5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
גביית חוב מקטין - התנהלות עוולתית של בזק

למשרד הח"מ פנה לפני מספר חודשים אדם בן 22, אשר הסיפור שלו הוא כלהלן:
כאשר אותו אדם היה בן 8, אביו פנה לחברת בזק והזמין קו טלפון לבית המשפחה. האב, שהיה מסובך בכל מיני בעיות כספיות, הזמין את הקו על שם הלקוח (הבן בן ה- 8) ורשם את הקו על שמו.
חברת בזק לא טרחה לבדוק שהקו נרשם ע"ש קטין בן 8. השנים חלפו, והאב החל לצבור חובות לבזק מכיוון שלא שילם את התשלומים עבור השימוש בקו שהוזמן.

בשלב מסוים, בשנת 2002, כשהלקוח היה בן 10 בערך, חברת בזק החלה לנקוט נגדו בהליכים לגביית החוב, ואפילו הגישה נגדו תביעה לבית משפט השלום בראשל"צ. התביעה נשלחה לבית המשפחה ע"ש הלקוח, האב קיבל את החומר וחתם בשם של הבן על קבלתו.

להדגיש, מדובר בילד בן 10! מכיוון שהאב לא טרח להתגונן, וה – "חייב" הוא ילד בן 10, ניתן נגדו פסק דין במעמד צד אחד, שקובע כי הוא חייב לבזק כמה אלפי שקלים. מיותר לציין שהלקוח, ילד תמים ומסכן, לא ידע דבר על כל ההתנהלות הזאת.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
כאן המקום לציין, כי על אף היות הלקוח בן 10 בלבד, סעיפים 4 ו- 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשרים להורה לבצע פעולות בשם ילדו, דוגמת הזמנת קו בזק, וזאת הואיל וההורה משמש כ "נציג" של הקטין. החוק קובע, כי אם מדובר בפעולה "יומיומית" שאינה נדרשת אישור של בית משפט לביצועה, אילו הייתה מבוצעת ע"י ההורה/נציג עבור עצמו, הרי שההורה, כנציג של הקטין, יכול לבצעה בשמו, ומכאן שפעולתו של האב במקרה זה הייתה חוקית (על אף שלא הייתה מוסרית או הוגנת). 

הליכים לגביית החוב
לאחר שניתן פסק הדין, ומשהחוב לא שולם, שכרה בזק משרד עו"ד לצורך גביית החוב באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל. משרד עורכי הדין פנה להוצאה לפועל, פתח תיק והחל לפעול לגביית החוב מילד בן 10, כאשר גם כאן, כל החומר מההוצל"פ נשלח לבית המשפחה, כשהאב חותם על קבלתו בשם הבן הקטין – "בעל החוב". מכיוון שהחוב לא שולם, משרד עורכי הדין פנה ללשכת ההוצאה לפועל, בבקשה להוצאת צו מאסר כנגד ילד שהיה אז בן 12, בגלל חוב לבזק. רשמת ההוצאה לפועל דאז, סירבה לאשר זאת וציינה כי אין מקום לנקוט בסעד כזה כנגד קטין.

בזק ניסתה לפעול לגביית החוב בכל אמצעי שהיה לה, ולא צלחה. זאת, משום  שהחייב היה ילד שלא ידע דבר וחצי דבר על המתרחש.

מוכרז כ"מוגבל"
השקט נשמר כמה שנים, עד לפני מס' חודשים. אותו ילד, בגר בינתיים (כשהוא לא יודע דבר על כל ההתנהלות המשפטית והתסבוכת שאליה נגרר) ורצה להתחיל בחייו הבוגרים לאחר שהשתחרר מצה"ל. הוא פנה לסניף הבנק שלו, וביקש להזמין כרטיס אשראי. למרבה הפתעתו, נמסר לו בבנק שהוא אינו יכול לקבל כרטיס אשראי, מכיוון שהוא מוכרז כמוגבל בבנק ישראל. החייל המשוחרר הטרי, לא הבין מדוע הוא מוגבל בבנק ישראל והחל לערוך בירורים. לאחר חקירה של מס' שבועות, התגלה לו הסיפור האמיתי ובשל אותו חוב לבזק, בגלל קו שהוזמן על שמו כשהיה בן 8, חשבונו מוגבל וכן מוטלות עליו מגבלות רבות אחרות (יציאה מהארץ ועוד) והוא סך הכול חייל משוחרר טרי שרוצה להתחיל את חייו.

יצוין, כי הגדרת הלקוח כ - "חייב" בלשכת ההוצאה לפועל, גרמה לכך שניתן היה לנקוט כנגדו בהליכים שונים כגון הטלת עיקולים על חשבון הבנק שלו וכיוב', אך חמור מכך, הוטלו עליו הגבלות רבות, שבאו לעולם במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל משנת 2008. בין היתר, התיקון מאפשר לזוכה – מי שמבקש לגבות את החוב, להגביל את החייב מלצאת מישראל, להחזיק דרכון, להגבילו באחזקת ושימוש בכרטיסי אשראי וחיוב, הגבלה בהחזקה או חידוש של רישיון נהיגה, הכרזתו בלקוח מוגבל מיוחד מערכת הבנקאית ועוד.

התנהלות מול בזק
בשלב הזה הלקוח פנה אל משרד הח"מ, אשר ערך בירורים ויצר קשר עם משרד עורכי הדין של בזק. משרד הח"מ הסביר להם את הסיטואציה, אך הם סירבו להקשיב ולסייע על אף שברור שמדובר באי צדק בולט ולמרות שאין חולק שהלקוח שלנו הוא לא החייב ולא יכול להיות החייב. לאחר שמשרד עורכי הדין סירב לשתף פעולה ובטרם פנייה לבית המשפט, משרד הח"מ פנה לאב עצמו (הוריו של הלקוח התגרשו ובינו לבין הלקוח אין ממש קשר) הסביר לאב את שעשה, ובקש ממנו להגיע למשרד ולחתום על תצהיר שבו הוא מצהיר על כך שהוא לוקח על עצמו את החוב וכי הוא זה שאחראי לחוב ולא הלקוח ו. למרבה ההפתעה, האב הסכים ואכן הגיע למשרד שלנו, וחתם על תצהיר כאמור.

המשרד פנה בשנית למשרד עורכי הדין של בזק, הודיע להם שיש בידיו את "החייב האמיתי" שחתם על תצהיר ולכן אנו בקש כי תיק ההוצאה לפועל כנגד הלקוח ייסגר ו/או תבוצע החלפה של זהות החייב, לרבות שחרור כל העיקולים והמגבלות מהלקוח. בזק סירבו שוב, טענו שבידם יש חייב והם לא מתכוונים לבצע כל שינוי בזהות החייב. הם כן הציעו הצעות פשרה כאלו או אחרות כדי שהלקוח ישלם סכום מופחת (כאשר סכום החוב עומד על למעלה מ- 30,000 ₪), אך אין לו מהיכן לשלם, הוא רק חייל משוחרר ומשפחתו מצויה בקשיים כלכליים מהותיים (אמו פושטת רגל).

עיכוב הליכי גבייה
לאחר שכל הניסיונות לשכנע את בזק להחליף את זהו החייב לא צלחו, משרד הח"מ פנה לבית המשפט, בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן ב- 2002 כנגד הלקוח. כמו-כן, המשרד פנה להוצאה לפועל בבקשה לעיכוב הליכים (דבר בעייתי בשל פרק הזמן שחלף מאז שניתן פסק הדין).  בשלב הזה, בית המשפט וההוצאה לפועל גם יחד,  התרשמו שנעשה כאן מחטף של בזק שקיבלה פסק דין נגד ילד בן 10 והורו על עיכוב הליכי הגבייה כנגד הלקוח, ודיון בעניין בבית המשפט נקבע לעוד מס' חודשים.

פסק דין במעמד צד אחד
כאן המקום לציין, כי ע"פ תקנות 201 ו- 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, הוא בתוך 30 ימים מהיום שהומצא פסק הדין לצד שאותו חייב בית המשפט בתשלום. כלומר, הלקוח היה צריך לפנות לבית המשפט בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את פסק הדין, ולבקש את ביטולו, מכיוון שניתן נגדו במעמד צד אחד וללא שכלל ידע על ההליך.

אם חלף המועד הקבוע בחוק, על צד שכנגדו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין – כלומר, עליו לבקש מבית המשפט רשות וארכה מיוחדת לשם הגשת הבקשה לביטול פסק דין.

קבלה של בקשה כזאת תלויה מאוד בנסיבות המקרה, כאשר ההלכה בעניין זה קובעת כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית כאשר  "לכל אדם מגיע יומו בבית המשפט", (ראה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000 (3).

עוד נקבע בהקשר זה, כי פסק דין שניתן נגד אדם במעמד צד אחד, חורג מכללי הצדק, הסדר הטבעי ומזכותו הטבעית של אדם לקבל את האפשרות הבסיסית להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט.
בית המשפט יכול לקבל בקשה לביטול פסק דין על סמך שיקולי צדק, שמתייחסים בעיקר לפן הטכני של הדיון – קרי היעדרות של הנתבע משום שלא הוזמן לדיון או משום שכתבי הטענות לא הומצאו לו כדין או בכלל. 

כמו כן, בית המשפט יכול לעשות שימוש בשיקול הדעת המוקנה לו מכוח החוק, ולבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בכל מקרה שבו הוא רואה לנכון לעשות כן, כאשר השיקולים שיילקחו בחשבון, יבחנו את סיכויי הנתבע לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לדחות את התביעה, מקום שהיא תתברר ותידון בהליך מקובל שבו כל צד יוכל להשמיע את טיעוניו בפני בית המשפט. 

כלומר – זכות הגישה לערכאות הינה בסיסית וטבעית, ולכן המחוקק קבע את ההסדר המאפשר לאדם שכנגדו ניתן פסק דין במעמד צד אחד לעתור לביטולו, אך במקרה זה, מדובר בנסיבות חריגות, שכן כאמור, פסק הדין ניתן כבר לפני כ- 12 שנים, בשנת 2002.

בזק - אטימות הזועקת לשמיים
האטימות של בזק במקרה הזה פשוט זועקת לשמיים. לקחו ילד בן 8, הגישו נגדו תביעה, קיבלו פסק דין במעמד צד אחד, פנו להוצאה לפועל, הטילו עליו עיקולים והגבלות, ניסו לקבל צו מאסר, והכל תוך התעלמות מהעובדה שמדובר בילד קטן. גם אחרי שמשרד הח"מ הוכיח לבזק שהלקוח  לא ידע דבר וגם אחרי שהמשרד העביר לבזק תצהיר של האב שבו הוא הצהיר שהוא החייב האמיתי, הוא בעל החוב והוא לוקח על עצמו את מלוא האחריות, בזק עדיין מסרבים להקשיב לקול ההיגיון או הצדק. אילו המשרד לא היה מצליח לעכב את ההליכים, בזק היו ממשיכים לפעול נגד הלקוח שלנו.

אסולין-אריה, משרד עורכי-דין

עו"ד אור אריה בגוגל פלוס