מדריך לנפגעי שירות צבאי - הדרך להכרה בנכות

זכותו של כל חייל בשירות סדיר, קבע או מילואים, שוטר, סוהר, איש מג''ב, איש שב''כ ומוסד, איש צד''ל, משמר הכנסת ובעלי תפקידים נוספים הכפופים למשרד הביטחון, לתבוע הכרה  של משרד הביטחון בגין פגיעה פיזית ו/או נפשית אשר ארעה במהלך או עקב השירות. זאת, במסגרת  חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959.
להכרה בפגימה והיקף ההכרה בנכות מצידו של משרד הביטחון יש חשיבות  גורלית,שכן שיעור אחוזי הנכות שיקבעו, קובע  את גובה הקצבאות אותן הנפגע יקבל במשך חייו. 

כיצד מגישים תביעה נגד משרד הביטחון?

כל חייל משוחרר (משירות סדיר או מילואים) או חייל המשרת בקבע יכול להגיש תביעה לקצין התגמולים בשל חבלה או מחלה שאירעה,לטענתו, עקב ובמהלך השירות שלו. על התביעה להיות מוגשת בטופס מיוחד שבו ממלאים פרטים אישיים שונים. כמו כן, יש לפרט בטופס התביעה את הנסיבות בגינן, לדעת הפונה, אירעה החבלה או המחלה מחלה עקב השירות. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים (מסמכים רפואיים ואחרים) התומכים בטענות מגיש התביעה. כאמור לעיל, עוד זכאים להגיש תביעות נגד קצין תגמולים: שוטרים, סוהרים, אנשי מג"ב, אנשי המשמר אזרחי, אנשי השב"כ, אנשי המוסד, אנשי צד"ל ואנשי משמר הכנסת.

עם הגשת התביעה יש לבקש מקצין התגמולים להמציא אישור על טיפול רפואי, אשר משמעותו כי כל עוד תביעתו של הנפגע מתבררת על ידי קצין התגמולים ואין החלטה חלוטה וסופית בעניינו, הוא יהיה זכאי לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון. 

קשר סיבתי לשירות

לאחר שהתביעה מתקבלת אצל קצין תגמולים, אוסף קצין תגמולים חומר רפואי ממקומות שונים על הנפגע ואף עורך בירור עובדתי לגבי נסיבות המקרה המפורט בכתב התביעה. לאחר קבלת החומר, קצין התגמולים יכול  להחליט, במקרה של חבלה , האם לשלוח את הנכה לוועדה רפואית שתקבע מהם אחוזי נכותו של הנפגע. משמעות הדבר היא שקצין תגמולים החליט לקבוע קשר סיבתי לשירות (מסוג גרימה או החמרה) בין החבלה, לה טוען הנכה, לבין שירותו. לאחר קביעת אחוזי הנכות, יוציא קצין תגמולים החלטה בתביעת האיש בצירוף תוצאות הוועדה הרפואית.

לחילופין, יכול קצין תגמולים לשלוח את מגיש התביעה לרופא מומחה מטעמו, שיקבע האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה (חבלה או מחלה) ממנה סובל הנפגע, לבין תנאי שירותו.
במידה שהמומחה סבור, כי קיים קשר בין תנאי השירות הצבאי לבין הפגימה הנטענת, וקצין תגמולים מקבל את עמדת היועץ מטעמו, יועמד הנפגע בפני ועדה רפואית, כמפורט לעיל ולאחר מכן יוציא קצין תגמולים החלטה בתביעה.

במידה שהמומחה יקבע, כי אין קשר בין הפגימה לבין השירות, יוציא קצין תגמולים החלטה הדוחה את תביעת הנכה.

 ככלל, תעבור לפחות כשנה ממועד הגשת התביעה ועד להחלטת קצין תגמולים בתביעה.

- הפציעה שלי אירעה במהלך השירות לפני מספר שנים. מתי חלה התיישנות על הפציעה כך שאני כבר לא אוכל לתבוע על בסיסה את משרד הביטחון?

באופן עקרוני, תביעה להכרת זכות נכות מתיישנת בתום שלוש שנים מעת השחרור מהשירות. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להתגבר על טענת ההתיישנות במידה שהתובע מוכיח "חבלה רשומה", כלומר, התובע מוכיח כי יש בידיו מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד על החבלה שבגינה הופיעה הפגימהלה הוא טוען. במקרה כזה קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות. חשוב לציין, כי "החבלה הרשומה" יכולה להיות פגיעה בגוף וגם בנפש.

- קבעו לי תאריך לוועדה רפואית. מה עלי להכין ובמה עלי להצטייד לקראתה? 

ככלל, יש להצטייד עבור הוועדה הרפואית בכל המסמכים הרפואיים המתארים את המצב הרפואי של הפגימה שבגינה הוכר הנפגע , כולל בדיקות והדמיות שונות. במקרים מסוימים כדאי להצטייד בחוות דעת רפואית לאחר קבלת ייצוג משפטי מתאים. יש לשים לב, כי על אף שכל אדם זכאי שיהיה נוכח איתו אדם נוסף במהלך הבדיקה של הוועדה הרפואית, רופאים בדרך כלל לא נוהגים להופיע בוועדות רפואיות אלא הם נוהגים להכין את חוות הדעת הרפואית בלבד במסגרתה הם קובעים את אבחנתם, הממצאים הקליניים ואחוזי הנכות המגיעים לדעתם לאותו אדם. כאשר התובע יגיש את חוות הדעת לוועדה הרפואיות, זו תצטרך להתייחס אליה הן במידה שתבחר לקבל את הנאמר בחוות הדעת והן במידה שתבחר לדחות את הנאמר בחוות הדעת. 

יצויין, כי כדאי להיעזר בייצוג משפטי ע"י עו"ד המתמחה בייצוג נכים בפני הועדה הרפואית.

- האם אוכל לערער על החלטת ועדה רפואית או שמא החלטתה סופית?

ניתן לערער על כל החלטה של הוועדה הרפואית המחוזית בתוך 45 יום בפני ועדה רפואית עליונה. הועדה הרפואית העליונה יכולה לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הוועדה מהדרג הראשון בין אם התבקשה לכך ובין אם לא. למשל, אם הנפגע ערער לוועדה כדי להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לו, הוא לוקח סיכון, שכן הועדה העליונה יכולה להחליט כי יש מקום דווקא להפחית את אחוזי הנכות, ולא לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר גם החלטת הוועדה העליונה אינה סופית וניתן לערער גם עליה לבית המשפט המחוזי , זאת אך ורק בנקודה משפטית בלבד.

זאת ועוד, לערעור על החלטה של ועדה רפואית כדאי להמציא מסמכים רפואיים המתארים את המצב הרפואי של הנפגע ואת המוגבלויות בתפקוד שלו. במקרים מתאימים כדאי להמציא חוות דעת רפואית שתתייחס להחלטת הוועדה עליה מוגש הערעור ובה ייקבעו הממצאים והנכות המגיעה לנפגע, לדעת המומחה.

 - נקבעה לי נכות בשיעור מסוים ולצמיתות, אך ממועד החלטת הוועדה הרפואית, מצבי החמיר. האם ניתן לשנות את שיעור אחוזי הנכות?

ניתן להגיש בקשה להחמרת מצב למשרד הביטחון בכל חצי שנה ממועד הועדה הרפואית האחרונה. הנכה רשאי לפנות לוועדה הרפואית ולבקש ממנה להעריך את נכותו בשנית, גם אם זו נקבעה לצמיתות. במידה שהועדה הרפואית סבורה שאכן חלה החמרה במצבו של האיש, היא תקבע לו אחוזי נכות גבוהים יותר ממה שנקבע על ידה בעבר, אפילו, כאמור, אם אחוזי הנכות שנקבעו לו בעבר היו לצמיתות.

לבקשה זו יש לצרף מסמכים רפואיים המתארים את מצבה המוחמר של הפגיעה, בגינה הוכר הנפגע כנכה על ידי משרד הביטחון.  

- מתי ובאילו תנאים ניתן לפנות לבית משפט בבקשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה? 

על פי חוק הנכים (תגמולים וישקום) משנת 1959, הנכה או קצין התגמולים רשאים לערער לבית המשפט המחוזי על החלטת וועדה רפואית עליונה רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית, ועל בסיס זה בלבד. בית המשפט שדן בערעור רשאי לאשרר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזיר את המקרה לוועדה שתידון בו בשנית או בהרכב אחר.

- הגשתי תביעה למשרד הביטחון והתביעה נדחתה - האם אני יכול להגיש ערעור והיכן?

לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), על החלטת קצין התגמולים, הדוחה תביעה לקשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות, ניתן להגיש ערעור  לועדת הערעורים לפי חוק הנכים בבית המפשט השלום, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הקצין . הועדה תורכב משופט בימ"ש השלום ושני חברי מותב, לפחות אחד מהם רופא.

בסמכות ועדת הערעורים לקבל את הערעור שהוגש, ולקבוע קשר סיבתי של גרימה או החמרה בין הפגימה הנטענת ובין השירות, או לדחות את הערעור. 

בסמכותה של ועדת הערעורים לקבוע הלכות עקרוניות. לדוגמא, משרד הח"מ טפל לאחרונה  במקרה של גשש בדואי אשר דרש להכיר באירוע מוחי שלקה בו במהלך השירות הצבאי, בשל הזנחה וטיפול לקוי במחלת יתר לחץ הדם ממנה סבל. ועדת הערעורים של בית משפט השלום בחיפה שדן בערעור קבע מפורשות בהחלטה עקרונית, כי על המערכת הצבאית מוטלת אחריות מוגברות לדאוג לשלום חייליה, אם באמצעות טיפול רפואי ואם באמצעות מעקב ופיקוח אחר המצב הבריאותי שלהם, וקבעה כי, יש להכיר בקשר סיבתי לשירות בשיעור של 80% על חשבון השירות הצבאי. 

- בני החל את שירותו ביחידה קרבית. במהלך גיבוש בטירונות, שהיה קשה פיזית ונפשית, חטף התקף חרדה קשה. לאחר מכן הוא שוחרר מהצבא וטופל במחלקה של נפגעי נפש באחד מבתי החולים בארץ. הסיוטים עדיין לא עוזבים אותו. האם הוא זכאי להכרה בנכותו הנפשית? 

ככלל, פגיעות נפשיות יכולות להיות מוכרות כפגיעות שהופיעו במהלך ועקב השירות הצבאי, כשם שפגיעות פיזיות יכולות להיות מוכרות. משרד הח"מ טפל לאחרונה במקרה של לוחם קרבי  אשר במהלך וכתוצאה מאימונים מפרכים וקשים באופן יוצא דופן הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, קיבל התקף פסיכוטי חריף שבעקבותיה הופיעה אצלו מחלת נפש.  משרד הביטחון הכיר בנכותו הנפשית של הלוחם כנכות שארעה במהלך ועקב שירותו הצבאי.

- השתתפתי בלוחמה בצוק איתן. ראיתי מראות קשים ומאז אני סובל מרעש באוזניים ומסיוטי לילה. פניתי לרופא הגדוד ובמכתב למשרד הביטחון, אך לא קיבלתי מענה. מה עלי לעשות?

עליך להגיש תביעה למשרד הביטחון כמפורט לעיל. לתביעה עליך לצרף את בדיקות השמיעה שבצעת לאחר סיום המבצע. כמו כן, עליך להמציא מסמכים מהקב"ן או מפסיכיאטר עימו נפגשת בשל קשייך הנפשיים או כל מסמך אחר בעניין זה. משרד הביטחון הבטיח, כי נפגעי מבצע צוק איתן  יטופלו באופן מהיר ב"מסלול ירוק".   


* עו''ד מרב וייס קרטיה, מתמחה בייצוג נכי צה''ל ממשרד עורכי דין שרון, וייס קרטיה

-------------------------------------------------------------------------------

פסיקה רלוונטית: 

הסדר פשרה בין משרד הבטחון לארגון נכי צה"ל


-----------------------------------------------------------------------------