זה שנים מנסה הפסיקה בתחום דיני העבודה לגשר בין ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית של העולם לבין החוק היבש שנותר מאחור. הפער בין הטכנולוגיה לבין החוק שמפגר אחריה יצר ויוצר עדיין סיטואציות מורכבות רבות הנוגעות מצד אחד לזכותו של העובד לפרטיות ומצד שני לזכותו של המעסיק לדאוג לטובת העסק.
שאלות כמו האם מותר למעסיק להתקין מצלמות במקום העבודה, להיכנס לכתובת המייל של העובד או להשתמש בנתונים שמספקת מערכת ה-GPS המותקנת ברכבי החברה, הן רק חלק מרשימת הנושאים הארוכה עבורה נדרשים בתי הדין לעבודה לתת פתרונות ברורים.
המחוקק, שלא יכול היה לצפות מראש את התפתחות הטכנולוגיה, לא חזה גם תרחיש של מגיפה עולמית המתפרצת בתקופה מתקדמת כל כך. כתוצאה מכך, נאלצים היום גם העובדים וגם המעסיקים להתמודד עם אתגר כפול – הבעיות הנוצרות כתוצאה מאמצעי הטכנולוגיה עדיין קיימות וכעת, עם ובעקבות הקורונה, מתווספות אליהן בעיות נוספות וסבוכות אף יותר.
אם מעסיק חושף את עובדת מחלתו של עובד ללא הסכמתו המפורשת בכתב, יכול העובד להגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו
הפרטיות נדחקת לטובת שלום הציבור
שאלת הפרטיות של אזרחי ישראל עומדת למבחן החל מפרוץ המשבר. החלטות רבות שנלקחו על ידי הממשלה דחקו את הזכות לפרטיות לטובת האינטרס של שמירה על שלום הציבור, וייתכן כי גם במערכת היחסים שבין עובד למעסיק עשויים לעלות שיקולים דומים. השאלה המתבקשת היא – היכן עובר הגבול? האם המעסיק רשאי לרמוס את זכויות הפרט של עובד אחד על מנת להגן על שאר העובדים או על האינטרס של העסק?
שאלת החשיפה של עובד שחלה בקורונה, לדוגמה, מלווה אותנו כבר מתחילת המשבר ויש להניח כי מעסיקים רבים נוספים ייאלצו להתמודד עימה גם בחודשים הקרובים. מצד אחד, זכאי כל אדם לפרטיות ולחיסיון רפואי, אך מצד שני – חשיפת שמו של החולה תאפשר למעסיק להבטיח את שלומם של שאר העובדים ושל לקוחות העסק, על ידי שליחת האנשים שבאו עימו במגע לבידוד.
הסוגיה המורכבת מעלה גם שאלות מוסריות. ייתכן מאוד שהאינטרס של המעסיק הוא הגנה על בריאותם של אחרים ושהוא פועל בתום לב, אך למעשה יידוע אזרחים על חובתם להיכנס לבידוד אינו תפקידו של מעסיק זה או אחר אלא של משרד הבריאות. כיוון שבפועל, כידוע, מלאכה זו נעשית באופן חלקי בלבד, בייחוד ככל שמספר הנדבקים עולה – האם אין זו גם חובתו המוסרית של המעסיק לחשוף את החולה, לפחות בפני מי שבא עימו במגע?
רבים מהחולים מוותרים אמנם על זכות הפרטיות במקרה זה ומאפשרים למעסיקיהם לחשוף את עובדת מחלתם, אך רבים אחרים שומרים על פרטיותם בתוקף או מתחמקים ממתן תשובה ברורה. חשוב לציין כי אם יחשוף המעסיק את עובדת מחלתו של עובד ללא הסכמתו המפורשת בכתב, יוכל העובד להגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו.
עד תקופת הקורונה נטו בתי הדין לעבודה לפסוק לרוב כנגד המעסיק בכל הקשור לפרטיות העובדים, אך בכל הנוגע להפרת הפרטיות בתקופת הקורונה, עדיין אין פסיקה שמאפשרת להסיק מסקנה מגובשת
פלישה לשעות הפנאי של העובד
דוגמה נוספת לשטחים האפורים של פרטיות העובד מגיעה מהרשתות החברתיות. בשנים האחרונות עלתה לא פעם השאלה האם התבטאויותיו של עובד בפרופילים האישיים שאותם הוא מחזיק ברשתות אלו יכולות להוות עילה לפיטורים. ברוב המקרים קיבלו בתי הדין את הפיטורים במקרים שבהם הפרסום פגע בבירור בעסק או הפר חובת סודיות שעליה חתם העובד.
בתקופה הנוכחית מתווספת לנושא, שוב, שאלת ההגנה על העסק, על עובדיו ועל לקוחותיו. ניקח לדוגמה מצב שבו המעסיק נחשף (במכוון או במקרה) לפרסומים שמעלה העובד לרשתות. אם העובד מאפשר למעסיק לעקוב אחריו ברשתות (בין אם על ידי החזקת פרופיל ציבורי או על ידי אישור המעקב באופן אקטיבי), אז הצפייה באותם פרסומים אינה מהווה כל הפרה של פרטיות העובד.
אך מה אם מעסיק יגלה דרך פרסומים אלה שהעובד מפר את ההנחיות – האם יוכל להשתמש בכך כנגדו בטענה שהוא מסכן את שאר העובדים? ואם העובד יבקש לטוס לחו"ל - בהנחה שבשלב מסוים תוחזר הגדרתן של מדינות מסוימות כירוקות – האם כמי שנושא בתשלום על ימי הבידוד כימי מחלה, יש למעסיק זכות להשפיע על מקום החופשה של העובד על מנת שלא יידרש לבידוד עם חזרתו?
עד תקופת הקורונה נטו בתי הדין לעבודה לפסוק לרוב כנגד המעסיק ולשמור בקנאות על פרטיות העובדים, אך בכל הנוגע להפרת הפרטיות בתקופת הקורונה, עדיין אין פסיקה שמאפשרת להסיק מסקנה מגובשת. לפיכך, בכל סיטואציה שבה אתם חוששים להפרה בלתי הוגנת של זכותכם לפרטיות, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ של עורך דין המתמחה בדיני עבודה ולחשב את צעדיכם בהתאם.
עו"ד יעקב לובקה מתמחה בדיני עבודה, תביעות ביטוח, עריכת צוואות וייעוץ בהגשת תביעות קטנות
