3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 8)
חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג גרושים בראי החוק החדש

בחודש פברואר 2015 נכנס לתוקפו חוק חדש המאפשר לבן/ת זוג גרוש/פרוד אשר זכאי ע"פ פסק-דין לתשלומי פנסיה מן הצד השני, לבקש לקבל את התשלום לו הוא זכאי ישירות מקופת הפנסיה ללא תלות בבן הזוג שמנגד. חוק זה תקף הן לגבי בני זוג אשר נישאו כדת משה וישראל והן לגבי ידועים בציבור. 

טרם חקיקת החוק - מימוש הזכות היה בעייתי

על פי רוב, חיסכון פנסיוני שנצבר בתקופת החיים המשותפים נחשב ל"רכוש משותף", כך שבמקרה של פירוד, כל אחד מבני הזוג זכאי לקבל מחצית ממה שצבר בן הזוג האחר.
במצב המשפטי טרם חקיקתו של החוק, מימוש הזכות היה בעייתי היות שהחיסכון נותר רשום תחת שמו של בן הזוג הצובר/ החוסך -  להלן "בן הזוג הרשום". בן הזוג הלא רשום היה תלוי לחלוטין בבן הזוג הרשום, אשר היה יכול לשלוט בכספים כולם על אף שמחציתם מגיעים לבן הזוג האחר.

בן הזוג הרשום היה יכול לקבל בגפו החלטות לגבי שינויים בחיסכון הפנסיוני, שלאו דווקא התאימו לבן הזוג הלא רשום. כך גם בנסיבות בהן נדרשו הליכי גבייה- מצבו של בן הזוג הלא רשום היה לעיתים כמו מצבם של נושים אחרים של בן הזוג הרשום, וזאת במקום שהוא יהיה "הבעלים והמחזיק" של הכספים המגיעים לו פסק הדין.
כמו כן טרם חקיקתו של החוק, המוסד הרלוונטי היה מעביר את הכספים לבן הזוג הרשום בלבד והוא זה אשר היה צריך לדאוג להעביר לבן הזוג הלא רשום את חלקו, כך שלבן הזוג הלא רשום הייתה תלות מוחלטת בו.   

החוק החדש: פיצול קופות הפנסיה

חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (התשע"ד- 2014) מאפשר פיצול של קופות פנסיה אשר קיימות ע"ש אחד מבני הזוג, כך שנפתחת קופה נפרדת לכל אחד מבי הזוג הפרודים, ממנו המוסד משלם את הכספים לכל אחד מהם בהתאם לפסק הדין.

אחד היתרונות הבולטים של החוק הוא האפשרות לפצל את קופת הפנסיה כך שהיא יוצאת משליטתו המלאה של בן הזוג הרשום (הוא "הבעלים" של הקופה), ויוצרת מצב בו כל אחד שולט על החלק שלו בהתאם לפסק הדין. החוק מטיל על המוסד הרלוונטי את החובה לשלם ישירות לבן הזוג הבלתי רשום את חלקו בפנסיה בהתאם לחלק לו הוא זכאי כאמור בפסק הדין.
החוק מאפשר היפרדות טכנית לעניין תשלומי האיזון (הפנסיה) ואי תלות של בן זוג בלתי רשום בבן הזוג הרשום - אפשרות שלא עמדה בפנינו טרם נחקק החוק. 

הגנה מפני בן זוג עתידי

אחד היתרונות הבולטים של החוק הוא בכך שהוא מאפשר לנו להוסיף את בן הזוג הלא רשום כשאיר ובכך מגן עליו מפני בת/בן זוג עתידי של הבן זוג הרשום.
הכספים של בן הזוג שאינו רשום יהיו מוגנים גם במקרה של פטירת בן הזוג הרשום, ויתרה מכך כספי בן הזוג הלא רשום יהיו מוגנים משעבוד הכסף לצד ג' או העברתו לגוף אחר ע"י בן הזוג הרשום.
עוד יתרון בולט של החוק הוא האפשרות של בני הזוג לסיים את העניינים הרכושיים בסמוך לגירושין ולא להמשיך את החיכוכים והתשלומים לאורך שנים.

מהם חסרונות החוק?

לצד יתרונותיו הרבים של החוק, ישנם גם חסרונות שחשוב להיות מודעים אליהם בטרם תחליטו לפעול ע"פ החוק החדש.
ראשית יצוין, כי החוק אינו חל על קופות נזילות, לגביהן החלוקה היא חלוקה בפועל של החלק היחסי לו בן הזוג הלא רשום זכאי נכון לשנות החיים המשותפים. כמו כן קיים מיסוי שונה על הכספים, ועל כן בטרם תחליטו לפעול עפ"י החוק החדש יש לבצע חישוב כדאיות גם מהפן הזה.

חסרון נוסף הוא שהקופות עצמן 'גוזרות קופון' ע"י הפחתה של אחוז מסוים מהקצבה אותה כל צד יקבל לאחר הפיצול, וזאת לעומת הקצבה אשר הייתה משולמת לולא הפיצול. הקופה החדשה לא תמשיך באותם תנאים שהיו בקופה הוותיקה של הבן הזוג הרשום, כך שלעיתים הדבר טומן בחובו הפסדים או אי כדאות.
חסרון נוסף הוא, שבן הזוג הלא רשום מקבל את הקופה החדשה על שמו ללא היבט ביטוחי כך שיש לעבור חיתום חדש.

במידה שאתם מחזיקים בידכם פסק דין שניתן לפני כניסתו של החוק החדש ואתם מבקשים לפעול עפ"י הוראות החוק החדש ולפצל את הקופות - מה עליכם לעשות?

ראשית דעו, כי החוק חל רטרואקטיבית גם על בני זוג שניתן להם פסק דין טרם כניסתו של החוק לתוקף. אולם, קיים מועד שלאחריו לא ניתן יהיה לבצע חלוקה בהתאם לחוק. כך לדוגמא, לעניין פנסית שארי פנסיונר לבן זוג לשעבר אשר מבוטח בקרן פנסיה ותיקה או בפנסיה תקציבית, או במקרה של נטילת הלוואה או שיעבוד הזכויות. 

מדובר בחוק שהוא בחירה ולא חובה, ובני הזוג יכולים  להחליט שאינם מעוניינים לפעול בהתאם להוראות החוק החדש.
ניתן יהיה לפעול בהתאם לחוק החדש רק במידה שקיים פסק דין שעומד בדרישות המפורטות בחוק, ואשר קובע שהחיסכון הפנסיוני הוא נכס משותף לבני הזוג, קובע את תקופת השיתוף ואת השיעור מהחיסכון הפנסיוני שבן הזוג הלא רשום זכאי לו.  

הפעלת החוק תלויה בפעולה אקטיבית מצדכם של רישום פסק דין במוסדות הרלוונטיים ועל כן אם החלטתם לפעול עפ"י החוק החדש אלו הם הצעדים שאתם נדרשים לעשות:

1. במידה שהנכם מחזיקים בפס"ד שניתן לפני מועד פברואר 2015 ויש בו חוות דעת אקטואר שלא נכתבה בהתאם לחוק החדש - יש לבצע בחוות הדעת התאמות ותיקונים על מנת שתעמוד בכללי החוק החדש. 

2. לאחר התאמת חוות הדעת יש לפנות לעו"ד לענייני משפחה בבקשה להגיש את חוות הדעת לביהמ"ש ולתת תוקף של פס"ד למתן חוות הדעת המעודכנת.
היה ומלכתחילה הינם מחזיקים בחוות דעת אקטואר שנערכה לפני החוק החדש ובפס"ד שניתן לאחר מועד פברואר 2015 אתם יכולים לדלג ישר לשלב השלישי. 

3. לאחר מתן תוקף של פס"ד לחוות הדעת המעודכנת, יש להעביר את פסה"ד לגופים המנהלים את הקופות והקרנות כדי לרשום הערה ברישומיהן. לאחר רישום ההערה, הכספים של בן הזוג הלא רשום יהיו מוגנים עד העברתם לקופה נפרדת שתיפתח ע"ש בן הזוג הלא רשום. 

יש לציין, כי תקנות רשמיות ליישום החוק טרם נחקקו. מדובר בחוק אשר מונה עשרות עמודים. קיימת תמימות דעים על כך שמדובר בחוק מסורבל, וקיים ספק אם מוסדות המדינה ערוכים דים ליישום החוק.