קטינה תוכל לשנות את שם משפחתה לשם הוריה האומנים

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בתביעה שהגישה קטינה בת 16 לשינוי שם משפחתה לשם משפחת הוריה האומנים. תביעתה התקבלה בניגוד לעמדת אביה הביולוגי של הקטינה.

המדובר בנערה ילידת 1997 בת 16 שנים ושלושה חודשים, שהגישה באמצעות באת כוחה את התביעה לשינוי שם משפחתה, כך שבמקום השם הנוכחי היא תיקרא בשם משפחת הוריה האומנים. בעניינה התנהלו הליכים לפי חוק הנוער בבית המשפט לנוער ובגדרם ומפאת סיכון לשלומה, הוצאה הקטינה ממשמורת הוריה הביולוגיים כבר בהיותה בת ימים ספורים והועברה למשמורת רשות הסעד אשר העבירה הקטינה למרכז חירום לפעוטות.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה

בהיותה כבת שנה הושבה הקטינה להוריה הביולוגיים והתגוררה עמם עד גיל 5. בשל התעללות קשה שעברה  בבית הוריה הביולוגיים ובכלל זה התעללות מינית על ידי אביה, הוצאה  שנית מביתם ובסופו של דבר הושמה במשפחת אומנה חסויה, שם היא מתגוררת מאז ועד היום.  מפאת דאגה לשלומה של הקטינה ושל משפחת האומנה, זהותה ומקום הימצאה  למעשה לא ידועים מאז שהיא הוצאה מבית הוריה ועד היום והעו"ס לסדרי דין המליצה על הותרת המצב על כנו בהקשר זה.

מאז הוצאתה של פלונית מהוריה הביולוגים מלפני כעשור היא לא ראתה את אביה והיא מסרבת להיפגש עמו ו/או להיות עמו בקשר כלשהו.
תביעתה לשינוי שם משפחתה הוגשה לאחרונה לביהמ"ש ולפני ימים ספורים הוגשה התובענה של ב"כ היועמ"ש למנות את ההורים האומנים כאפוטרופוסים נוספים על גופה ורכושה ולתת להם סמכויות בלעדיות בקבלת החלטות עליה.

האב התנגד לבקשה
ב"כ היועמ"ש למעשה הצטרף והסכים לעמדת הקטינה והאפוטרופוס לדין ובשל התנגדות האב נקבעה התובענה לדיון. אמה הביולוגית תומכת בבקשתה ומוכנה לעשות כל שניתן כדי לסייע לפלונית לשקם את חייה.

טובת הקטינה

בפסק הדין נדונו הסוגיות הבאות:
* מעמד הקטינה וההורים האומנים להגיש התביעה בשם הקטינה בטרם מינויים כאפוטרופסים בהיותם "אפוטרופוסים למעשה" ומכוח הכרה בהם "כידיד קרוב" של הקטינה לפי סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

* השופט אסף זגורי ראה לנכון לפסוק, כי ניתן לקבוע שיש לקטינה ולהוריה האומנים מעמד להגיש התביעה עבורה גם בדיעבד מכוח סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

* נבחנו הגישות העיוניות השונות לבחירת כללי הכרעה בסכסוכים הנוגעים לילדים : "טובת הילד" (גישת הפסיקה והחקיקה), "זכויות הילד" (גישת פסיקה, אמנה בינלאומית ועדת רוטלוי), ה"גישה המשולבת" (רוברט ליכט פטרן) וזכויות יחס (רות זפרן).

* הגישות יושמו על עובדות המקרה (תוך שהועדפה "הגישה המשולבת"), ונקבע כי המסקנה היא שטובת הקטינה משתלבת עם זכויותיה ואלה עדיפות על השיקולים בבסיס גישת זכויות יחס בנסיבות המקרה.

(ש"ש2498-03-13 פלונית  נ' היועץ המשפטי לממשלה)