פרויקט ראש השנה - התיקים החשובים של עורכי הדין

1. הלכה של בית המשפט העליון בתחום המיסוי המוניצפלי - ארנונה
בתיק זה הצלחנו להשיג לטובת נכי צה"ל ואוכלוסיות נוספות, הלכה תקדימית שמיטיבה עמם בתחום הארנונה.  הלכה זו מחזקת את אפשרות של נכי כוחות הביטחון, לעבור שיקום ולחזור לשוק העבודה.

בענייננו, לאחר שמשפחת שי (דוד שי ז"ל ושרה שי) נכשלה בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, הם פנו למשרדנו וביקשו שנייצגם במסגרת הערעור לבית המשפט העליון. הואיל ומדובר בערעור על עניין עקרוני הנוגע לנכי צה"ל, קיבלנו על עצמנו את התיק.

המצב המשפטי טרם ההלכה היה כלהלן: מס' פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מנהליים ובתי המשפט השלום, תמכו בכך שמגיע פטור מארנונה לבתי עסק של נכים, רק אם הם נמצאים בתוך בית המגורים. כך קבע גם כב' השופט חטיב בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת בעניין שרה ודוד שי ז"ל.

לעומת זאת, ניתנו פסקי דין, שקבעו שגם בתי עסק שנמצאים מחוץ לבית המגורים, יזכו לפטור מארנונה. כאמור, משרדנו הביא לראשונה את ההכרעה בעניין לבית המשפט העליון.

בסופו של דבר, התקבלו טענותינו ונקבע בפסק דין של בית המשפט העליון, כי גם בתי עסק שהינם מחוץ לבית המגורים זכאים לפטור מארנונה. בפסק דין של כב' הנשיא גרוניס, כב' השופטת חיות וכב' השופט ג'ובראן נקבעה הלכה שבפעם הראשונה עשתה סדר במחלוקת שהייתה בערכאות הנמוכות.

במסגרת פסק הדין, אומצו טענותינו, כי אין הגיון לפרש את סע' החוק כך שניתן פטור רק לבתי עסק בתוך בית המגורים, הן לאור לשון החוק והן לאור תכליתו. אנו טענו שפרשנות לפיה ינתן פטור רק לנכים בתוך בית המגורים, אינה ראויה, ואינה תואמת דווקא את האינטרס לגרום לנכה להשתקם ולצאת לעבוד מחוץ לביתו, שהרי שיקום מלא הוא דווקא מחוץ לבית. כמו כן טענו שיש לפרש את החוק כך שישולב בצורה הרמונית עם שאר דברי החקיקה. טענו שהפרשנות סותרת את התכלית של דיני התכנון ודיני הקנין לפיהם נכון דווקא ליתן תמריץ לעסקים לפעול מחוץ לבית המגורים. בפסק הדין נקבע, כי למדינה יש אינטרס שאוכלוסיית הנכים תצא לעבוד, וכי תכלית החוק היא להושיט יד לאוכלוסיות שונות, אשר בשל תרומתן למדינה ולחברה ראויות לסיוע כלכלי.  הפטור מקל על הנכים לצאת לעבוד ולכן כך יש לפרשו. 

2. בג"ץ כנגד שרי האוצר והבריאות, קופת חולים כללית וחברת הבת כללית הנדסה – בענין חוק ביטוח בריאות ממלכתי
בתיק זה הגשנו בג"ץ לבית המשפט העליון. משרדנו ייצג את לשכת המסחר חיפה והצפון. טענו בשם הלשכה, כי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופת חולים אינה יכולה להחזיק בחברת בת ללא היתר מראש משרי האוצר והבריאות.

לעומת זאת, קופת חולים כללית מחזיקה בחברת הבת כללית הנדסה, ללא היתר מראש.  בנסיבות אלו היקשנו בשם לשכת המסחר כי בג"ץ יחייב את שרי האוצר והבריאות להורות לפי הקבוע בחוק, לקופת חולים כללית למכור את אחזקותיה בחברת הבת.

טענו בשם לשכת המסחר, כי מעבר לעובדה שאין לה היתר מראש, החברה פועלת בתחומים שאסורים לה.  בין היתר החברה עדיין פועלת בפרויקטים של בינוי בחוץ לארץ לרבות בארצות עולם שלישי.    
   
בנוסף, קופת חולים כללית וכללית הנדסה בחסות הקופה (וללא היתר לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי) מקיימות פעילויות שונות ללא עמידה בחובת המכרז לפי חוק חובת המכרזים. זאת ועוד, הן פועלות בשוק בתחומים שלחברת בת אין אפשרות לפעול לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. קרי: לא בתחום הבריאות ולא בתחומי עזר משקיים.  

יוצא לפי הנטען בבג"ץ, שחברת הבת פועלת ויוצרת סיכונים כלפי הקופה ומבוטחיה. בין היתר היא פועלת בתחומי תיווך, מסחר והנדסה, כאילו היו גוף מסחרי לכל דבר וכך קופת חולים מחזיקה חברת בת ללא היתר ויוצרת כשלי שוק.

לאור בקשה לסעד ביניים במסגרת הבג"ץ שהוגש על ידינו, הודיעה המדינה כי היא לא תיתן לחברת הבת היתר עד להכרעה בבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון מפי כב' הנשיא גרוניס אימץ הסכמה זו. כמו כן קבע בית המשפט העליון דיון בעתירה במעמד הצדדים בהרכב של שלושה שופטים.

3. סכסוך מסחרי בין זכיין לבין חברות יצרניות מחו"ל
בתיק זה משרדנו ייצג זכיין ישראלי שהפיץ בישראל מוצרים חשמליים של חברות שיש להן מותגים ידועים בחו"ל.
החברות החליטו באופן לא צפוי להפר את הסכם ההפצה ולהעביר את הזיכיון לחברה אחרת. 

כשהתברר שכוונת החברה מחו"ל היא סופית, הוגשה תביעה כספית בבית המשפט בישראל. משרדנו תבע הן את החברות בחו"ל והן חברה ישראלית שאליה בקשו להעביר את הזכיון (בטענה לגרם הפרת חוזה) וכן נציג ישראלי של החברות בחו"ל.  טענו להפרת הסכם, לגרם הפרת חוזה ולעשיית עושר.

לאחר הגשת התביעה, התנהל בין הצדדים דיון בשאלה, אם בית המשפט הישראלי הינו בית המשפט המוסמך לדון בתיק ולא בית משפט בחו"ל לאור תניית שיפוט.  כל צד טען איך צריך לפרש את תניית השיפוט לפי הדין הישראלי וכן הביא חוות דעת איך לפרש את תניית השיפוט לפי הדין האנגלי.

בין לבין ניתנו לטובתנו, צווי עיקול כנגד החברות בחו"ל. לאחר דיון בבית משפט,

התנהל משא ומתן בין הצדדים. בין היתר, לצורך ניהול המשא ומתן התקיימה פגישה ברומא עם נציגי החברות מחו"ל ועורכי דינם.

במהלך הדברים הגישו החברות הזרות תביעה שכנגד בבית המשפט באנגליה וכן הוגשו בקשות למתן צו חוסם. מדובר בהליך חריג שבין היתר נוקטים בו כאשר צד מגיש תביעה בבית משפט בארץ אחרת שאין לה סמכות ו/או שמגישים הליך במדינה שנוגד הליך אחר שננקט כבר בארץ אחרת.

בסופו של דבר הושלם המו"מ והושגה פשרה בין הצדדים בסכסוך כולו, ובמסגרתו החברות הזרות הסכימו לשלם פיצוי לחברה הישראלית בשווי של כ – 2 מליון שקלים.