מלחמת חרבות ברזל נפתחה באירועים מזוויעים שהמוח האנושי כלל לא יכול להכיל, ואת אותם אירועים, הכוללים הרג, פצועים, חטופים וחללים, גורמי חמאס תיעדו באכזריות והעלו לרשתות החברתיות. זאת לצד, פייק ניוז נוראי שמופץ ברשת והופך את המצב למבלבל מאוד עבור רבים. לתכנים הללו ניתן להיחשף בכל רשת חברתית אפשרית, אך בעיקר בטיקטוק ובטלגרם.
יצאנו לבדוק עם עורך דין ומגשר לירן ינקוביץ, המתמחה בלשון הרע, האם יש כלים משפטיים שניתן להיעזר בהם במצבים אלה.
מה ההבדל בין פייק ניוז לבין דעה אישית או פרשנות לאירוע?
"פייק ניוז היא ידיעה שקרית, שהמפרסם יודע שהיא לא נכונה ומפרסם אותה בכוונה במזיד כדי לייצר פחד ולפגוע באנשים", מסביר עו"ד ינקוביץ. "לעומת זאת, הבעת דעה מבוססת על אירוע אמיתי שהתרחש. כל אחד מפרשן לפי זווית הראייה שלו את המצב על בסיס משהו שקרה. זה למעשה ההבדל הגדול, שיכול להיות עבירה פלילית".
האם החוק הישראלי מגביל את חופש הביטוי בנוגע לפרסום פייק ניוז?
"אין חוק ספציפי שמדבר על פייז ניוז, אבל יכול להיות שלאור המצב יחוקקו. החוק שמתבססים עליו במקרים אלה הוא חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. מדובר בחוק מיושן ולא מעודכן שנחקק הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות, אך בהחלט ניתן להחיל אותו על פייק ניוז. אם מישהו מפרסם דבר לשון הרע זה יכול להיחשב כעבירה פלילית שהעונש עליה הוא שנה. בנוסף, יש גם עבירות בחוק הפלילי שמדברות על הסתה. יש קשר הדוק בין לשון הרע להסתה ועידוד לאלימות ורצח".
תוכל לתת דוגמה?
"בתחילת המלחמה, עורכת דין, תושבת מזרח ירושלים, המשתייכת ללשכת עורכי הדין, כתבה באחת הרשתות באנגלית שהיא מרגישה שהיא בחלום והוסיפה לבבות. הפוסט שלה הפך לויראלי והגיע עד ליו"ר לשכת עורכי הדין וללשכת האתיקה של לשכת עורכי הדין, והיא כרגע מטופלת שם על הסתה ועידוד לרצח וגם הוגשה נגדה תלונה במשטרה".
עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ. "יש תכנים שקריים, לא אנושיים ולא מוסריים שמהווים עבירה פלילית". צילום: פרטי
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, הגיב על המקרה בפוסט בפייסבוק: "כולנו נחשפנו בסוף השבוע האחרון לפוסטים מזעזעים אשר הועלו על ידי עורכת דין החברה בלשכה, מהם עולה הבעת תמיכה והזדהות פומבית עם ארגון הטרור חמאס. מפאת מיאוס הדברים לא אפרטם. קיבלתי פניות רבות מכל קצוות הארץ, כולל משר המשפטים לשעבר גדעון סער, חבר הקבינט שפנה אלי בסוגיה זו. מקומה של עורכת דין זו אינו בין שורותינו ואין בכוונתי לעבור על כך לסדר היום. אנו ננקוט ביד קשה ובכל הצעדים הדרושים על מנת להוביל לשלילת רשיונה ולסילוקה מן הלשכה".
איך אפשר לטפל בפייק ניוז שפורסם ברשתות על ידי אנשים שלא מתגוררים בישראל?
"החוק הישראלי תקף רק בשטחי המדינה, אי אפשר להחיל אותו על אנשים המתגוררים במדינות אחרות, אבל אפשר לדווח על התכנים שהם מעלים בתקווה שיחסמו להם את הפיד".
גם לרשתות החברתיות יש אחריות. האם ניתן לתבוע אותן?
"בהחלט, אבל זה לא כל כך פשוט. אני מאמין שלאור עומס הפייק ניוז שאנחנו רואים ברשתות והתכנים הקשים שעולים לשם, אנחנו צפויים לראות בחודשים הקרובים הרבה הליכים משפטיים נגד הרשתות האלו".
עו"ד ינקוביץ מוסיף כי בחוק העונשין הישראלי יש מספר סעיפים אשר מדברים על אכיפה של הסתה:
הסתה לגזענות (סעיף 110 לחוק העונשין) – "פרסום דבר במטרה להסית לרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה עוינות או אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למצוא לאומי –אתני".
הסתה לאלימות או טרור (סעיף 144ב) - משמעותה "פרסום קריאה, דברי שבח, אהדה או עידוד לעבירות הפוגעות בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה, ועל פי תוכנו של פרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית לביצוע המעשה".
האם יש הבדל בין הפצת פייק ניוז באמצעות סרטונים לבין הפצתו באמצעות טקסט?
"אין הבדל, בדיוק כמו שלשון הרע יכול להתבטא באופנים שונים, אם זה באמצעות קריקטורה, סרטון, או הקלטה כך, גם לגבי פייז ניוז, כאשר המפיץ יודע שהוא מפיץ דברי שקר והוא עושה את זה בכוונה לפגוע. הסיפור כאן הוא על כוונת הזדון, המפרסם צריך להיות מודע לכך שמה שהוא עושה היא עבירה פלילית".
עו"ד ינקוביץ מסכם: "אני קורא לציבור לא להפיץ את התכנים האלה ברשתות, יש תכנים שקריים, לא אנושיים ולא מוסריים, שיכולים לפגוע בנו ולכן רצוי לא לשתף עם זה פעולה. מעבר לזה, כאמור, מדובר לעתים בעבירה פלילית, אז כדאי לחשוב פעמיים".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
