4.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
אמנת האג - חטיפת ילדים במאבק משמורת

חטיפות בינלאומיות של קטינים הן נושא מרתק לסרט וכשהן מתרחשות במציאות - גם כאן בישראל - הן מורכבות, קשות וגורמות אימה וקשיים לכל המעורבים. ישנם לא מעט מקרים בהם הורה מגיע ארצה עם ילדיו בתקווה להגר הנה ולהכריע  מאבק משמורת כשההורה השני נמצא במדינה אחרת. כמובן שגם המקרים ההפוכים נפוצים- הורה עוזב את ישראל עם הילדים בשל רצונו להגר למדינה אחרת ומותיר בישראל את ההורה השני המום וחרד. מדינת ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, חתומה על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) המסדירה את ההיבטים השונים של מקרים אלה - מקרי חטיפה בינלאומית של ילדים. בישראל אף נחקק חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) שנותן תוקף לאמנת האג.

הקו המנחה באמנת האג בעניין חטיפת ילדים, הוא שמאבק על משמורת קטין או על זכויות ביקור צריך להתנהל במדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד

מהם העקרונות של אמנת האג?

מטרתם המרכזית של אמנת האג וחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), היא להחזיר קטין שנחטף מישראל או אליה במהירות האפשרית למקום מגוריו הרגיל.
הקו המנחה באמנת האג בעניין חטיפת ילדים, הוא שמאבק על משמורת קטין או על זכויות ביקור צריך להתנהל במדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד. האמנה קובעת מנגנונים שונים שאמורים למנוע פגיעה בקטין, שעלול במצב הדברים להפוך לקורבן למאבק בין הוריו כשהוא מיטלטל בין מדינה למדינה ומוברח לארץ אחרת כשהורה אחד שואף לקחת המשמורת עליו בכוח.

במקרים בהם הוברח קטין לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו, והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף כדי שהדיון על המשמורת יתבצע במדינת המקור

אמנת האג קובעת מספר כללים מרכזיים

האחד, האמנה אוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, או אפוטרופוסו. 

השני, במקרים בהם הוברח קטין לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו, והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף כדי שהדיון על המשמורת יתבצע במדינת המקור. מדינות החתומות על האמנה מחויבות לאיתור ילד  מתחת גיל 16 שנחטף על ידי ההורה שלו לשטחן ולהחזירו למדינה שממנה נחטף. 

השלישי, בכל מדינה שחתומה על האמנה, ישנה רשות מרכזית, שאחראית לטפל בבקשות להחזרת ילדים חטופים שנמצאים באותה מדינה, למקום מושבם הקבוע. הגוף האחראי על יישם האמנה בישראל הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.

מה עושים במקרה של חטיפת קטין? כיצד יש לפעול להשבתו?

במקרה כזה יש למהר ולפעול, משום שחלוף הזמן משפיע לרעה על הסיכויים לאתר ולהשיב את הילד. על כן יש לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין מומחה לענייני משפחה שיפעל באופן הבא: יאתר את המדינה אליה הוברח הילד; אם המדינה חתומה על אמנת האג יש להגיש "בקשה להחזרת חטוף" באמצעות הרשות המרכזית הפועלת באותה מדינה. אם המדינה לא חתומה על האמנה יש לעתור לבג"ץ בבקשה למתן צו "הביאס קורפוס".

ברוב המקרים הגשת בקשה להחזרת חטוף תישא את התוצאות המקוות, והילד ישוב למדינת המקור בהקדם. החלטה על החזרת הקטין למדינה מתקבלת לאחר דיון משפטי במסגרתו נבחנות שתי שאלות מרכזיות: האם מדינת המקור היא מקום המגורים הקבוע של הילד, והאם הוצאתו ממנה נעשתה ללא הסכמת ההורה השני תוך הפרת זכויות המשמורת שלו. תשובה חיובית תגרור השבתו למדינת המקור. במקרים חריגים, על אף שהמדינה חתומה על אמנת האג, הילד לא יושב למדינתו. מצב דברים זה עלול להתרחש כאשר לא מתקיימים התנאים המקדמיים לתחולת אמנת האג או כאשר מתקיים חריג המונע היענות לבקשה.

אמנת האג חלה רק על ילדים עד גיל 16, וחובתן של הרשויות המנהליות והשיפוטיות להשיב את הילד למדינה ממנה נחטף קמה רק כאשר בקשת ההחזרה הוגשה תוך שנה מתאריך ההרחקה שלא כדין

מהם התנאים המקדימים להחלת אמנת האג?

אמנת האג חלה רק על ילדים עד גיל 16, וחובתן של הרשויות המנהליות והשיפוטיות להשיב את הילד למדינה ממנה נחטף קמה רק כאשר בקשת ההחזרה הוגשה תוך שנה מתאריך ההרחקה שלא כדין.

מהם החריגים להחלת אמנת האג?

אמנת האג קובעת, כי הרשויות המנהליות ו/או השיפוטיות של המדינה אליה הוברח הקטין מחויבות להחזירו לאלתר למדינה ממנה הוברח מבלי שיהיה להן שיקול דעת בנושא, למעט מספר חריגים שנקבעו בסעיפים 13 ו-20 לאמנה חריגים. חריגים אלה הם למעשה הגנות שמאפשרות להורה החוטף להישאר עם הקטין החטוף במדינה אליה הגיע. החריגים המאפשרים שלא להחזיר ילד חטוף למדינת המקור לוקחים בחשבון את טובת הילד, את הדאגה לצרכיו, לשלומו ולביטחונו. כאשר מוגשת בקשה להחזרת חטוף, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד יכול להפעיל שיקול דעת, ולקבוע כי התקיים אחד החריגים המונעים את השבת הילד למדינת המקור.

החריגים הללו כוללים את המצבים הבאים


• מצב בו קיים חשש חמור שהחזרתו של ילד חטוף לחו"ל תגרום לו לנזק פיזי או פסיכולוגי.

• מצב בו פרק הזמן שהילד שוהה במדינה אליה נחטף עולה על שנה, והוכח שהילד השתלב בסביבתו החדשה.

• מצב בו החזרתו של הילד החטוף לחו"ל תעמיד אותו במצב בלתי נסבל.

• מצב בו ההורה האחר נמנע מלהפעיל בפועל את זכויות המשמורת בזמן החטיפה, או הסכים או השלים איתה בדיעבד.

יודגש, כי בתי המשפט מפרשים את החריגים בצמצום, וההחלטה שלא להחזיר ילד חטוף, תתקבל רק במקרים קיצוניים שבהם טובת הילד גוברת בצורה ברורה על חומרת מעשה החטיפה.

מה קורה במצב בו הקטין מסרב לשוב למדינת המקור ורוצה להישאר במדינה "החדשה"?

לרצונו של הקטין במקרה כזה ניתן משקל, ובית המשפט מתייחס להעדפותיו, אבל שוקל במקביל לאלה גם שיקולים נוספים, כשהוא מאזן בין טובת הילד, רצונו, השקפותיו ועקרונות נוספים חשובים. ככלל ניתן לומר, כי בית המשפט יתחשב ברצונו של הקטין שמתנגד לשוב למדינת המקור אם התנגדותו היא נחרצת ודומיננטית וכאשר גילו של הילד מאפשר זאת ורמת בגרותו ראויה, כאשר הרצון שלו שלא לשוב למדינת המקור הוא רצון עצמאי,  וכאשר בית המשפט יתרשם כי אין עליו השפעה מצד ההורה שהבריח אותו.

------------------------------

מן הפסיקה - הבקשה התקבלה: הרחקת הילדים נעשתה שלא כדין

לאחרונה (15.9.2016), ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה דן בבקשה למתן החלטה מכח סעיף 15 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).
לטענת המבקש (האב), האם הרחיקה ממנו את ילדיו שלא כדין, ובניגוד לסעיף 3 לחוק אמנת האג, לאחר שנסעה איתם לחופשה בישראל, ובפועל לאחר יומיים, הודיעה לו שעזבה את ישראל לרוסיה יום קודם יחד עם הילדים והיא לא חוזרת. המבקש עתר לביהמ"ש כי יקבע שישראל היא מקום מגורי הילדים, וכי הרחקתם נעשתה שלא כדין.

השופטת אילת גולן-תבורי ציינה, כי השימוש בהוראת סעיף 15 לחוק אמנת האג נעשה במשורה. בנסיבות המקרה הנדון, כך נקבע, יש להיעתר לבקשה ויש הצדקה למתן סעד הצהרתי.
בשל האמור, השופטת קבעה כי הרחקת הילדים ממקום מגוריהם בישראל נעשתה שלא כדין.

(תמ"ש 51856-08-16 פלוני נ' פלונית)