• תגיות:

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת, כי על אף שפקודת התעבורה קובעת כיום עונשי מינימום לנהגים שיכורים, (24 חודשי פסילה), שופטים רבים אינם מקיימים לכאורה את כוונת המחוקק, וגוזרים, לעיתים מזומנות, עונשים הנמוכים באופן משמעותי מעונש המינימום שאותו קבע המחוקק.

בדיקות וסטטיסטיקות שנערכו בנושא, הגיעו למסקנה, כי במקרים בהם היה רף השכרות גבוהה מהמותר, (על פי החוק, רמת האלכוהול בבדיקת משטרה גבוהה מ-290 מיקרוגרם מהווה עבירת שכרות.) אך נמוכה מ- 400 מיקרוגרם, גזרו בתי המשפט לתעבורה עונשים של 9 חודשי פסילה בלבד.

לכאורה, מדובר באי קיום הוראות המחוקק, ואף באי כיבוד החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אשר הנחו לא פעם במסגרת ערעורים על פסקי דין שניתנו על בתי המשפט לתעבורה,  כי יש לגזור תמיד את עונש המינימום בעבירות אלה, למעט במקרים חריגים ויוצאים מהכלל.

גם במשרד המשפטים והתחבורה הבינו כי קיימת כאן בעיה, והיא לאו דווקא של שופטים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק, כי אם של בעיה אמיתית שקיימת בניסוח החוק, שמחמיר באופן קיצוני עם נהגים, וכלל אינו מאבחן בין רמות השכרות השונות.
 
ברור שאין דינו של אדם ששתה בירה אחת בערב, ונמצא ברמת שכרות של כ 300 מיקרו-גרם בדם, לעומת מי ששתה 3 כוסות ויסקי, ובדיקה הראתה כי רמת השכרות שלו היא 700 מיקרו גרם.

נדמה, כי אין מחלוקת כי גם התפקוד של נהגים אלו יהיה שונה, ולפיכך המסוכנות הנשקפת מהם לבטחון הנהגים שונה בתכלית. אם כך, המסקנה המתבקשת היא כי נושא זה מחייב בחינה נוספת ומעמיקה של ההיגיון מאחורי החוק ויש צורך לעדכן אותו.

הצעת חוק - יישום מדרג ענישה
בהתאם לכך, ופי שפורסם באמצעי התקשורת השונים,  משרד המשפטים והתחבורה מקדמים כיום הצעת חוק, שתיישם בדיוק את אותו "מדרג ענישה" שאותו מבצעים הלכה למעשה מזה שנים אותם שופטים. כאמור, "מדרג ענישה" זה מונהג בפועל בבתי המשפט לתעבורה. 
 
ע"פ תגובת משרד המשפטים: "קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול העולה פי כמה על המותר - ועונש המינימום (כיום) אינו רגיש דיו להבדלים אלה".

חוסר אחידות בענישה
זאת ועוד, במשרד המשפטים אף מודים כי עונש המינימום כיום "גורף ומחמיר". אחת מתוצאות העונש החמור היא אותו נוהג שאימצו שופטים רבים, ולפיו החריגה היא דווקא הנורמה המקובלת. חריגות תכופות גורמות לדעת בכירים במשרד המשפטים לחוסר אחידות בענישה - נהגים שמורשעים ברמת שכרות זהה, מקבלים עונשים שונים בבתי משפט שונים. חוסר אחידות שכזה מערער את אמון הציבור במערכת המשפט. 
 
כותב שורות אלו סבור, כי מדרג ענישה שייצור התאמה בין רמת השכרות לאורך תקופת הפסילה, הוא רעיון מבורך וחשוב מאין כמותו.
 
ביישום מדרג ענישה, יביא המחוקק בחשבון את פסקי הדין שניתנים על ידי שופטי בתי המשפט לתעבורה.

נסיונם הרב, כמו גם העונשים שנגזרים על ידם ברמות שונות של שכרות, ישמשו קרוב לוודאי פלטפורמה למדרג הענישה הראוי, אשר יביא להקלה המתבקשת על אותם נהגים ששתו משקה אחד, וחרגו במעט מהמותר. באותה נשימה ניתן לשער, כי תהיה החמרה או שהענישה של 24 חודשי פסילה לגבי אותם נהגים, אשר רמת האלכוהול בדמם תימצא כגבוהה במיוחד, קרי: מעל 600 מיקרו-גרם, תשאר על כנה. 
 
יתר השיקולים, לרבות עבר תעבורתי ונסיבות אישיות, ימשיכו לשמש את שופטי התעבורה כדי לחרוג מהעונש, הן לחומרה, והן לקולא.