מזונות ופשיטת רגל - מה קורה לחוב המזונות?

מהן העילות למעשה פשיטת רגל הנזכרות בפקודת פשיטת הרגל?
סעיף 7 לפקודה קובע כמה תנאים לכך:
(1) חוב כספי חלוט, היינו:  אחרי פסק דין סופי - לא פחות מסך 87,400 ₪.
(2) מדובר בחוב שפירעונו מיידי.
(3) מעשה פשיטת הרגל  אירע תוך 3 חודשים לפני הגשת הבקשה לבית המשפט.
(4) מדובר בתושב ישראל.

האם ניתנת עדיפות כלשהי לתשלום חוב מזונות על פני חובות אחרים?
העיקרון הוא, שתביעות המוגשות לפי הפקודה, ישולמו שווה בשווה לפי סכומיהן, ובלי כל העדפה. עם זאת, קיימים חריגים לעיקרון, כאמור בסעיף 78 לפקודה, הקובע מתן עדיפות לחובות מזונות על פני חובות אחרים, לפי סדר העדיפות הבא:
א. שכר עבודה לעובדים.
ב. ניכויים משכר העבודה שלא הועברו לפקיד השומה.
ג. מיסי ארנונה, תשלומי מיסים למדינה בגין שנת שומה אחת דמי שכירות של שנה אחת ותשלומי מזונות.  

יודגש, כי החיובים הנזכרים בס"ק (ג) הם שווים בדרגתם, ומשמעות הדבר היא, שתשלומי מזונות ישולמו ביחס שווה לתשלומי שכר, מיסים  ושכר דירה - הכל באופן יחסי להיקף החוב.

כיצד אשה שיש ברשותה פסק דין למזונות אותו גבתה בלשכת ההוצאה לפועל, ולפתע קיבלה  הודעה על "עיכוב הליכים", צריכה לנהוג?
בהתאם לסעיף 22 לפקודה, משהוגשה בקשה לפשיטת רגל, נוהג בית המשפט הוא להורות על עיכוב הליכים לרבות בהוצאה לפועל, ועל האשה להגיש הוכחת חוב למשרדי כונס הנכסים הרשמי או לנאמן שמונה על נכסי בעלה.

מהו המועד להגשת הוכחת החוב?
בהתאם לסעיף 71לפקודה, נושה רשאי להגיש הוכחת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, ורק במקרים חריגים רשאי הנאמן להאריך את המועד.

כיצד מגישים את הוכחת החוב?
ישנם טפסים מיוחדים  שנוסחו לשם כך על ידי משרד המשפטים, יש למלאם ולצרף את  פסק הדין למזונות. יש לגבות את ההליכים שננקטו בתצהיר ובמסמכים תומכים.
כידוע, חוב מזונות הינו חוב שפניו לעתיד, בין אם מדובר במזונות אישה ובין אם מדובר במזונות ילדים. אם כן, כיצד תוכל לקבל האישה את מזונותיה?
סעיף 128 לפקודה קובע את התנאים לכך, והם: קיומו של פסק דין הקובע את הזכאות לכך, וכן כי זמן הפירעון חל לאחר מתן צו מתן הכינוס.

בפני איזה בית משפט יתבררו ההליכים שעל האשה לנקוט?
בית משפט המחוזי ידון בחדלות פירעון, ופסיקתו תתחשב בקיומם של נושים אחרים ובצורך לאזן  את האינטרסים בין כלל הגורמים. משמעות הדבר היא, שפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט למשפחה, צפוי להיות מופחת בשים לב להיקף הנשייה, ובשים לב לנכסי החייב והכנסותיו.
זהו אחד המקרים הנדירים בו מתערב בית המשפט בפסק דין שלא בוטל. 

מה יקרה אם אף את המזונות שייפסקו נגד פושט הרגל ע"י בית משפט של פירוק, יסרב הלה לשלם?
בהתאם לפסיקת בית משפט בתמ"ש (ת"א) 16880/96 אגמוני נגד אגמוני, ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל בגין הסכומים  שנפסקו על ידי בית משפט של חדלות פירעון. כמובן שקיימת ציפיה שהנאמן יפעל למימוש נכסי החייב כדי שניתן יהיה לשלם לאשה את חיובי המזונות, כדי שהיא לא תצטרך לנקוט הליכי הוצל"פ לגביית מזונותיה.

בפני הח"מ הובאה שאלת אשה שברשותה פסק דין למזונות, שניתן לפני מתן צו הכינוס, ובעלה ו/או גרושה הגיש נגדה תביעה להפחתת מזונות בבית משפט למשפחה - מה עליה לעשות?
הח"מ סבר, כי על האשה לפנות בבקשה לבית המשפט למשפחה בבקשה לעכב את ההליכים, בטענה כי לפי סעיף 107 לפקודת פשיטת הרגל, כל זכויותיו ותביעותיו של פושט הרגל הומחו לנאמן וכל שימוש בהן מחייב  קבלת היתר מיוחד מבית משפט לחדלות פירעון. 

לאחרונה הודיעה שרת המשפטים על כוונתה להביא למחיקת חובות בתיקי הוצל"פ כהמשך למגמה הקיימת להביא לסיומם של תיקי פשיטת. רגל מה המשמעות לכך על תשלומי חוב המזונות?
סעיף 61 קובע שפושט רגל יכול בכל עת לבקש הפטר מהיותו פושט רגל, ולאחר שבקשתו תובא בפני בית המשפט, ובית המשפט יווכח שמוצו כל ההליכים לגביית חובותיו, אזי יורה לפטור אותו  מכל חוב בר תביעה בפשיטת הרגל למעט מקנסות למדינה, חובות שנוצרו במרמה וחבות לפי פסק דין למזונות.

האם קיימים מקרים שבהם ניתן יהיה לקבל פטור בגין חוב המזונות שלעיתים מצטבר למאות אלפי ₪ ואין יכולת לשלמו?
לבית המשפט קיימת סמכות לכך, אך הוא עושה זאת רק במקרים נדירים.

בפני שופט בית המשפט העליון השופט עמית הונחה בקשה של פושט רגל לקבלת הפטר מוחלט, גם ביחס לחובותיו למזונות כלפי הביטוח הלאומי בגין תשלום מזונות לילדיו (רע"א  7940/13).
בית המשפט קבע, כי באופן רגיל,  צו ההפטר אינו פוטר את פושט הרגל מחבותו לפי פסק דין  למזונות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת - כלשון סעיף 69(א) לפקודה.

במקרה המדובר, דובר בחוב שנפתח בהוצל"פ לפני 30 שנה. הילד שהיה זכאי למזונות הוא כיום בן 34, ומוצו כל ההליכים כלפי המבקש שהינו נכה ב-100%, אלמן בשנית, כבן 62 והכנסותיו  נמוכות מקו העוני. בהתחשב בכל הנתונים, הורה בית המשפט כי יש להחריג את תשלום המזונות בהתאם לשיקול הדעת שיש לבית המשפט בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל.

אף השופט ניל הנדל מבית המשפט העליון דן בערעור  שהונח לפניו, לפיו בקש חייב לפטור את עצמו מחוב המזונות לאחר שקיבל הפטר כללי, אך לא התייחס לסעיף 69(א) לפקודה, וקבע  שהסמכות לקבוע את מעמדו של חוב המזונות לאחר מתן ההפטר מסורה לבית משפט לפשיטת רגל - חדלות פירעון, והלה רשאי להורות כי חוב המזונות ישאר על כנו או יכלל בהפטר. לפיכך הורה בית המשפט להחזיר את התיק להמשך הדיון לבית המשפט המחוזי שיכריע בדבר מעמדו של חוב המזונות  של החייב - (רע"א  3050/12).

מתן הפטר - היוצא מן הכלל
לסיכום, ניתן לראות כי הכלל הוא, כי חוב המזונות אינו מופטר, ואילו היוצא מן הכלל הוא מתן ההפטר בתנאים שיקבע בית המשפט כאמור בסעיף 69(א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי ברע"א 4905/13 (קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי) וכן ב-פש"ר (ת"א) 1253/06 (גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי).