3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
מזונות משקמים לידועה בציבור - מה אומרת פסיקה בנושא?

לאחרונה, בית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (תמ"ש 48120/08) קבל תביעה למזונות משקמים של אשה שהיתה ידועה בציבור, וקבע כי על בן הזוג לשלם לה סך של 7,500 ₪ לחודש במשך שנה או פיצוי חד פעמי על סך 75,000 ₪.

מהם מזונות משקמים ומי זכאי להם?

כאשר מדובר בבני זוג  יהודים הנשואים זה לזו כדת משה וישראל , על הבעל חלה חובה לזון את אשתו וזאת עד לגירושיהם. 

למציאת עו"ד בתחום דמי מזונות באינדקס משפטי

אצל זוגות לא נשואים (לא משנה מהי דתם) אשר עונים להגדרה של "ידועים בציבור" (כלומר:  ניתן להוכיח שהתקיימו חיים משותפים כבעל ואישה והתקיים ניהול בית משותף) תוכר בנסיבות המתאימות זכותה של אותה בת זוג לקבל מזונות "אזרחיים" או "שיקומיים" כדי להעמיד את האישה על הרגליים ולהביא לפירוד סופי של בני הזוג.

הלכה זו נקבעה במספר פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון, לפיהם זכות המזונות של ידועה בציבור קמה מכוחו של הסכם משתמע בין בני הזוג או מכללא או מכח עקרון תום הלב גם בהעדר הסכם וזאת ע"פ היושר, ההגינות ותחושת הצדק.  

טענות הידועה בציבור:

בני הזוג חיו כידועים בציבור והאיש דאג לצרכי בת זוגו ברמה גבוהה. בת הזוג נאלצה לעזוב את מקום עבודתה כדי לעזור לאיש ולטפל בו בשל מחלתו הקשה,  וכמו כן תמכה בו בהליכי הגירושין שעבר מאשתו ודאגה לשמירת הקשר בינו לבן בתו מנישואיו. 
על אף מספר פרידות שהתרחשו בין הצדדים, המשיך בן הזוג לשלם את דמי השכירות בדירה ששכרה לעצמה.

טענות הידוע בציבור:

הצדדים אינם עונים על ההגדרה "ידועים בציבור". בת הזוג חברה אליו כדי לנצל אותו כלכלית. היא נצלה את מצבו הבריאותי הקשה, ו אינה זכאית למזונות הן בשל גילם של הצדדים, העדר רכוש משותף, העדר הרציפות בקשר שהיה מרובה בפרידות ובחזרות, צווי ההגנה שהוטלו על בת הזוג בעקבות אלימות מצידה והתלונות במשטרה שאפיינו את חיי הצדדים. 

האם האשה זכאית למזונות משקמים?

במקרה זה בית המשפט התרשם, שהצדדים חיו כידועים בציבור לכל דבר ועניין על אף הפרידות ביניהם והתלונות שהוגשו במשטרה.
נקבע, כי הוכח לבית המשפט כי כוונת הצדדים היתה למסד את הקשר ביניהם, וכי בן הזוג פרנס את בת הזוג. עם זאת, נקבע כי כל זה עדיין לא מוביל מסקנה שקיימת התחייבות לשאת במזונותיה של בת הזוג. 

בית המשפט קבע, כי בת הזוג לא הוכיחה שהאיש התכוון להמשיך לפרנס אותה ולכן דחה את תביעת המזונות מכח הסכם משתמע (הסכם לא כתוב שנוצר מטיב היחסים). 

כאשר בית המשפט פנה לעקרונות של תום הלב, הגינות, יושר ותחושת הצדק ביחסים שבין בני הזוג, הוא התחשב בגילה של האישה, 43, בכוונתה האמיתית והכנה להקים משפחה, כאשר ידעה מראש על ההליכים שהתקיימו בין בן הזוג לגרושתו ועל יחסיו הקשים עם בתו היחידה. כמו-כן האשה גם ידעה על מחלתו והיתה נכונה לסעוד אותו. היא שכרה דירה לאחר פרידתם והמשיכה לשאת בהוצאות דמי השכירות לבד לאחר שהסכימה לחזור אל בן זוגה.

כל אלו הביאו את בית המשפט למסקנה, שיש לחייב את בן הזוג  במזונות משקמים לבת הזוג , כדי שתוכל להתאושש ממערכת החיים הקשה שחוותה וכן להחזיר את החובות שנוצרו לה.

ראוי לציין שפסה"ד עוסק גם בנושא של הפרת הבטחת נישואין ובמקרה זה על אף אירוסי הצדדים, ורישומם לרבנות, נקבע כי כל אחד מהצדדים רשאי לחזור בו ללא שיחויב בפיצוי על הפרת הבטחת נישואין. זאת מאחר שבין הצדדים התפתח דפוס של אלימות שלא הצליחו להתגבר עליו בעזרת יועצת זוגית. כמו כן בת הזוג סירבה לחתום על הסכם ממון שהיה תנאי בל יעבור מבחינת בן הזוג.

לסיום

בית המשפט מכיר בזכותה של ידועה בציבור לקבל מזונות לתקופה קצובה, כדי שתוכל לשקם את חייה. החובה הזו נגזרת מהמשמעות שבית המשפט מייחס למערכת היחסים בין בני זוג הידועים בציבור, שכן לא מדובר בשני אנשים זרים שאינם מחוייבים האחד כלפי השני, הגם שבחרו לא להינשא זה לזו, ולאחר הפרידה ראוי וצודק בחלק מהמקרים להטיל מזונות משקמים שיסייעו בהתאוששות מהפרידה.

* הכותבת הינה עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה