3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אושרה בקריאה ראשונה

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב-2012 – של חברי הכנסת דליה איציק וחיים כץ.

ע"פ ההצעה, יוארך פרק הזמן שבו עובד, אשר בית הדין מצא כי הוא מופלה לרעה בשכרו לעומת עובדים מהמין השני במעמד זהה, יוכל לתבוע הפרשי שכר או גמול אחר מעבודה. כיום, עובד לא זכאי להפרשי שכר או גמול אחר לגבי תקופה העולה על שנתיים. הצעת החוק מבקשת להאריך תקופה זו לשלוש עד שבע שנים, בכפוף להסכמות שיושגו עם משרדי הממשלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית להצעת החוק.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

למציאת עו"ד דיני עבודה באינדקס משפטי

קידום שוויון ומניעת אפליה

בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן– החוק) נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר. חקיקת חוק זה היוותה צעד נוסף במאבק לקידום השוויון בשוק התעסוקה בישראל בין גברים לנשים.

אולם, על אף שעבר עשור מאז נחקק החוק, עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים במקומות עבודתם, וזאת ללא כל שוני מהותי בתפקיד אותו הם מבצעים. לאחרונה, במסגרת פסק דין של בית המשפט העליון שדן בסוגיית פערי השכר בין נשים לגברים (בגץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ, להלן– בג"ץ גורן), ציינה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, כי פערי שכר בין גברים לנשים קיימים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

כמו כן, ציינה הנציבות בפני בית המשפט העליון, כי: "פערי שכר בין נשים לגברים הם עניין מובנה ושכיח בחברה".

הגבלת זמנים

אחד הקשיים העומדים בפני נשים המבקשות לתקן את אפלייתן בתחום שכר העבודה הוא ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק, לפיה עובד לא זכאי להפרשי שכר או גמול אחר מכוח הוראות החוק לגבי תקופה העולה על עשרים וארבעה חודשים. למעשה, עובד המבקש לקבל הפרשי שכר של מעבר לשנתיים נאלץ לבסס עילת תביעה מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר קובע רף הוכחה גבוה יותר.

גם כיום, לאחר קביעת בית המשפט העליון בבג"ץ גורן ולפיה הוכחת עילה תביעה לפי חוק שכר שווה עשויה, בנסיבות מסוימות, להקים עילה תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עדיין ישנו קושי רב לעמוד בדרישות חוק שוויון הזדמנויות ולזכות בהפרשי שכר לתקופה יותר ארוכה.

על כן, מוצע להאריך את התקופה שבה ניתן לזכות בהפרשי שכר או גמול אחר, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק זה, לשבע שנים. פרק זמן של שבע שנים הוא לרוב פרק הזמן הנהוג בתביעות ממוניות – הן בדין האזרחי הכללי והן בדיני העבודה. הארכת פרק הזמן תקל על עובדים לממש את זכותם לפי החוק, ותתקן את המצב שבו התביעה איננה "משתלמת" בגלל הסעד הצר לו זוכים התובעים כיום.

16 ח"כים תמכו בהצעה שעברה ללא מתנגדים.
ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.