חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו/מדריך

מבוא:

בבוא בני זוג להיפרד זה מזו, ניצבת בפניהם - בדרך כלל - סוגיית פירוק השיתוף בנכסיהם. לא אחת, אחד הנכסים המשמעותיים ביותר - מבחינת שיעורם, אך לא פחות, גם מבחינת הביטחון הכלכלי, אשר נכס זה אמור לספק לכל אחד מבני הזוג, בצאתו לגמלאות - הוא החיסכון הפנסיוני, שנצבר לזכות אחד מהם או לשניהם; כאשר ע"פ הדין, מהווים חסכונות אלה נכסים משותפים בני חלוקה.

בפברואר 2015 נכנס לתוקף "החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014" (להלן: "החוק").
מטרת חוק זה היא לחולל שינוי בהסדרת והבטחת זכויותיהם של בני זוג פרודים/גרושים, בקצבאות הפנסיה והפיצויים של בני זוגם, מהם נפרדו ואשר עימם חלקו תקופות חיים משותפים ניכרות.

מה היה המצב טרם תחולת החוק?

קודם לתחולת חוק זה, רבו העוולות, העיוותים והקשיים בתחום זה למכביר.
כך למשל, גרושתו של אדם, שנפטר אחרי הגירושין ו/או הפרידה, לא הייתה זכאית, לקצבת שארים מקופת הפנסיה של הנפטר, אפילו אם בילתה את מרבית חייה לצידו. ומי שזכתה, איפוא, במלוא קצבת פנסיית שארים זו, הייתה אלמנתו הטרייה של הנפטר, גם אם חלקה עימו תקופת חיים קצרה ביותר (תקופת המינימום נקבעת בתקנון כ"א מהקרנות).

דוגמא נוספת: מרבית קרנות הפנסיה לא הכירו בזכויותיו של בן הזוג הפרוד/הגרוש בזכויות הפנסיה של בן הזוג העמית בקרן, אלא בעמית בלבד. כתוצאה מכך, לא הייתה לבן הזוג הפרוד כל שליטה ו/או בטחון באשר לכספים המגיעים לו מהקרן; בפרט אם מדובר היה בתקופה ארוכה, בין מועד הפרידה לבין מועד מימוש זכויות הפנסיה. בן הזוג העמית יכול היה לעשות בכספי הפנסיה כבתוך שלו: למשוך; להוון; ליטול הלוואות; לנייד מקופה לקופה; לחייב במס וכיוצ"ב; פעולות שהיו עשויות לפגוע  בזכויותיו ובכספי הפנסיה המגיעים לבן הזוג הפרוד. 

זאת ועוד, מצב זה גרם להימשכות הקשר ולתלות הדדית, לחלוטין לא בריאה, בין בני זוג אשר נפרדו זה מזו זה מכבר, למורת רוחו של האחד כמו גם לשני. שכן, בן הזוג לשעבר היה אמור לקבל חלקו בפנסיה של בן הזוג האחר לשעבר מידי האחרון.

מהו השינוי שחולל החוק?

כאמור, החוק החדש בא לחולל שינוי בכל אלה; כך שאם פועלים ע"פ הוראותיו - הוראות שאינן פשוטות- כי אז, אמורות קרנות הפנסיה למיניהן (בין קרנות פנסיה צוברת ובין פנסיה תקציבית (להלן גם: "הגוף המשלם") ) לפעול באופן, שחלקו של בן הזוג לשעבר של העמית יובטח; באופן שחלקו הנקוב בפסק דין מתאים (כפי שיפורט להלן) יופקד בחשבון נפרד מחשבונו של העמית ויצא מידיו ומשליטתו של האחרון.

כדי להגיע למצב זה, חייבים לפעול כדלקמן:

חישוב ושקלול תקופת צבירות הפנסיה ותקופת החיים המשותפים

1. ראשית, יש לדאוג לכך, שייערך חישוב מתאים שייקח בחשבון וישקלל את תקופת צבירת הפנסיה ואת תקופת החיים המשותפים; וכפועל יוצא מחישוב זה, מתקבל אחוז או חלק מסוים קבוע, המהווה את חלקו של בן הזוג לשעבר בצֶבֶר זכויות  הפנסיה של בן הזוג העמית. רצוי מאוד, שחישוב זה ייערך ע"י אקטואר.

לדוגמה: לאיש קיימת קופת גמל, אותה החל לצבור עוד מלפני הנישואין, נניח - 5 שנים קודם לנישואין ותקופת החיים המשותפת - ממועד הנישואין ועד למועד הפרידה – היא בת 20 שנה; כפועל יוצא, תקופת הצבירה בקרן (עד למועד הפרידה) - 25 שנים, מתוכה, כאמור תקופת חיים משותפת בת 20 שנים.
השיעור המשותף, עומד, אפוא, על שיעור של  20/25 = 80%.
לאשה מגיע, איפוא, 40% =(80/2) מהסכום שנצבר לזכות הבעל בחסכון הפנסיוני שלו, עד למועד הפרידה; ובהתקיים התנאים שיפורטו להלן, תפריש קרן הפנסיה של הבעל חלק זה דלעיל, לחשבון נפרד, לזכות האשה  (זה יהיה חשבון שלא ניתן עוד להפריש אליו תשלומים/פרמיות נוספות). קופה זו תעמוד לזכותה של האשה והיא תפרע לידיה רק לכשיגיע מועד הפרישה של הבעל לשעבר.

פסק דין מבית הדין הרבני או מביהמ"ש לענייני משפחה

2. שנית, צריך וחיוני ביותר, לדאוג לפסק-דין, מביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר בו ינקבו ויצויינו במפורש, 'ברחל בתך הקטנה', הפרטים הבאים:

2.1 הערכאה שנתנה את פסה"ד; שמות הצדדים ומספרי הזהות שלהם. 

2.2 מועד הפירוד בין בני הזוג לשעבר.

2.3 משך תקופת חייהם המשותפים.

2.4 שיעור החלק מתוך צבר כספי הפנסיה והפיצויים, אשר יועבר לבן הזוג לשעבר. 

3. יודגש, כי יש הבדל בהגדרת החלק הנ"ל בין חיסכון פנסיוני נצבר לבין פנסיה תקציבית, ולא כאן המקום להכנס לעובי הקורה בעניין זה. יצוין, כי בפנסיה התקציבית נקבע החלק באחוזים; ואילו בפנסיה צוברת ניתן לנקוב בסכום.

4. על בן הזוג לשעבר - בן הזוג הזכאי - להגיש את פסק הדין המתאים דלעיל לגוף המשלם בהקדם ולמלא טפסי בקשות הרישום המתאימות (ר' סע' 3 לחוק).

רישום הערת אזהרה זמנית על כספי הפנסיה

5.
משהוגשה בקשה כאמור, לרישום פסק הדין, על הגוף המשלם לרשום מייד הערת אזהרה זמנית על כספי הפנסיה. זאת כאמור, אם פסק הדין עומד בקריטריונים המפורטים לעיל היה ופסה"ד איננו עומד בקריטריונים הנ"ל, יודיע הגוף המשלם לצדדים כדי שיפעלו לתיקונו.

היה ופסה"ד עומד בקריטריונים, יודיע על כך הגוף המשלם, לשני הצדדים, תוך 14 יום, ואם לא תתקבל התנגדות תוך 45 ימים; תהפוך הערת האזהרה לקבועה וחלקו של בן הזוג הזכאי יועבר לקופה נפרדת על שמו.

ישנן נקודות נוספות ראויות לציון, כמפורט להלן:

החוק חל על חסכון לפנסיה בלבד

6.
חוק זה חל על חסכון לפנסיה בלבד, בין תקציבית ובין צוברת, וכן, על הזכות הצבורה לכספי פיצויים ו/או לדמי מחלה; הבראה; מענק יובל וכיוצ"ב, זכויות סוציאליות המגיעות לעובד מהמעביד; אך אינו חל על כספים שנצברו בקרנות השתלמות ובקופות גמל לא פנסיוניות. לגבי הללו, יש כמובן לקבוע, מהו שיעור חלקו היחסי של בן הזוג לשעבר והאחרון זכאי (וזה גם רצוי) להטיל עיקול על חלקו זה אצל הגוף המשלם ולהיפרע את חלקו ישירות מהגוף המשלם במועד הגמילה של הקרן הספציפית.

שיעור חלקו של בן הזוג הזכאי

7.
חלקו של בן הזוג הזכאי לא יכול לעלות על 50% מצבר הזכויות הקיים לעמית, במועד הפרידה. זאת, כדי למנוע מצב שבו בן הזוג החוסך/העמית יוותר ללא די זכויות פנסיה למחייתו, לאחר צאתו לגמלאות. 

8. שיעור חלקו של בן הזוג הזכאי חייב להיות קבוע ואחיד, הן לגבי מרכיב הפיצויים והן לגבי מרכיב התגמולים. 

9. בני זוג יכולים אמנם להסכים על חלוקת החיסכון הפנסיוני שלא בהתאם לחוק; אך, במקרה כזה החלוקה לא תתבצע באמצעות הגוף המשלם, עפ"י חוק זה (סעיף 29(ב) לחוק).

10. כל עוד לא הופרש חלקו של בן הזוג הזכאי, בקופה נפרדת על שמו, בן הזוג החוסך יהיה מנוּע מלבצע פעולות בחשבונו. (משיכה, ניוד, נטילת הלוואה וכיוצ"ב).

11.  המפנה - הכרה בזכאות בן הזוג לשעבר

כאמור, החוק חולל שינוי בהכרת בן הזוג לשעבר כשאיר הזכאי לחלק מקצבת השארים של הנפטר (חוֹלק הקצבה עם בן/בת הזוג החדש/ה של הנפטר). כל זאת בתנאי שתקופת חייהם המשותפים עמדה על 120 חודשים לפחות (10 שנים). (סע' 20 לחוק).

לגבי אופן חישוב חלקו של בן הזוג לשעבר בקצבת השארים, יש הבדל כמובן בין סוגי הפנסיות למיניהן, ומכאן נגזרות הוראות שונות לגבי אופן חישובן. 

12.  הוראות החוק עשויות לחול על הסכמי גירושין

חשוב עוד לציין כאן, כי הוראות חוק זה ובכלל זה, תשלום קצבת שארים לבת הזוג לשעבר, עשויות לחול גם על הסכמי גירושין ופס"ד, אשר כבר אושרו וניתנו קודם לתחולת החוק. זאת בהתקיים שני תנאים בסיסיים: (סע' 30 לחוק), האחד: שבן הזוג החוסך לא נפטר לפני יום תחילת החוק (06.02.15); והשני: "שביהמ"ש או ביה"ד שנתן את פסה"ד, קבע ביום התחילה או לאחריו, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות". 

כפועל יוצא מכך, נראה, שראוי ונכון יפעלו בני זוג לשעבר הזכאים לחלקם בפנסיות של בן הזוג האחר, ע"פ פסקי דין שניתנו קודם לתחילת החוק, אם יפנו לביהמ"ש ו/או לביה"ד, בהתאמה, בבקשה מתאימה לתיקון פסה"ד, באופן שיעלה בקנה אחד עם דרישות החוק החדש, כמפורט לעיל; ולאחר מכן, ידאגו לרישומו על פי חוק זה, אצל הגוף המשלם. דבר זה נכון, ואף ביתר שאת, לגבי מיצוב בן הזוג לשעבר והכרתו ע"י הגוף המשלם, כשאיר הזכאי לחלק מקצבת השארים, כמפורט לעיל. 

13. סיכומו של דבר: מומלץ לבחור במימוש מיידי

נוכח אי הוודאות והסיבוכים הכרוכים בהפעלת אופצייה זו, חרף הוראות החוק החדש – מומלץ לבחור, ככל שהדבר ניתן, באפשרות של מימוש מיידי של זכויות בן הזוג הזכאי לחלקו בחסכון הפנסיוני של בן הזוג החייב, גם במחיר של הפסד ממוני כלשהו.

ויודגש: בכל מקרה של חישוב אקטוארי, מציג האקטואר בדו"ח שלו את שתי האפשרויות, כאשר בדרך כלל נתונה הזכות - ע"פ ההגיון והפסיקה - לבן הזוג החייב, לבחור בין שתי האופציות.
ברם, כאשר קיימת אפשרות לשכנע את בן הזוג החייב - למשל, כאשר קיימים נכסים נוספים לאיזון - עדיף לבן הזוג הזכאי, לבחור באופציה של מימוש מיידי.

כן ניתן לבצע חלוקת החסכון הפנסיוני תוך שילוב שני המסלולים, הן מסלול האיזון המיידי והן, האיזון במועד הגמילה, בשילובים שונים ומגוונים (ר' בענין זה, פסק דינו של כבוד השופט אלון גביזון מיום 07.07.15 בתמ"ש 3288-03-14 - ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש).   

*עו"ד אביאב אריה הכותב הוא עו"ד לענייני משפחה צוואות וירושות.

**אין האמור והמפורט לעיל מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.