4.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)

צעירה שיכורה עולה על בר, ואז עולים אליה (ועליה) כל דכפין משל היתה גרועה מפרוצה ברחוב אשר אף אינה נוטלת מעות לכיסה, אינה דורשת את הלבשתו של אמצעי מניעה כלשהו, ואין היא אלא בובת סמרטוטים בידי בועליה. 

פרשת שמרת ויסוד ההסכמה
פרשת אלנבי 40 החזירה את הח"מ לפרשת שמרת, שם נבנה המתווה של מהו אונס, שאלות הסכמה וטעות בעובדה.

במרכזה של פרשת שמרת המזעזעת, עמדה אומנם ילדה בת 14.5, אך, כאמור, הפרשה קבעה מסמרות בכל הנוגע להסכמה חופשית בעבירות אינוס. הנערים אשר הורשעו בסופו של יום באינוס הקטינה, טענו כי היא זו אשר ביקשה ויזמה את יחסי המין, וכי היתה "מופקרת" אשר כולם היו שוכבים עמה. הנערים טענו, כי הקטינה מעולם לא הביעה התנהגות, נהפוך הוא: כאשר היו פונים אליה היא הסכימה להגיע עימם למקום הנבחר בו קיימו עימה יחסי מין האחד אחרי השני. 

הסיפור מעט מסתבך גם בפרשת שמרת ואז מתקרב למה שמתאים למקרה שבחדשות בימים אלו. בפרשת שמרת נטען, כי על הקטינה איימו חלק מהנערים, כי אם לא תענה לבקשתם לקיום יחסי מין עמם ועם חבריהם, הם יספרו לכל הקיבוץ, כי היא מופקרת. בשל כך הקטינה התלוותה אליהם כל אימת שדרשו. כך, היו חלק מהנערים, כביכול, אינם מודעים להעדר ההסכמה של הקטינה אשר נדמה היה כי היא מגיעה אליהם מרצון. 

האם מדובר באונס בעניינינו? מה קובע החוק היבש?
אינוס

345. (א)  הבועל אשה -

(1)   שלא בהסכמתה החופשית;

(2)   

(3)   

(4)   תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;

"בועל" - מחדיר חפץ או איבר לאיבר המין של האישה. 

אחד המצבים, לפי לשון החוק, בו אדם יחשב כאונס אישה, הינו מצב בו אדם בועל אישה תוך ניצול של חוסר הכרה או "מצב אחר" המונע ממנה לתת הסכמה חופשית.
יובהר, כי "מצב אחר" בהחלט יכול להיות מצב בו האישה שיכורה מאוד או מסוממת מאוד, ולכן מצב זה מונע ממנה לתת הסכמה חופשית, ולכן כל השוכב עימה עלול להיות מואשם בעבירת אינוס. 

אך נשאלות כאן שאלות כבדות משקל. מנין לו לאדם כי האישה אכן שרויה במצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית?, מהי בדיוק אותה הסכמה חופשית? ושאלה נוספת וחשובה מאוד, מה קורה אם אדם טעה לחשוב כי האישה אכן מעוניינת לשכב איתו? 

על כל השאלות הללו הפסיקה השיבה, ובמאמר זה ננסה להתאים את הדברים למקרה אלנבי 40. 

איך אפשר לדעת כי אישה שרויה במצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית?
בפרשת שמרת, בית המשפט העליון קבע, כי יש לבחון את התנהגות הנבעלת והתנהגות הבועל.
האם האישה מסוגלת לעמוד על רגליה? האם היא מודעת למעשיה? האם היא פועלת בצורה סבירה והגיונית?
התשובות לכל השאלות הללו בפרשת אלנבי 40 הינן כאלה שמעידות, כי הצעירה אכן היתה שרויה במצב אשר מנע ממנה לתת הסכמה מדעת:
1. נוכחים בשטח טענו, כי הצעירה התקשתה לעמוד בצורה יציבה, ונפלה וקמה מספר פעמים.
2. מעשיה של הצעירה אינם מעשים סבירים גם לא בראיה מאוד ליברלית ומתירנית.

אחת הטענות של המצדדים בגברים אשר קיימו יחסים עם הצעירה הינה, כי הצעירה היתה מאוד אקטיבית ואף ביצעה מין אוראלי בגברים אשר היו עימה. 

גם אם כך הוא, ונצא מנקודת הנחה שכך הוא, דווקא התנהגות זו מחזקת את העובדה שהצעירה לא היתה מודעת למעשיה ו/או היתה שרויה תחת השפעת אלכוהול כה חזקה שגרמה לה להתנהג בצורה כזו. 

ייתכן שבמחוזות מסוימים התנהגות מעין זו מקובלת. לא פעם מדובר על כך שבארצות שונות קיימת מתירנות מינית גדולה יותר מבארץ. ייתכן שהדבר נעוץ בכך שעסקינן במדינה קטנה בה "כולם מכירים את כולם" וכן התפיסה התרבותית שלנו ביחס למין, שעדיין במקומות רבים מידי נחשב כמבזה עבור נשים ומאדיר גברים. כך או כך ידוע וברור, כי במדינת ישראל אין זהו מחזה נפוץ שצעירה תציע עצמה לכל מאן דבעי במועדון, בעידן הסלולר בו כל מעשיה יהיו 'מרוחים' בכל פינה. זו פשוט התנהגות בלתי הגיונית. גם אם ישנה אישה החפצה במין קבוצתי כה גדול, בו יגהרו מעליה במשך 4 שעות גברים רבים, ספק גדול כי גם אשה זו היתה רוצה שהדבר יעשה באמצע מועדון תוך שאיננה מכירה את הגברים ותוך שהיא מצולמת.

גם בפן של אמצעי מניעה ומניעת מחלות, קשה להניח כי אכן ישנה אישה המסוגלת לתת הסכמה לפעילות זו.
חלק מהגברים הנוכחים נשאלו ואף ענו כי הם סברו כי הצעירה עובדת במקום, מאחר שחשדו בכך שאכן ישנה צעירה המסוגלת למעשה זה מתוך רצון חופשי לחלוטין.

בפרשת שמרת אף התייחסו לנושא הצפיה של גברים אחרים באקט אותו ביצעה הקטינה כמצב דברים מעוות שמעלה שאלות קשות בדבר קיומה של הסכמה חופשית ואמיתית של אישה.

וכך נאמר: "הנכונות להיחשף ללא הגבלה לכל אחד מן החבורה בנוכחות הרבים או בקרבתם, הוא דבר כה מעוות שרק קיומו של גורם כופה או מאיים יכול להסבירו".
ברור, כי מצב זה זהה לפרשת אלנבי 40 ואף מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שהיא אף צולמה.

אלנבי 40: ספק אם הצעירה היתה מסוגלת לתת הסכמה חופשית
אם כן, התנהגותה של הצעירה ונסיבות האירוע מעידים כאלף עדים על כך שספק אם היא מסוגלת לתת הסכמה חופשית. לכל הפחות אפשר לומר, כי עלה חשד כי ההסכמה הזו איננה הסכמה חופשית אלא הסכמה תחת השפעה חזקה של אלכוהול או סם.

בפרשת שומרת, בית המשפט המחוזי זיכה את הנערים מאחר שהוא טען כי על הצעירה היה להביע התנגדות כלשהי, ובטח שלא להגיע עם הנערים למקומות אליהם הסיעו אותה. 

מידת ההסכמה הנדרשת
בית המשפט העליון מתח ביקורת על הדרישה הזאת. בית המשפט העליון קבע, כי אשה קודם כל נחשבת כמי שאינה מעוניינת לקיים יחסי מין. על הגבר לוודא את רצונה. בית המשפט העליון אף קבע, כי ככל שהמין הוא יותר יוצא דופן, כך הדרישה לבירור לגבי מידת הסכמתה של האישה, עולה. למה הכוונה?

אם עסקינן בשני פרטנרים אשר מצויים בפגישה רומנטית והשניים בעיצומם של נשיקות וגיפופים, הצורך בדרישה מפורשת של הסכמה - יורד. אך מאחר שמדובר, גם בפרשת שמרת וגם בפרשת אלנבי, במין קבוצתי בו גוהרים מעל הצעירה גברים רבים, הדרישה להסכמה ובדיקת מצבה של האשה לגבי הסכמה זו (אשר אינה תחת השפעת אלכוהול או סם שמונע ממנה הסכמה חופשית) עולה לכדי דרישה לבירור מעמיק. 

טעות, טועים, טעינו - האמנם?
כעת נשאלת שאלה חשובה: הגברים במועדון ראו אשה צעירה עולה בעצמה לבר, כמעט עירומה אשר אף שתפה פעולה במעשים הללו אשר נעשו בה במשך שעות ארוכות- האם אפשר לטעות לחשוב שהאשה היתה מעוניינת במין מעין זה, וכי לא היתה תחת מצב שמנע ממנה לתת הסכמה חופשית.  

הח"מ סבורה, כי אם יש ספק אין ספק. או כפי שאמר השופט חשין בפרשת שמרת: "במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה-אישות - או אם לא הסכימה - המסקנה חייבת להיות כי מעשה-האישות היה שלא-בהסכמה"

תשובה לשאלת שלעיל מצויה מילה במילה בפסק הדין שמרת: "יש נסיבות בהן נוצר חשד בליבו של עושה המעשה (הבועל את האשה), שמא מתקיימת נסיבה שעלולה להפוך את מעשהו למעשה עבירה, היינו, עולה במחשבתו החשד שמא האשה אינה מעניקה לו הסכמה חופשית. אם הוא בוחר לבצע מעשהו על אף החשד האמור, בלי לבדוק את הנסיבות, ובלי שהוא מראה איכפתיות לגבי דבר התקיימותן - יש בכך משום עצימת עיניים" – (ועצימת עיניים הופכת את מעשיו של האדם לאונס! ר.י)

כפי שהוסבר לעיל, התנהגותה של הצעירה בפרשת אלנבי 40 היא כה קיצונית באספקטים רבים, כך שהדבר היה צריך להדליק אצל הגברים נורה אדומה.

ומעבר להתנהגות הנבעלת והבועל,  הח"מ היתה מוסיפה מבחן נוסף על מבחן סבירות ההתנהגות והאירוע. האם היה במקום גבר אשר היה סבור כי לולא הצעירה היתה תחת השפעת אלכוהול, היא היתה מסכימה למעשים אלו? מה לדעת הגברים היא היתה חושבת עליהם למחרת בבוקר? אם עלה ספק בליבם של הגברים, כי אחת התשובות לשאלות אלו הינה שהצעירה לא היתה מבצעת מעשים אלו - הרי שדינם כדין אונסים שבחרו להתעלם מנורות אדומות אלו. 

פרשת מורגן
בעניין זה ניתן להזכיר פרשה נוספת אשר עלתה בפרשת שמרת – פרשת מורגן.

מורגן היה חייל אשר שתה עם חבריו במועדון. אחד החברים אמר לחבריו לבוא אליו הביתה לשכב עם אשתו. הוא אמר להם, כי היא עלולה להתנגד אבל זה רק בגלל שזה מה "שמדליק אותה". החברים הלכו לבית האיש, ושכבו עם האישה תוך שהיא מביעה התנגדות ערה למעשים. החיילים הואשמו באונס. הסיבה היא, שהטעות שלהם היא לא הגיונית והיה עליהם לברר לעומקם של דברים האם האישה אכן מסכימה. 

הצעירה לא התלוננה ולא קראה למעשה "אונס" – מהי ההשפעה על פני הדברים?
לבסוף עניין חשוב נוסף: הצעירה טענה, כי המעשים היו בהסכמה וסרבה להתלונן על אונס. אם כן - כיצד ניתן להאשים את הגברים ששכבו עימה באונס?

ראשית יובהר, כי לא מדובר כאן במה שמכונה, אונס ברוטלי או אונס "רגיל". מדובר כאן בניצול מצב של צעירה לתת הסכמה למין שאיננה הסכמה חופשית, ולכן הצעירה, כמי שיש לה תמונה מאוד ברורה בראש לגבי מהו אונס, סבורה שאין להתייחס למעשה "כאונס".

שנית, אין מדובר במצב מיוחד או יוצא דופן בו בחורה שנאנסה מעדיפה למצוא את כל הנסיבות האפשריות לכך שהיא לא נאנסה. אף אשה אינה רוצה לדעת או לחשוב, כי היא איבדה שליטה על חייה ועל גופה. יש לכך משמעויות הרות אסון. מאוד הגיוני שהצעירה תנסה גם להסביר לעצמה, כי היא זו ששתתה ולכן 'הביאה זאת על עצמה'. כך היא מחזירה שליטה לחייה. אך הדבר אינו מבטל את העובדה כי ייתכן שהיא כן עברה אונס. 

ועוד, הצעירה עוברת אונס נוסף ברשתות החברתיות. גברים רבים ואף נשים מטילים עליה אחריות מלאה, ואף קובעים כי היא זו שרצתה בכך. אם הצעירה תעז לומר כי היתה שיכורה ולא הייתה מודעת למעשיה או שהיא מתחרטת עליהם, היא חושפת עצמה ללינץ' תקשורתי שהינו לא פחות מאונס נוסף, ברוטלי על ידי מספר רב מידי של אנשים. אם כן , אין להתפלא על כך שהיא אינה מגדירה זאת כאונס. 

לצערה של הח"מ, ספק גדול אם מי מהמשתתפים יועמד לדין. כל שניתן לומר בצער בשלב הזה הוא, שפרשת אלנבי 40 עלולה בהחלט להיות מצב בו צעירה עברה אונס של שעות על גבי שעות בעוד אחרים צופים ומעודדים ואף מצלמים ומעבירים הלאה. זוהי בעיקר תעודת עניות לנו כחברה. 

עצה לסיום: בפעם הבאה כשאתם רואים אשה שיכורה, אתם צריכים להזמין לה מונית ולקחת אותה הביתה. יש למנוע מגברים אחרים לנצל את מצבה. אם אתם הורים לילדים ולבנים, למדו את בניכם כי לא מקיימים יחסים עם אשה שיכורה וכמובן – כשיש ספק, אין ספק.  

 

• יצוין, כי הכותבת לא צפתה בסרטון הנוראי אשר פשה במחוזות הסלולר כאש בשדה קוצים ואשר מעורר ברובנו השפוי שאט נפש וסלידה נוראית. 

לאתר של עו"ד ריקי ישי - 

http://www.yplaw.co.il