום הפלילי. עם זאת, קיימות שתי אפשרויות למחיקת הרישום. 

א. הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה - לעילת חוסר אשמה. בקשה זו נבחנת על ידי הגוף שהחליט על סגירת התיק (קצין החקירות בתחנת המשטרה שהורתה על סגירת התיק או היחידה התובעת שהורתה על סגירת התיק). למעשה, הבקשה היא שינוי עילת הסגירה, מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור - לחוסר אשמה.  

ב. פנייה למחלקת מחיקת רישום פלילי במשטרת ישראל - יש לבקש מחיקת הרישום, על פי העילות הקבועות בתקנות המרשם הפלילי (בעיקר: סיווג העבירות לפי רמות חומרה ולפי הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה). 

ניתן להתרשם מהחשיבות הגדולה של מחיקת רישום פלילי, באמצעות המקרה הבא: אדם שעבד במשרד הביטחון ונחקר במשטרה לפני שנים רבות בגין חשד לעבירות מין חמורות. התיק לא הבשיל לכדי כתב אישום, אבל הרישום היה חשוף בפני הממונים עליו ומנע ממנו להתקדם במכרזים בעבודה. הלקוח פנה לעזרת משרד הח"מ, והמשרד הגיש בקשה מנומקת למחלקת רישום פלילי במטה הארצי של המשטרה, למחיקת הרישום. בסופו של יום הוחלט למחוק את הרישום הפלילי, ולמעשה החלטה פתחה בפני אותו עובד את הדרך להתקדמות בעבודה. 

לסיכום: רישום פלילי הוא עניין משמעותי, שאין להקל בו ראש. הרישום עלול להשפיע על אדם בתחומים שונים ומגוונים של חייו. תקופות ההתיישנות והמחיקה של העבירות השונות הן תקופות ממושכות. עם זאת, יש אפשרויות שונות לבקש לקצר את התקופות ואף למחוק את הרישום. משכך, במקרה שאתם מעוניינים למחוק את הרישום הפלילי שלכם מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי כדי להעלות את הסיכויים להצלחת הבקשה. 

* עו"ד חזי כהן מתמחה במחיקת רישום פלילי ובמשפט פלילי.  
** לעמוד הפייסבוק של עו"ד חזי כהן