zap group mishpati logo

משמעות הצעת התיקון לחוק האפליה – שיחה עם מומחית

בעקבות התיקון לחוק האפליה שמקודם על ידי חברי מפלגת הציונות הדתית, אומרת עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת עמותת משפחה חדשה: "מתחוללת כרגע מהפכה חוקתית במדינת ישראל" | על הנזקים שעלול להסב התיקון לחוק ועל השפעתו על מיעוטים ועל קהילת הלהט"בים בישראל, היא מסבירה בראיון הבא

מאת: מערכת זאפ משפטי
27.12.22
תאריך עדכון: 12.12.23
9 דק'
משמעות הצעת התיקון לחוק האפליה – שיחה עם מומחית

עיקרי הראיון

  • האם יש איום על הדמוקרטיה בישראל? לדברי עו"ד רוזנבלום, אנחנו בעיצומו של מהפך חוקתי שעלול לשנות את חוקי המדינה הדמוקרטית שלנו.
  • מדוע פתאום פוליטיקאים מרשים לעצמם להתבטא באופן כה שערורייתי? ההצעות לחוקים שאינם עומדים בקנה אחד עם משנה דמוקרטית קיימים כבר מספר שנים, אך לאותן מפלגות לא היה מספיק קהל בעבר, בכדי ליישם את החוקים ולהוציא אותם לפועל, טוענת עו"ד רוזנבלום.
  • האם ניתן להעביר חוקים שמעודדים אפליה? עו"ד רוזנבלום: רק בעזרת פיסקת ההתגברות, פוליטיקאים יוכלו להעביר גם חוקים שמעודדים אפליה ואי מתן שירות על רקע שרירותי. 
    ___________________________________________________

התיקון להצעת חוק האפליה שמבקשים להעביר חברי מפלגת הציונות הדתית במסגרת ההסכמים הקואליציניים, לפיו ניתן יהיה למנוע שירות או טיפול מאדם על פי קריטריונים שונים כמו מגדר, שייכות דתית או נטייה מינית, מסעיר את תושבי ישראל. רבים מאזרחי המדינה רואים בו חזון בלהות שמדאיג עד מאוד את שומרי הסף של הדמוקרטיה.

לדברי עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת עמותת משפחה חדשה, "כבר עברנו את התקופה של מחאה פוליטית או של גלגול עיניים מתוך מחשבה שלעולם לא נהפוך למדינת לא-כל-אזרחיה". לדבריה, אנחנו כבר שם. "בתי המשפט נתונים להתקפה ולאיון של יכולת הבלימה שלהם, ואין מבוגר אחראי שיגיד, 'אוקיי סטופ, די'".

רה"מ המיועד בנימין נתניהו יצא כנגד הצהרות הח"כים של הציונות הדתית והבטיח כי לא תהיה בישראל אפליה של להט"בים או אזרחים אחרים. כמו כן, באמצעי התקשורת השונים העריכו פרשנים פוליטיים כי התיקון המדובר לא ייצא לפועל

על רקע אמירותיה של ח"כ אורית סטרוק כי "רופא יוכל לא להעניק טיפול שנוגד את אמונתו" ושל חברה למפלגה שמחה רוטמן כי "בעל מלון יוכל לא לארח הומואים", גופים מסחריים שונים כמו דיסקונט ומיקרוסופט החליטו שלא לתת שירות לגופים שיתנהלו בפוגענות אפלייתית. אמירות אלו עוררו סערה גדולה גם במערכת הבריאות. בהסתדרות הרפואית גינו את דבריה של סטורק, ציינו כי היא אינה מבינה את שבועת הרופא והזהירו שלפוליטקאים אסור להתערב במקצוענות הרפואית. גם דיקאני הפקולטות לרפואה ואיגוד מנהלי בתי החולים הטיחו ביקורת קשה על הדברים.

חשוב לציין כי רה"מ המיועד בנימין נתניהו יצא כנגד הצהרות הח"כים של הציונות הדתית והבטיח כי לא תהיה בישראל אפליה של להט"בים או אזרחים אחרים. כמו כן, באמצעי התקשורת השונים העריכו פרשנים פוליטיים כי התיקון המדובר לא ייצא לפועל.  

עו"ד רוזנבלום, מהי משמעות התיקון להצעת חוק האפליה?

"המשמעות היא בכך שהוא מרווח את האפשרות להימנע מלתת שירות על בסיס תפישת עולם. זה כל כך אמורפי ורחב, שזה משאיר את החשש הגדול - איפה הגבול? אנחנו נתקלים בדוגמאות של אי הגשת עזרה רפואית לאדם מדת אחרת, מגדר אחר או לאום אחר. זה כולל גם סירוב למתן שירות משפטי, סוציאלי, קמעונאי - זה ספקטרום רחב מאוד של שירותים, ואנחנו בעצם לא יודעים מה הגבול: מי כן 'ראוי' לקבלת שירות ומי לא.

"אנחנו נותנים שירותים לכל הקהילה, כי זה חלק מההתנהלות היומיומית של חברה, להעניק זכויות ושירות  לכל חבריה בדיוק כמו לחייב אותם לשאת בחובות חברתיות (כגון תשלומי מיסים). אם אנחנו מדברים על מדינה, אז לכל אזרחיה. אנחנו לא יכולים כיום להפלות אזרחים מסוימים על רקע רעיונות כאלה, כי זה בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אפילו שאין לנו חוקה, יש לנו חוקי יסוד".

איך אפשר להעביר את התיקון הזה אם הוא מנוגד לחוק?

"חקיקה כזו אכן צריך מאוד לדייק, לבדוק אם בכלל היא אפשרית, אם היא מתיישבת עם שאר החוקים. למען האמת, עכשיו מבינים כמה חשוב להתנגד לפסקת ההתגברות. אותו תיקון שמבקשים אותם אנשים שרוצים בתיקון חוק האפליה, ומאפשר לפוליטיקאים ולחברי הכנסת לא לקבל החלטות של בג"צ, להתגבר עליהן, למנוע מבג"צ לבטל חוקים לא חוקיים שהם יכינו.

"כיום לבג"צ יש את האפשרות לפרש את החוקים על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לאורו ולרוחו נפסקו במהלך השנים האחרונות חוקים רבים וחדשים ונפסקו אלפי פסק דין השומרים על רוחו ועקרונותיו של החוק. אגב, מעט מאוד חוקים נפסלו מלכתחילה כי המחוקקים לא העזו להציע חוקים המנוגדים לכבוד האדם וחירותו. כל הפרשנות המשפטית בנויה על זה – זה נר לרגלינו".

מה הציונות הדתית הצליחה למעשה לשנות?

"את השיח הציבורי - זה דבר ראשון לדעתי. אבל חשוב להגיד שהיא לא התחילה בזה היום. המשפט שאמר חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי שקרא 'להרים כף D-9 על בית המשפט העליון' - זה לא חדש. משנת 2015 מתחיל להיסדק השיח הציבורי ונאמרים ביטויים שלא נשמעו פה קודם. ביטויים חצופים, יומרניים ומאוד מסוכנים לשלטון החוק ולדמוקרטיה".

מדוע זה קורה דווקא עכשיו?

"עכשיו יש להם קהל רחב יותר. הציונות הדתית עלתה ופרחה בשנים האחרונות, תסתכלי כמה מנדטים הם קיבלו. כמדומני, בשנת 2015 היו להם רק ארבעה מנדטים".

אז אפשר לומר שהבעיה העיקרית היא הבמה שנתנו להם?

"נכון. התעוזה שלהם זה בדיוק העניין. אנחנו כיום קוצרים את הפירות הבאושים שהתחילו אז וסדקו את החומה. כמובן, שום D-9 לא עלה בפועל על בית המשפט העליון, אבל אנחנו זוכרים שמילים יוצרות מעשים, וברגע שמשחררים את הרסן בצורה כזו, מסכנים את שלום החברה.

"הם אומרים עכשיו נחוקק חוקים שיצרו את פסיקותיו של בתי המשפט, שהוא כזכור אחת משלוש הרשויות של מדינת ישראל הדמוקרטית שתפקידן לשמש כבלמים, איזונים וחסמים. ברגע שפוגעים באיזון – מי יישורנו? מי יודע מה יהיה פה?"

"דברים שלא יעלו על הדעת נאמרו וממשיכים להיאמר. ההתבטאויות של רוטמן וסטרוק זה ההמשך, הפועל היוצא של דיבורים שיהפכו למעשים בקרוב מבחינתם. הם כבר מדברים פרקטית. הם לא אומרים D-9, הם אומרים עכשיו נחוקק חוקים שיצרו את פסיקותיו של בתי המשפט, שהוא כזכור אחת משלוש הרשויות של מדינת ישראל הדמוקרטית שתפקידן לשמש כבלמים, איזונים וחסמים. ברגע שפוגעים באיזון – מי יישורנו? מי יודע מה יהיה פה?".

האם זה יכול להגיע למצב של מלחמת אחים?

"כן, ואנחנו לא נתגבר על זה. גם חורבן בית שני הגיע מתוכנו. ישראל נפוצה לכל עבר לא בגלל שמישהו גירש אותנו מפה. פורטוגל פתחה את שעריה ומאות אלפי ישראלים מבקשים אזרחות זרה – איפה נשמע כדבר הזה?! הציבור הישראלי כבר חושב על דרכי מילוט. גם אם לא תהיה שפיכות דמים, תהיה מלחמת אחים. יש לנו שכנה מהצפון, לבנון, שמדגימה איך נראית מדינה שכל אזרח שיכל היה להרשות זאת לעצמו עזב אותה. אנחנו עלולים להגיע למצב של אנרכיה, ואנחנו לא מסוגלים לחיות באנרכיה".

עו"ד רוזנבלום מדגישה: "דמוקרטיה היא לוקסוס. היא נועדה לאנשים אינטליגנטים האחראים על קווי המוסר והאתיקה שלהם, על שמירת החוקים, ועושים זאת לא תחת איומי אקדח. הם שומרים על הסדר הציבורי, על המוסריות. ברגע שנשאלות השאלות על הגדרת האתיקה והמוסריות - מתעורר הספק. בעצם אנחנו מתחילים להתנדנד, הדברים כבר לא כל כך ברורים. אם אסור לרצוח, אבל מותר לרצוח ערבי, אז זה לא לגמרי ברור אם מותר או לא מותר לרצוח. ברגע שאומרים שצריך לתת שירות לכולם חוץ מאשר ל... מתחילה הבעיה ונפרצים הגבולות".

"האזרחים החלשים, המוחלשים, העניים – הם אלה שיסבלו. אלה שלא יכולים לברוח, אלה שלא יכולים לממן עזרה. החלש נאכל על ידי החזק"

האם האפליה יכולה להיות גם הפוכה - בתי עסק שלא ישרתו חרדים למשל?

"זה ברור. אם הם לא ינסחו את זה בצורה מאוד מדויקת, אנו בהחלט נחווה גם אפליה הפוכה. למשל, רופא ערבי יוכל להחליט שהוא לא נותן שירות ליהודי. כבר היו מקרים לכאן ולכאן, אך הם טופלו באופן מחמיר, זה היה בניגוד לחוק ובעיקר בניגוד לאתיקה".

מי עלול לסבול מהמצב?  

"תמיד אלה שסובלים יותר מכולם אלה האזרחים החלשים, המוחלשים, העניים – הם אלה שיסבלו. אלה שלא יכולים לברוח, אלה שלא יכולים לממן עזרה. החלש נאכל על ידי החזק".

מהו הרקע ההיסטורי לתמונת המצב הנוכחית?

"זה תהליך שהתחיל ב-67' ונמצא כל הזמן במגמת עלייה. מרגע שכבשנו את השטחים ועד רגע זה, לא הגדרנו אותם, כלומר מדינת ישראל לא הגדירה את גבולותיה. אנחנו במצב של 'לא בולעים ולא יורקים'. אנחנו מפעילים את כוח הזרוע על עם אחר ומשרכים את דרכנו בלי שנצליח לייצב את השלטון. תקציב הביטחון של גופים פרטיים ושל המדינה אינו פרופורציונלי למדינה דמוקרטית. אנחנו לא מרגישים ביטחון כלל, לא באופן פרטי ולא במישור הלאומי. כל זה יוצר חוסר איזון כלכלי, חברתי, וכמובן משריש תפישות עולם".

האם זה מה שחיזק מפלגה כמו נועם למשל?

"זה בהחלט זרע את הזרעים - אנחנו מתפתחים מנטלית בצורה לא טבעית ולא בריאה. עמודי התווך שמגנים על השפיות הזו היו בתי המשפט, הם היו הגוף המאזן, המרסן, הנאור. זה התפקיד שלהם. ברגע שיכרסמו בו, מה יקרה? אני מלאת חרדה".

את באמת מאמינה שזה יכול לקרות, שההצעה תעבור?

"בוודאי. אם פיסקת ההתגברות תעבור, כל הצעה שפעם היתה נבלמת על ידי בג"ץ תוכל לעבור בחופשיות. כשאתה בונה בית, אתה מתחיל ביסודות. כשהם הציעו את פיסקת ההתגברות נהיה רעש גדול סביב זה, אז מה הם עשו? הלכו לקומה תחתונה יותר, לא ישר מגבוה. לאט לאט בונים את זה לתלפיות".

אז נצטרך לחכות עד הממשלה הבאה?

"איני יודעת. הממשלה עדיין לא נבנתה וכבר מדברת בלשון שלא דיברו בה פעם, וחוקים כבר עברו. חוק דרעי עבר, תיכף יעבור גם חוק בן גביר. הם לא מדברים, הם עושים. חשבנו שיש גבולות, אבל מסתבר שלא. מתחוללת כרגע מהפכה חוקתית במדינת ישראל. זה כבר קורה. אם לא יהיו איזונים ובלמים, אני לא יודעת מה תהיה התוצאה. הבלם שלנו הוא בית משפט אבל הוא איבד את השליטה, גם בו רוצים לפגוע", מסכמת עו"ד רוזנבלום.

עו"ד אירית רוזנבלום היא מייסדת ארגון משפחה חדשה מאז 1998, העוסק בזכותו של כל אדם להקים תא משפחתי. אחד ההישגים של "משפחה חדשה" הוא הסדרת תעודת הזוגיות™הייחודית, הרשומה במשרד המשפטים, מוכרת על ידי בתי המשפט ומייצגת בני זוג במעמד של ידועים בציבור כאיש ואשתו 

קרדיט צילום: עו''ד אירית רוזנבלום

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה