בחודש ספטמבר האחרון נפל דבר בדיני פשיטת הרגל בישראל: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, השתע"ח-2018, החוק שמשנה באופן מהותי את מערכת הדינים ביחס לפשיטת רגל וחדלות פירעון של יחידים, נכנס לתוקף, לאחר תקופה ארוכה של דיונים.
החוק החדש טומן בחובו שינויים משמעותיים לעומת פקודת פשיטת הרגל שקדמה לו. בראש ובראשונה, מטרת החוק היא לאמץ נקודת מבט חדשה ביחס לפושטי רגל, למחוק את הסטיגמה לגביהם, ולהכיר בהם כמי שנקלעו לתסבוכת קשה, שלא מרצונם.
מטרת החוק היא גם לתחום את פרק הזמן שלאחריו יכולים פושטי רגל לקבל הפטר, וכך לתת להם תקווה, ולאפשר להם לראות את "האור בקצה המנהרה". עוד כולל החוק שינויים משמעותיים בחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט וההוצאה לפועל.
שמו של החוק החדש, החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, רומז מהי אחת התכליות המרכזיות שלו - להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב
1. הכל למען שיקום החייב
שמו של החוק החדש, החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, רומז מהי אחת התכליות המרכזיות שלו - להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב. הצורך בשיקום, במקום הוקעתו של פושט הרגל וסימונו באות קין, מוזכר בחוק פעמים רבות.
החוק מנסה לעשות שינוי כיוון ולקדם את שילוב מחדש של פושט הרגל בחיים הכלכליים, בין היתר באמצעות שינוי הטרמינולוגיה. כך למשל, "חייב" הופך בחוק החדש ל"יחיד", ו"צו לכינוס נכסים" הופך במסגרתו ל"צו לשיקום כלכלי".
במסגרת המאמצים לשקם את החייב, הוא עשוי, בין היתר, להישלח ל"הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה", חידוש מרענן של החוק החדש, שעשוי לעזור לפושט הרגל להתנהל נכון יותר מבחינה פיננסית בעתיד, ולא להיקלע שוב למצוקה כלכלית.
החוק החדש מנסה לתחום לארבע שנים בסך הכל את פרק הזמן ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים נגד החייב ועד למתן הפטר
2. קיצור התקופה בדרך להפטר
בעבר חייבים יכולים היו להימצא בהליך פשיטת רגל לאורך שנים. לעיתים, בשל תכניות הפירעון הבלתי מוצלחות שנקבעו להם, הריבית וההצמדה גרמו לקרן רק לצמוח, מה שגרם לרבים לאבד תקווה.
החוק החדש מנסה לשנות את המצב ולתחום לארבע שנים בסך הכל את פרק הזמן ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים נגד החייב ועד למתן הפטר. תקופת השיקום הכלכלי של החייב (אחת התקופות המנויות בחוק במסגרת תהליך ההבראה של פושט הרגל) נמשכת שלוש שנים, ובמהלכה הוא נדרש להשיב את חובותיו, ולעמוד בתנאים שנקבעים לו.
אם החייב נוהג בחוסר תום לב, רשאי בית המשפט לקבוע לו פרק זמן ממושך יותר מארבע שנים לקבלת הפטר. מנגד, במקרים מסוימים, שבהם יכולת ההשתכרות של החייב נמוכה במיוחד ואינה עולה על צרכי המחיה שלו, ניתן לתת לחייב גם הפטר לאלתר.
מטרת חוק חדלות פירעון החדש היא לייעל את המערכת, והחוק מפנה אל בתי המשפט המחוזיים אך ורק תיקי חדלות פירעון של תאגידים
3. שינוי סדרי עולם בבתי המשפט
מעבר להקלות שניתנות במסגרת החוק לחייבים, משנה החוק סדרי עולם בכל הנוגע לחלוקה מחודשת של הסמכויות בין הערכאות המשפטיות שטיפלו עד היום בהליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון.
בעבר בתי המשפט המחוזיים הוצפו במאות תיקי פשיטת רגל, היות שאלה נדונו אך ורק בהם. מטרת חוק חדלות פירעון החדש היא לייעל את המערכת, והחוק מפנה אל בתי המשפט המחוזיים אך ורק תיקי חדלות פירעון של תאגידים.
תיקי חדלות פירעון של יחידים בהיקף מצומצם יחסית של עד 150 אלף שקל יידונו, על פי החוק החדש, בפני רשם ההוצאה לפועל. תיקים של יחידים בהיקף משמעותי יותר יידונו בבית משפט השלום. חשוב לציין כי החוק החדש מעלה את הרף שמעליו ניתן בכלל לפתוח בהליכי פשיטת רגל מ-17 אלף שקלים ל-50 אלף שקלים. בכך מנסה החוק להוציא ממעגל פשיטות הרגל חייבים שנקלעים אליו עם חובות קטנים יחסית, אשר ניתנים להסדרה בדרכים אחרות.
בחוק החדש החייב מצד אחד מאבד את זכותו לדיירות מוגנת. מצד שני הדירה ניתנת למימוש במחיר השוק
4. פגיעה בדירת המגורים של החייב
לצד היתרונות הרבים הנעוצים בחוק לחייבים, הוא גם מרע את מצבם. דוגמה בולטת היא התייחסות החוק לדירת המגורים של החייב. על פי פקודת פשיטת הרגל, שקדמה לחוק החדש, החייב ומשפחתו יכלו להמשיך להתגורר בדירת המגורים שלהם כדיירים מוגנים.
הדירה הוגדרה כ"דירה תפוסה", מה שהביא לירידה אינהרנטית בשווי הכספי שלה, ואפשר לחייב לרכוש אותה בחזרה במחיר נמוך. בחוק החדש מצב זה השתנה, והחייב מצד אחד מאבד את זכותו לדיירות מוגנת. מצד שני הדירה ניתנת למימוש במחיר השוק.
חשוב לציין, כי עדיין קיימות כמה מגבלות בחוק על המכירה, וקודם להליך זה, ייבחנו גילאי החייב ובני משפחתו. לאחר דיון בנושא, יקבע בית המשפט לאיזה פרק זמן יכולים האחרונים לקבל חלופת דיור, במקום דירת המגורים שלהם.
שינוי מעניין נוסף בחוק נוגע לשינוי סדר חלוקת הכספים בין נושי החייב. החוק מגדיל את הנתח של הנושים הקטנים בעוגה
5. יותר כסף לנושים הקטנים
שינוי מעניין נוסף בחוק נוגע לשינוי סדר חלוקת הכספים בין נושי החייב. החוק מגדיל את הנתח של הנושים הקטנים בעוגה. במסגרת זאת, המדינה מוותרת על חלק מדין הקדימה שלה בחלוקת החובות. במקביל הבנקים נדרשים להסב רבע מכלל החובות שלהם שיש עליהם שעבוד צף לחובות רגילים, מה שיותיר לנושים הקטנים יותר נכסים להיפרע מהם.
לסיכום, בחוק החדש יש שינויים משמעותיים, פרוצדוראליים ומהותיים, המיטיבים בעיקר עם חייבים. על רקע הרפורמה המשמעותית בתחום, אם אתם שוקלים לעשות צעד כלשהו בנושא, הקפידו להיוועץ עם עורך דין מיומן ובעל ניסיון הבקיא בתחום, כדי שלא לעשות טעויות.
* הכותבת מתמחה בדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל.
