על דחיית תביעת הדייגים בעניין זיהום מי הקישון

מזה מספר שנים ובמקביל לתביעה המתוקשרת של לוחמי השייטת, אשר נדחתה לא מכבר, התנהלה בבית משפט השלום בחיפה תביעתם של חמישים תובעים נוספים, אשר טענו כי בשל חשיפתם לחומרים מזהמים שהוזרמו למי נחל הקישון במהלך שנות השבעים כאשר עבדו כדייגים במעגן הדיג של נחל הקישון, התפתחו בגופם מחלות סרטניות שונות.

ביהמ"ש: לא הוכח קשר סיבתי
בפסק דין רחב יריעה אשר ניתן ביום 3.11.13, דחה בית המשפט את התביעות כולן, ופסק כי התובעים לא הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין הזרמת השפכים לפרוץ המחלות.

כאן המקום לציין, כי בשלב זה של הדברים ועד למתן פסק הדין התמקד הדיון אך ורק בשאלת הקשר הסיבתי "במובנו הצר" כפי שקבע השופט מיכאל לינדנשטראוס שדן בתיק למן הגשת התביעה. יצוין, כי  מלכתחילה נקודת המוצא היתה כי מזה שנים רבות היווה נחל הקישון ערוץ נוח וזול להזרמת שפכים תעשייתיים רעילים של מפעלים רבים שפעלו בסביבתו הקרובה, ולא ניתן היה לחלוק על עובדה זו, אשר קיבלה ביטוי בין היתר בדו"ח שמגר.
חלקם של החומרים שהוזרמו מוכרים כמסרטנים וחלקם האחר חשודים ככאלה, כך או כך, אין מדובר בחומרים שמומלץ להיחשף אליהם.

יחד עם זאת, ולאור פסיקת בית המשפט, דומה כי מלכתחילה תביעתם של הדייגים היתה חלשה ובלתי מבוססת, בעיקר בשאלת הקשר הסיבתי שבין זיהום המים לפרוץ מחלת הסרטן. את טענתם הנ"ל ביקשו התובעים לבסס בין היתר על חוות דעת שהוגשו מטעמם במהלך התביעה, מתוך ניסיון לבסס תזה מדעית אשר קובעת כי כל סוג חומר שהוזרם למי הקישון יכול לגרום לכל סוג סרטן בכל סוג חשיפה שהיא. 

גורמים נוספים לפרוץ המחלה
התובעים אמנם טרחו והגישו חוות דעת רפואיות פרטניות בהקשר של כל אחד ואחד מן התובעים, אלא שממצאי המומחה שבדק אותן היו זהות בסה"כ, קשרו בין החשיפה למים ובין פרוץ המחלה ומעל לכל- לא הביאו בחשבון גורמים נוספים לפרוץ המחלה, אשר היו בסביבתם של הדייגים בשפע ולאורך זמן רב - כך כשמדובר בחשיפה ממושכת לשמש או לעשן מנועי הדיזל של סירות הדיג ועוד גורמים כאלה ואחרים הידועים כמסרטנים.

עדויות בלתי אמינות
אם לא די בכך, בית המשפט בחן את עדויות התובעים ובעניינם של רבים מהם, נמצא כי חשיפתם  למי מעגן הקישון הייתה מועטה מאוד, אם בכלל. יותר מכך- עדויותיהם של תובעים אחרים נמצאו בלתי אמינות באופן שמטיל ספק באשר לעצם עבודתם באזור המעגן.
אין חולק, כי הזרמת השפכים הבלתי מבוקרת שנעשתה מזה שנים על ידי המפעלים שפעלו באזור הקישון היא מעשה נפשע שעל המדינה לתת עליו את הדעת ולטפל בו באמצעות סנקציות מנהליות ופליליות.

קושי ראייתי
יחד עם זאת, תביעה נזיקית המתנהלת בעניינו של קולקטיב כגון לוחמי השייטת או דייגים שעבדו במעגן הדיג בקישון נדונה מראש לכישלון ולו בשל הקושי הראייתי הכרוך בהוכחת קשר סיבתי בין מעשי ומחדלי הנתבעים לנזקים שנגרמו לתובעים, שעה שמדובר בנזקים כל כך שונים ומגוונים אשר נגרמו כפי הנטען עקב חשיפות שונות ומגוונות.
אין ספק, כי החלטת בית המשפט לדחות את התביעה אינה פופולרית, ואולם נראה כי לבית המשפט אין כל ברירה אחרת אלא לעשות כן.

היום, לאחר מתן פסק הדין, תלויה ועומדת שאלת ההוצאות שייפסקו לטובת הנתבעים והצדדים השלישיים, ויש רק לקוות בשלב זה כי הנתבעים והצדדים השלישיים הרבים שהיו מעורבים בתביעה ינהגו באצילות נפש ויוותרו על פסיקת הוצאותיהם מאת התובעים, למרות הזמן הרב שחלף במהלך ניהול התביעה והמשאבים הרבים שהושקעו על ידם.

* גרייבסקי- עאסי, משרד עורכי דין