4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)

המלחמה בעזה עולה ממון רב, ובקרוב החשבון יוגש לאזרחי המדינה. החשש הגדול הוא שיהיו שינויים בחוקי המס ובכלל זה גידול בשיעורי המס. בטור זה נבחן את האפשרויות השונות העומדות בפני הממשלה למימון המלחמה.
לדעת הכותב, היה ראוי יותר לטפל בצד ההוצאות הממשלתיות לצורך מימון המלחמה ולא בצד ההכנסות, שכן נטל המס גם בימים כתיקונם הוא גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD. אפשרות נוספת היא ביטול פטורים שונים הקיימים במערכת המס.

כמה כסף נדרש למימון המלחמה?

במשרד האוצר קיימת הנחת עבודה שמרנית לפיה עלות הלחימה בעזה היא כ-6 מיליארד שקל לפחות. סכום זה כולל את העלות הצבאית של הלחימה והאזרחית. אם נוסיף למשוואה את הירידה הצפויה בתוצר, הרי שבקלות חשבון המלחמה שיוגש יגיע ל-10 מיליארד שקלים. השאלה הגדולה היא כיצד הממשלה מתכוונת לממן הוצאה חריגה זו?

כיצד מדינות אחרות פועלות?

הקרבות באוקראינה אילצו את הפרלמנט להודיע לאחרונה על "מס מלחמה" מיוחד לצורך מימון ההוצאות. בהתאם לחקיקה חדשה שאושרה, יוטל מס מלחמה בשיעור של 1.5% על הכנסות של תושבי אוקראינה. מס המלחמה מוגבל בזמן, והוא יהיה בתוקף עד סוף 2014.
במקדוניה הוטל מס מלחמה על הסקטור הפרטי בשנת 2001. מס המלחמה המקדוני בשיעור של בין חצי אחוז עד אחוז מהערך של עסקאות הוטל כמקור למימון הקרבות עם המורדים האלבנים בצפון המדינה.

כיצד ממשלת ישראל תפעל?

ישנן מספר דרכי פעולה אפשריות כמפורט להלן:

• העלאת שיעורי המס על יחידים או חברות – הבעיה באפשרות זו היא, ששיעורי המס על יחידים וחברות כבר היום גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית. גם אם הממשלה תבקש להעלות את שיעור המס באופן זמני למימון המלחמה, זו תהיה טעות חמורה בשל החשש ששיעור המס הגבוה יהפוך לקבוע בסופו של דבר.

• העלאת שיעור המע"מ – מס ערך מוסף הוא הפתרון הקל ביותר עבור הממשלה, אך מדובר במס רגרסיבי הפוגע במיוחד בשכבות החלשות. נראה כי קיים סיכוי קטן להעלאת המע"מ.

• הגדלת הגירעון – הפתרון של הגדלת הגירעון כדי להתמודד עם הגידול בהוצאות הוא בעייתי מאוד במיוחד בעת הזו, ועשוי לגרור את הורדת דירוג האשראי של המדינה. ניתן להעריך, כי תהיה הגדלה מסוימת של הגירעון לצורך מימון חלקי של ההוצאות הממשלתיות הנוספות.

• צמצום ההוצאה הממשלתית – אין ספק כי ההוצאה הממשלתית מהווה נטל כבד על המגזר היצרני. ניתן לצמצם את ההוצאה הממשלתית כבר בתקציב 2014, וגם להקטין את העלייה הקבועה בהוצאות הממשלה לקראת תקציב 2015. אפשרות זו טובה מאוד מבחינה כלכלית, אך ניתן להעריך, כי יהיה קשה להעביר החלטה בנושא זה.

• ביטול פטורים ממס – בישראל קיימים פטורים רבים במערכת המס, וביטולם יכול להביא לגידול ניכר בהכנסות המדינה ממסים. גם אפשרות זו טובה מאוד מבחינה כלכלית, אלא שקיימים קשיים פוליטיים בקידומה.

הממשלה יכולה לאמץ כל אחת מהאפשרויות המוזכרות לעיל, או לשלב בין מספר חלופות. על אף שמבחינה כלכלית יש להעדיף את צמצום ההוצאה הממשלתית וביטול פטורים ממס, קיים חשש כי הממשלה תבחר בסופו של דבר בהעלאת מיסים על יחידים וחברות בשילוב הגדלה מסוימת בגירעון.
החשש מפני העלאת מיסים והגירעון מתחזק לאור הצורך למצוא מימון ל"מתנות" שונות שניתנו כבר על ידי הממשלה לקבוצות לחץ שונות. בהקשר זה יש לציין את כוונת שר האוצר, יאיר לפיד, לקדם חקיקה שערורייתית הקובעת מע"מ אפס על דירות חדשות אשר עלותה כשלושה מיליארד שקלים.

הצעה: ביטול הטבת המע"מ למגורים וצמצמום הוצאות הממשלה

יש לקוות, כי ממשלת ישראל תעצור את מבול החקיקה הפופוליסטית, ובכלל זה את הטבת המע"מ למגורים, ואף תבטל הוראות חוק המעניקות פטורים והטבות לקבוצות מסוימות במשק הישראלי. במקביל, ראוי להפחית את ההוצאות הממשלתיות. צעדים אלו יאפשרו את מימון המלחמה בעזה ואף הורדת מיסים אשר ללא ספק יחזקו את המגזר הפרטי.

* ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס