מכשירי מדידה משטרתיים

1. ממל"ז - מד מהירות לייזר, נועד לאכיפת עבירת המהירות.
2. מולטינובה fa6 - סוג של מצלמה משולבת בראדר לאכיפת עבירת המהירות.
3. ינשוף - מכשיר אשר נועד לאכיפת עבירת הנהיגה בשיכרות ע"י בדיקת נשיפה פשוטה.

משטרת ישראל מפעילה מערך טכנולוגי של מכשירי מדידה הנועדים לאכיפת חלק מעבירות התעבורה דוגמת מצלמות מהירות, מצלמות רמזור, מד מהירות לייזר, מד מהירות מסוג מולטנובה ואת מכשיר הינשוף אשר נכנס לשימוש מאסיבי בשנת 2005 עם תיקון פקודת התעבורה  ,אשר איפשרה הפעלת מכשיר מדידה מקצועי למדידת כמות האלכוהול בליטר אוויר נשוף מן הריאות של הנבדק.

בעת האחרונה, מזה מספר חודשים, נוצר אי שקט משפטי סביב פעילות המשטרה והגשת כתבי אישום הן בתחום עבירות המהירות הנאכפות באמצעות מכשירי המדידה והן בתחום עבירת השיכרות,שבעניינה בלאו הכי קדם אי שקט  וספקות בדבר אמינות ודיוק הינשוף.

במה דברים אמורים?

1. ממל"ז:

בתחילת שנות האלפיים ,לאחר שנים רבות של מאבק משפטי של סניגורים, אשר ניסו להוכיח כי מכשיר זה בלתי אמין ובלתי כשיר למדידת מהירות, קבע בית המשפט העליון בד"נ 10415/03 מדינת ישראל נגד לוי ועטיה, כי קיימת חזקת אמינות מכשיר הממל"ז אשר אינה שנויה עוד במחלוקת. משמע, נהג הטוען כי המכשיר בלתי אמין עליו הראיה והנטל להוכיח טענה זו,כמובן באמצעות חוות דעת מומחים מטעמו.  מאותה   נקודת זמן , כל שנותר לעורכי הדין המייצגים נהג שנתפס נוהג במהירות מופרזת שנמדדה לכאורה באמצעות הממל"ז, הוא לתקוף את מיומנות השוטר המפעיל את המכשיר. המדובר בתורה שלמה המבוססת על מוקדים שונים שעניינם הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, חוברת היצרן של המכשיר וקובץ נהלי המשטרה שחוברו על ידה באשר לעבודת השוטר המפעיל בשטח.

במקרים מסוימים אי עמידה בקריטריונים הרבים המחייבים את המשטרה עשויה להוביל לזיכוי הנהג או שמצדיקים פשרה בצורת עיסקת טיעון מקילה עימה יוכלו שני הצדדים לחיות בשלום.

בתאריך 2.3.10 במסגרת ע"פ 5355/08 מדינת ישראל נגד עמיקם לוין-  ניתן פסק דין ע"י השופטת רחל ברקאי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר קבע הלכה מנחה חשובה  שבתי המשפט השלום לתעבורה מונחים לפעול על פיה וגם המשטרה נקראת לכבדה ועיקריה הן כדלקמן:

א. למרות שבפסק הדין לוי ועטיה קבע בית המשפט העליון כי קיימת חזקת אמינות מכשיר הממל"ז,יש להבחין בין אמינות  המכשיר לבין הצורך בכיול המכשיר.
ב. על המשטרה לבצע כיול מכשיר המדידה  במעבדה מורשיית וזאת לצד דבר חזקת אמינות המכשיר.
יש לכייל את הממל"ז

יש צורך בכיול תקופתי

לגבי מכשיר הממל"ז די בכיולו אחת לחצי שנה, כפוף לבדיקות שוטפות המאשרות את דבר אמינותו. אגב, המשטרה מבצעת למכשירי המדידה בדיקות תקינות חצי שנתיות המאושרות בתעודות עובדי ציבור החתומות בידי אנשי המשטרה שביצעו הבדיקות. אותו נוהל צריך להתקיים באשר לבדיקת כיול חצי שנתית, אלא,שכאן קורא בית המשפט למשטרה לבצע בדיקות הכיול במעבדה מוסמכת ומורשיית העומדת בקריטריונים הנדרשים ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

בדיקות התקינות השוטפות מבוצעות על ידי המשטרה במעבדות המיכשור שלה באגף התנועה, אך אלה לא קיבלו אישור הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. בענין עמיקם לוין קבע בית המשפט המחוזי על סמך עדות וחוות דעת מומחה ההגנה כי הבדיקות שמבצעת מעבדת משטרת ישראל על פי המסמכים שהוצגו בבית המשפט, אינן בדיקות כיול העומדות בקריטריונים הנדרשים ע"י הרשות הנ"ל וכי היא איננה מהווה מעבדה מורשיית. כמו כן, בפועל לא הציגה המשטרה כל תעודת כיול למכשיר. גם אם המשטרה נותנת לחלק מן הבדיקות שמבצעת למכשיר הממל"ז את הכותרת של בדיקת "כיול"- אין המדובר בבדיקת כיול ע"י מעבדה מורשיית ולכן אין לה כל תוקף מדעי-משפטי.
לסיכום - כדי להבטיח את אמינות תוצאות המדידה של מכשירי המדידה יש צורך בכיול ע"י מעבדה מוסמכת ומורשית.

משניתן פסק דין זה, נפתח פתח נוסף להגנה לתקוף את כתב האישום המייחס לנהג עבירת מהירות וזאת מעבר לתקיפת מיומנות השוטר המפעיל לפי הנסיבות . יצוין כי כפי שנוהגת המשטרה לעשות אחרי רוב ההכרעות המשפטיות, גם בשלב זה ממשיכה היא לאכוף כרגיל את עבירת המהירות באמצעות מכשיר הממל"ז בלא שמבצעת בדיקות כיול כמפורט לעיל לפי פסיקת בית המשפט המחוזי.

גם את המולטינובה יש לכייל

2. מכשיר המולטינובה:

בתאריך 26.10.09 ניתן פסק דין  בע"פ 4556/07 מדינת ישראל נגד דומב   בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי השופטת רחל ברקאי ולפיו נקבעה הלכה מנחה כפי זו שנקבעה גם בחודש מרץ 2010 (ראה לעיל בפרק הממל"ז) באשר למכשיר הממל"ז, דהיינו- גם מכשיר המולטינובה המודד מהירות נסיעה, צריך לעבור בדיקת כיול תקופתית לפחות פעם עד פעמיים בשנה במעבדה מורשיית ומוסמכת לפי קריטריונים של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות .
ללא בדיקת כיול שכזו, לא ניתן לסמוך על אמינות תוצאות המדידה. גם בעניין מכשיר מדידה  זה קבע בית המשפט המחוזי כי כאשר מבקשת הרשות להעמיד לדין אנשים על בסיס תוצאות מדידה המבוצעות ע"י המכשיר, חייב מכשיר זה לעמוד בקטגוריה גבוהה של אמינות , בין השאר חובת כיולו.

יצוין כי המקרה הנדון עסק במכשיר מדידה מסוג מולטינובה נייח ובלתי מאויש (עמודי המצלמה הקבועים בצידי הדרך)בניגוד למכשיר מולטינובה ניידים המותקנים בניידת המשטרה ובעת הפעלתם מאויישת הניידת בשוטר המפעיל. לכן, גם בעניין זה מנסה המשטרה להיבנות במובן זה שבדיוני בית המשפט כאשר הנהג נמדד באמצעות מכשיר נייד ומאויש, טוענת המשטרה כי פסק הדין המחוזי לא חל כי הרי אותו פסק דין עסק במכשיר הנייח בלבד.
כמובן  שאין בעובדה זו משום נקודת עיגון משפטית ממשית ואין ספק שאילו יגיע מקרה שכזה להכרעת בית המשפט המחוזי, יקבע זה האחרון שההלכה בדבר כיול מכשיר המדידה חלה גם על מכשיר נייד ולא רק נייח.

צריך לזכור שבע"פ 4556/07 קבעה השופטת ברקאי אמירות כלליות לעניין חובת כיול "מכשירי מדידה",משמע: לא היה בכוונת בית המשפט להגביל מראש חובת הכיול למכשיר מדידה ספציפי בלבד(ראה עמ' 4-5 שם).

רוצים לקרוא את פסק הדין בעניין דומב? תקדין - פסק דין

אמינות מכשיר הינשוף

3. מכשיר הינשוף לבדיקת אלכוהול:

נועד למדידת האלכוהול בליטר אויר נשוף  של הנהג.
פקודת התעבורה תוקנה בשנת 2005 והכשירה את הקרקע לאכיפת עבירת הנהיגה בשיכרות באמצעות מכשיר מדידה מדעי המכונה ה"ינשוף" או בשמו המקצועי המקורי "דראגר".

גם כאן אנו עוסקים במכשיר מדידה טכני המחייב את המשטרה בהוראות יצרן,חוברת הפעלה ונוהל משטרתי אשר לא תואם בחלקו את הוראות היצרן המנוסחות במקור. המידה הקבועה בפקודת התעבורה המהווה סף אשר מעליו נחשב הנהג כמי שנוהג במצב של שיכרות היא 240 מיקרוגרם (להלן:"מ"ק")  אלכוהול ב-1 ליטר אויר נשוף(נשיפה מן הריאות) .

במהלך השנים שחלפו משנת 2005, נהגה המשטרה  לאכוף את העבירה רק מכמות סף של 265 מ"ק  שרק אז הגישה כתבי אישום לבית המשפט,ככל הנראה,במגמה לקביעת שולי ביטחון מתוך שאיפה להקטין ההתדיינויות המשפטיות בבתי המשפט סביב שאלת אמינות המכשיר ודיוק תוצאות המדידה.

במהלך השנים  שחלפו מאז 2005 הוגשו אלפי כתבי אישום לבתי המשפט השלום לתעבורה אשר חלקם נותבו ע"י הסניגורים לשמיעת הוכחות (אחרי כפירה), בדר"כ כאשר התביעה לא הסכימה לחתימת עיסקת טיעון  סבירה המסתפקת בענישה של פסילה בפועל קצרה בהרבה מעונש פסילת המינימום הקבועה על פי פקודת התעבורה של 24 חודשים.

הפרקטיקה המשפטית מוכיחה יומיום בבתי המשפט כי עיסקת טיעון טובה וסבירה עמה יכול לחיות בשלום הנהג הנאשם ,בפרט במצב בו אין סיכוי להביא לזיכוי או שסיכויו נמוכים מאוד, עדיף לו "לבלוע" גלולה הנראית לו לעיתים מרה,מאשר "לחטוף" עונש פסילה העולה לעיתים על שנתיים לאור עבר תעבורתי מכביד ,וותק נהיגה קצר או מעורבות נוכחית או קודמת בתאונת דרכים.

צריך לזכור כי על פי הלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, בית במשפט מוסמך להרשיע נהג בעבירה החמורה של נהיגה בשיכרות גם ורק בהתבסס על בדיקת אלכוהול שהיא אינה מדעית, של "דוח מאפיינים" , אלו הם אותם מבחני ביצוע שעורך השוטר לנהג החשוד בשיכרות דוגמת הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, הליכה על קו ישר עם עיניים עצומות וכו'.          


יש לקוחות ששכרו שירותי עורכי דין אשר שמו להם למטרה עקרונית להתעמת עם המשטרה חזיתית בניסיון להוכיח כי המכשיר אינו אמין בעליל. לקוחות אלה נדרשו להשקיע סכומי עתק בשכירת שירותי מומחים מקצועיים אשר עמלו על בדיקת המכשיר ועריכת חוות דעת לבית המשפט בנדון.

תיק כזה נוהל במשך חודשים רבים בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים במסגרת ת' 11893/07 עוזרי מלכה-  הרכב  מיוחד של 3 שופטים דן בסוגיית אמינות מכשיר הינשוף בבדיקת כמות האלכוהול בדם ,שמע מומחים של הצדדים  ולהלן עיקרי קביעותיו מיום  7.3.10 :
א. יש להפחית מכל מדידה 20% בשל שולי ביטחון הקשורים באבטחת אמינות המכשיר ותוצאות המדידה.
ב. סף האכיפה צריך לעמוד על 400 מ"ק, כלומר, בית המשפט קרא למשטרה להגיש כתבי אישום רק במקרים בהם הנהג נתפס נוהג בשיכרות מעל 400 מ"ק .

מאז שפורסם פסק הדין ביום 7.3.10 התפתחה ציפייה משפטית לגיטימית של נאשמים ועורכי דינם כי המשטרה תכבד ותפעל בהתאם לאמור בפסק הדין ואף תבטל כתבי אישום ולא תגיש חדשים בכמות נמדדת שלמטה מן הרף של 400 מ"ק. אלא, ש"חלום" הנהגים נופץ לאחר ימים ספורים בלבד, עת הסתבר שגם בתי המשפט השלום לתעבורה  אינם מאמצים באופן גורף את המלצות וקביעות בית המשפט השלום לתעבורה בירושלים. (פסיקת בית משפט שלום אינה מחייבת ואף אינה מנחה גם לא את בית המשפט השלום עצמו). נוצרה פרקטיקה לפיה חלק מהשופטים מתחשבים באמור בפסק הדין וחלק כלל לא מייחסים לו חשיבות.ציבור הנהגים שנתפס עם כמות של עד 400 מ"ק סבר לתומו כי בינו ובין זיכוי/ביטול כתב האישום מפרידה לכל היותר ישיבה אחת נוספת בבית המשפט ,אך לא כך הם פני הדברים.      

המשטרה המשדרת לציבור הנהגים כבר מספר שנים מסר ולפיו בתחום מכשירי המדידה הטכנולוגיים ידה אינה "מתכופפת" בקלות, שקלה צעדיה מחדש לאחר פסק הדין עוזרי ובישיבה שהתקיימה באגף התנועה בה השתתפו בכירי המשפטנים של המשטרה הוחלט כי רף האכיפה יעמוד על 290 מ"ק, כך שהמשטרה ממשיכה כרגיל לאכוף את עבירת השיכרות באמצעות הינשוף על פי אותם נהלים וכללי הפעלה שגובשו על ידה במהלך השנים,שאגב, חלקם עדיין לא תואמים הקביעות של פסק הדין עוזרי הנ"ל. בנתיים המחוקק לא אמר את דברו ויתכן שבעתיד הלא רחוק תתכנס הכנסת ותשנה את הרף החוקי של 240 מ"ק לאור פסיקת בית המשפט והפרקטיקה שמנהיגה המשטרה ברף האכיפה ההתחלתי דאז מלפני עוזרי שעמד על 265 מ"ק וזה שקבוע כיום על ידה העומד על 290 מ"ק.