2.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
רשלנות רפואית של רופאי הקהילה - מדריך

מאז ההפרטה של קופות החולים, המונח רפואה קהילתית החל לקבל משמעות מיוחדת. קופות החולים המתחרות על הכיס של המבוטחים מתחייבות למתן יחס אישי מצד רפואי המשפחה, המכונים כיום "רופאי קהילה". למרבה הצער, אותם רופאי קהילה ואותן מרפאות קהילתיות לא תמיד מקיימים את כל ההבטחות. לא פעם רופאי הקהילה 'מפספסים' את מה שלנגד עיניהם, לא מבצעים מעקב נדרש, לא מפנים לבדיקות או לטיפולים המתאימים, והמעשים ו/או המחדלים שלהם גובים מחיר מהמטופלים.

אז מה קורה כאשר רופא משפחה מתרשל? מתי הוא מתרשל? מה הוא בכלל חייב לנו ומה יש לעשות כשחושדים שטעות בשיקול דעת, מחדל, החלטה שגויה או חוסר תשומת לב של רופא המשפחה גרמה לנו נזק בריאותי?

מהי החובה של רופא הקהילה כלפי מטופליו?

לרופא הקהילה תפקיד ראשי במתן טיפול רפואי, החל מאבחנה ראשונה, הפניה לייעוץ ולרופאים מומחים והדרכה מעקב בנטילת הטיפול (תרופות, טיפולים מיוחדים וכו'). בפסקי דין רבים הובהרה חובתו של רופא המשפחה המבצע אבחון ראשוני של המטופלים, ותפקידו להפנות אותם לבדיקות ולטיפולים המתאימים, לעקוב אחרי מצבם הבריאותי ולמעשה הוא נושא באחריות כללית להיות שומר הסף של המטופל. הוא זה אשר מאבחן ראשון, מפנה ליועצים ומומחים ומבצע מעקב אחר הטיפול של כלל מטופליו. האחריות של רופא הקהילה היא לספק אבחנה ראשונה, להפנות לייעוץ ולרופאים מומחים, להעניק הדרכה ו/או לבצע מעקב אחר יישום הטיפול (נטילת תרופות, טיפולים מיוחדים וכו')

מה המשמעות של חובת רופא הקהילה בפועל וכיצד היא מיושמת?

קל מאד להדגים משמעותה של חובה זו של רופא הקהילה דרך אבחון וטיפול מחלות קרדיו ווסקולריות. מדובר בקבוצת מחלות מאד נפוצה בישראל הכוללת מחלות לב וכלי דם. אבחון מוקדם של הנטייה למחלות הללו וטיפול מתאים בשלב מוקדם שלהן, מצמצם באופן משמעותי מאד את הסיכון ללקות באירועי לב ובאירועים מוחיים הפוגעים בבריאותו ותפקודו של המטופל, ובמקרים מסויימים אף עשויים להוביל למותו. 

חלק מרכזי מאד בטיפול שראוי שיעניק רופא הקהילה למטופליו הוא, מעקב אחר בריאותם הכללית ותשומת לב לזיהוי הגורמים למחלות לב וכלי דם. כך, בין היתר, ראוי ומצופה מרופא המשפחה לעקב אחר מדדים שונים של המטופל, כגון: לחץ דם, אינדקס מסת גוף (BMI), רמות סוכר בדם, רמות כולסטרול ועוד. נתונים אלה צריכים להיאסף ולהיבחן בקפידה כדי שניתן יהיה להסיק לפיהם האם החולה מצוי בקבוצת סיכון לפתח מחלת לב או כלי דם. מגיל מסוים כל המטופלים אמורים להיות מופנים לבדיקות אלה ובמיוחד כאלה הסובלים מעודף משקל ו/או יש במשפחתם סיפור של מחלות קרדיו ווסקולריות ו/או ישנם נתונים אישיים המצביעים על צורך בביצוע מעקב בתחום זה. השכיחות הגבוהה של מחלות קרדיו ווסקולריות בנוסף לחשיבות אבחונן המוקדם בנוסף ליכולת האבחון, המעקב והטיפול מקימים חובת זהירות מיוחדת של רופא המשפחה בהקשר זה. 

בנוסף למעקב זה, על רופא המשפחה חובה להפנות את המטופל לאבחון מתאים במידה שיזוהו חריגות במדדים הנבדקים הללו, כגון בדיקת מאמץ, א.ק.ג, צנתור אבחנתי, אולטרה סאונד של עורקי התרדמה וכיו"ב בדיקות אבחון מגוונות. רופא משפחה שלא מבצע בדיקות אלה, ו/או מתעלם מסימני אזהרה, ו/או לא מפנה לבדיקות מתאימות, ו/או לא דואג שהמטופל יזכה בטיפול מתאים, עשוי להיחשב למי שהפר את חובתו כלפי מטופליו ולכן התרשל רשלנות רפואית.

חובה ליזום בירור ומעקב - דוגמא

דוגמא לכך הוא סיפורה של מטופלת שלקתה באירוע מוחי קל ממנו השתקמה ואף חזרה לעבודה מלאה. במשך שלוש שנים הרופא המטפל שלה לא עקב כנדרש אחר מצב בריאותה הכללי, ולא ביצע בדיקות מתבקשות כדי לעקוב אחר הפרמטרים שיש בכוחם ללמד על מצבה הבריאותי. בחלוף שלוש שנים עברה המטופלת אירוע מוחי נוסף, הפעם חריף מאד, בעטיו נותרה משותקת עם פגיעה קוגניטיבית ותפקודית קשה.

מומחה רפואי שחוות דעתו הוצגה בפני בית המשפט, ייחס לרופא המטפל רשלנות רפואית בשל התנהלותו. רופא הקהילה אמור היה לבצע מעקב אחר מצבה של המטופלת עוד טרם האירוע הראשון ובוודאי לאחר האירוע הראשון, ולעשות ככל העולה בידו כדי לבחון את הסיכון שעלה בבירור מנורות האזהרה שהבהבו בדרך וראוי היה שיעניק לה טיפול מאזן. המטופלת זכתה בפיצוי בגובה שני מיליון ש"ח. זהו מקרה שמלמד על חובת הרופא ליזום בירור ומעקב, גם ללא תלונה או פניה מיוחדת של המטופל; וכן חובתו לעקוב אחר האיזון התרופתי שכן אינו יוצא ידי חובתו בעצם מתן הטיפול בלבד.

דוגמא נוספת היא סיפורו של מטופל שעבר בדיקות אק"ג לפני ניתוח ברך, כדבר שבשגרה ערב ניתוח. באק"ג אובחנו תסמינים, אשר בצירוף לנתונים אישיים אחרים והיסטוריה קרדיאלית במשפחה היו אמורים לעורר דאגה בלב הרופא. אולם, למרות זאת המטופל לא נשלח לבירור קרדיאלי. גם שינוי בתוצאות בדיקת האק"ג שנעשתה בבית החולים ערב הניתוח, אשר היו שונות לחלוטין בהשוואה לתוצאות האק"ג ערב הניתוח, לא עוררו את תשומת לבם של רופאי בית החולים כפי שצפוי היה שיקרה. בהמשך, עבר המטופל אירוע לבבי, בעקבותיו עבר ניתוח לב ממנו לא התאושש ולבסוף נפטר. כיום מתבררת תביעה שהוגשה נגד קופת חולים ובית חולים בגין התנהלותם הרשלנית של הרופאים. 

מלבד החובה לערוך בדיקות בירור תקופתיות, איזו עוד חובה חלה על רופא המשפחה?

חובה חשובה ובולטת היא החובה של רופא המשפחה להפנות מטופלים לאבחון ו/או להעניק להם טיפול מתאים עקב תלונות שלהם. במקרים בהם מטופל מתלונן על מיחושים או תסמינים מחשידים חלה חובה על הרופא לערוך בירור לגבי הגורם לתסמינים הללו.  הפרת חובה זו עלולה להשתכלל לעילת תביעה, אם נגרם נזק עקב אי הגילוי של המחלה או אם חל איחור בטיפול שפגע ביכולת ההחלמה ו/או החמיר את הנזק של החולה. כאשר טיפול לקוי או מאוחר גורם לנזק ממשי, ההתרשלות משתכללת לכדי רשלנות אשר מקימה עילת תביעה.

לסיכום, רופא המשפחה הוא שומר הסף של המטופלים והוא זה שאמור לאבחן אי סדירויות בבריאותם, להפנות אותם לאבחונים ובדיקות מתאימים, להדריך אותם ולסייע להם בטיפול. רופא קהילה אשר לא מבצע בדיקות מעקב מתבקשות ו/או לא פועל בהתאם לצורך עקב תלונות מטופל, יכול להתבע בגין רשלנות רפואית. 


* עו"ד שאדי אנדראוס, מתמחה בדיני נזיקין