ייצוג בבית משפט - שאלות ותשובות מהפורום

הליך גישור שנכשל

שאלה: באמצע דיוני הוכחות הציע ביהמ"ש לי ולצד שאני תובעת להעביר את התובענה לגישור. אני והצד השני (הנתבע) נענינו להצעה. על כן ביהמ"ש הורה על עיכוב הליכים לתקופה של 60 יום. הליך הגישור נכשל כבר בפגישה הראשונה. מה עלי לעשות עכשיו?

תשובה: אם את סבורה שאין כל סיכוי להליך הגישור ושהמגשר/ת לא ינסה/תנסה בזמן הקרוב ליצור קשר מחדש ולנסות בכל זאת לקדם את התיק, אז מאחר שאת התובעת בתיק, עם אינטרס לדון בו מהר, את יכולה כבר עכשיו למסור הודעה בכתב לבית המשפט שהגישור נכשל ולבקש לקדם את הטיפול בתביעה. 

חרטה על הגשת ערעור

שאלה: אם הגשתי ערעור לבית המשפט בתובענה אזרחית, ואני מתחרטת - מה הדין?

תשובה: באפשרותך לפנות לבית המשפט בבקשה למחיקת או דחיית הערעור. כדי להימנע מתשלום הוצאות, נסי להידבר עם הצד שכנגד ולקבל את הסכמתו למחיקת/דחיית הערעור ללא צו להוצאות. 

ערעור על פסק בורר

שאלה: האם ניתן לערער לבית משפט על פסק בורר? (לאחר שהצדדים הסכימו מראש והסמיכו את הבורר לדון במחלוקת)

תשובה: לא ניתן לערער לבית המשפט על פסק בורר. הדרך לנסות לטעון כנגד פסק בורר היא בדרך של הגשת בקשה לבית המשפט לביטול פסק בורר, והעילות לביטול הן בגדר רשימה סגורה על פי חוק הבוררות. 

סעיף 79א 

שאלה: בדיון שהייתי בו, השופטת הציעה לשותף שלי ולי לאפשר לה לפסוק בעניין שלנו. היא אמרה שהיא מציעה לנו פשרה לפי סעיף 79א. מה זה אומר?

תשובה: סעיף 79א לחוק בתי משפט מקנה לשופט את האפשרות לפסוק במשפט אזרחי בדרך של פשרה, עם או בלי נימוקים של פסק הדין, והוא בא לרוב כדי לקצר את ההליך השיפוטי. לשם כך, דרושה הסכמת הצדדים לדיון. לרוב, קשה מאד לערער על פסק דין שניתן לפי סעיף זה, כי הצדדים לוקחים בחשבון שכל תוצאה במתחם התביעה היא אפשרית (התביעה יכולה להידחות כולה, או להתקבל כולה, או שייפסק סכום ביניים). ניתן במסגרת ההסכמה, להסכים גם על סכום מינימלי וסכום מקסימלי שביניהם רשאי בית המשפט לפסוק, ובכך להקטין את אי הוודאות. 

האם התיק יוחזר לבית הדין האזורי?

שאלה: על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור בבית הדין הארצי. 
במקרה שהערעור (אשר הניח לפתחו של הארצי בקשה להכריע בבקשות וסעדים נוספים בהליך מהם בית הדין האזורי התעלם) יתקבל , לפי מה מחליטים בבית הדין ארצי האם התיק יוחזר לבית הדין האזורי להמשך דיון, או שהתיק ישאר בבית הדין הארצי לצורך הכרעה ביתר הסעדים והבקשות? 

תשובה: מי שמחליט אם התיק נשאר להכרעה בבית הדין הארצי או מוחזר לאזורי, הוא בית הדין הארצי בלבד. לרוב, כאשר הוא סבור שיש צורך בהשלמת קביעה עובדתית, שטעונה בירור עובדתי נוסף, או שקיים צורך בבחינת ראיות שבסיבוב הראשון בית הדין האזורי לא התייחס אליהן, או שיש צורך בעריכת תחשיב נזק/פיצוי שמבוסס על ניתוח ראיות - ההוראה תהיה להחזיר את התיק לאזורי. לעומת זאת, אם השאלות בערעור הן לגבי פרשנות משפטית גרידא, בית הדין הארצי יכריע בערעור מבלי להחזיר את התיק לבית הדין האזורי. 

עובד לשעבר מנסה לקחת לקוחות

שאלה: עובד שלי לשעבר פונה ללקוחות שלי ומנסה לגרום להם לעבור לעבוד איתו. אני רוצה למנוע ממנו את זה. האם אפשרי לעשות כן?

תשובה: בשוק תחרותי כמו של היום, הדבר קורה הרבה. אם יש ביניכם הסכם עבודה שכולל סעיף של הגבלת תחרות (או סעיף סודיות שהתייחס ללקוחות), ניתן למנוע ממנו את הפנייה ללקוחות באופן זמני ולמספר חודשים, באמצעות צו מבית הדין לעבודה. אם אין הסכם, הדבר יותר בעייתי, אלא אם מדובר בעובד בכיר שהוא נושא משרה בחברה ואז אפשר לפנות לבית משפט ולמנוע ממנו מלנצל הזדמנויות עסקיות שנוצרו לו מתקופת העבודה בחברה שלך. 

קבלת החלטות בחברה

שאלה: אני בעל מניות בחברה עם עוד 3 שותפים. לי יש הכי מעט מניות. בזמן האחרון השותפים שלי מקבלים החלטות בלעדי, ומעבר לזה שההחלטות לא טובות לי, הן גם לא טובות לחברה. מה אני יכול לעשות?

תשובה: לא ברור משאלתך אם אתה גם דירקטור (מנהל) בחברה, אולם מכל מקום, באפשרותך לפנות בתביעה לבית המשפט בעילה של קיפוח המיעוט, כדי שבית המשפט יסיר את הקיפוח (במקרה שלך, הקיפוח בא לידי ביטוי בכך שהחלטות מתקבלות בלעדיך). כמו כן, אם ההחלטות שאינן לטובת החברה גרמו לחברה לנזק, שבעקבותיו ירד שווי מניותיך בחברה, ניתן לשקול גם להגיש תביעה אישית כספית כנגד השותפים.