ביהמ"ש: גופן זכאי להגנת זכויות יוצרים

בהחלטה עקרונית אשר דנה בשאלה משפטית עקרונית שעניינה האם קיימת הגנה משפטית לגופן (typeface) נקבע לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז , כי גופן זכאי לקבלת הגנה של דיני זכויות יוצרים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני

בתביעה אשר הוגשה על ידי עיזבונם של שני מעצבי אותיות עבריות (צבי נרקיס ז"ל ואליהו קורן ז"ל) כנגד חברת מיקרוסופט (ת"א 5311-04-08 ו- ת"א 5315-04-08) טענו התובעים כי חברת מיקרוסופט עשתה שימוש בלתי מורשה בגופנים "נרקיסים" ו"קורן" במסגרת מערכת ההפעלה "windows" השונות.

בית המשפט החליט לפצל את הדיון לשאלתה העקרונית בדבר טיב ההגנה המשפטית לגופן ולדיון ההוכחות בשאלות העובדתיות.

לטענת התובעים, מיקרוסופט ביצעה פעולת דיגיטציה לא מורשה של הגופנים ופעולה זו מקנה להן עילת תביעה בגין הפרת זכויות היוצרים.

חברת מיקרוסופט טענה, כי לגבי גופן "נרקיסים" הדיגיטציה נעשתה באישורו של צבי נרקיס ז"ל ולגבי "קורן" טענה מיקרוסופט כי לא נעשה בו כל שימוש. יחד עם זאת הטענה המקדמית של מיקרוסופט היתה כי גם אם בוצע שימוש בלתי מורשה בגופנים, לא קיימת כנגדה עילת תביעה, מכיוון שהגופנים לא ראויים להגנה, ומהווים חלק מנחלת הכלל.

את מסקנה זו ביססה מיקרוסופט על הטענה שהגופן זכאי לקבל הגנה כמדגם, ועל כן הוא אינו יכול לזכות בהגנה גם מדיני זכויות יוצרים (זאת בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007  אשר החליף את סעיף 22(1) לחוק זכות יוצרים, 1911). מכיוון שמדגם זכאי להגנה בת 15 שנים ומכיוון שהגופן נוצר קודם לכן, הוא הפך לנחלת הכלל.

לאחר ניתוח טענות הצדדים ובהסתמך על פסיקה קודמת אשר עסקה בנקודות ההשקה בין דיני זכויות יוצרים ודיני המדגמים הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה, כי  נקודות ההשקה בין דיני זכויות היוצרים ודיני המדגמים  קובעים הסדר שלילי, לפיו כל יצירה שמהווה מדגם לא יכולה לקבל הגנה מדיני זכויות היוצרים, אלא, אם כן אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש ליצור תעשייתי.

אין הצדקה לשלול על הסף הגנת זכות יוצרים
בהתאם קבע בית המשפט, כי אין הצדקה לשלול, על הסף, הגנת זכות יוצרים מגופן, שהיא יצירה בעלת שימוש פונקציונאלי – העברת מסר באמצעות הסימן המהווה את השפה הכתובה. 

בית המשפט הסתמך בקביעתו על פסקי דין מוקדמים בעיקר פסק דין אינטרלגו (אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 94 וקבע את ההלכה בנושא ההכרה בקיומן של זכויות יוצרים במוצר פונקציונאלי) וציין את מבחני הבסיס לקבלת הגנה בדיני זכויות יוצרים – מבחן היצירה ומבחן המקוריות, כאשר עוסקים במוצר פונקציונאלי מצטרף למבחנים אלו מבחן האמנותיות.

כאמור, החלטה זו עסקה אך ורק בשאלה המשפטית האם גופן זכאי להגנת דיני הקניין הרוחני, ואם כן, לאיזו הגנה. כך, שבשלב הבא נותר לתובעים להוכיח כי הגופנים האמורים עומדים בשלושת המבחנים המצטברים. היינו, שהגופנים יהיו תוצר של עבודה יצירתית שהושקעה בה מחשבה ולא רק מאמץ; שהם יבטאו את רמת המקוריות המינימאלית הדרושה לצורך קבלת הגנה בדיני זכויות יוצרים ושיוכך שהגופנים עוצבו כתוצאה משיקול אומנותי ולא פונקציונאלי, כך שהכרה בזכויות היוצרים בגופנים לא תגביל באופן משמעותי את האפשרות של מעצבי אותיות עבריות אחרות לעצב גופנים בעתיד.

ביקורת בית המשפט על דיני המדגמים
נקודה חשובה שיש לשים אליה לב הינה התייחסות בית המשפט לפקודת הפטנטים והמדגמים.
במסגרת פסק הדין קובע בית המשפט, כי חקיקה זו שהיתה בעבר מתקדמת וראויה, הפכה ברבות השנים ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרבותיות למיושנת ואנכרוניסטית. בית המשפט מציין את העובדה כי ברוב תחומי הקניין הרוחני נכתבה חקיקה מודרנית, אך, בנושא המדגמים עדיין חיים מפי פקודה משנת 1926 המבוססת על חוק אנגלי משנת 1907. בהתאם קבע בית המשפט, כי לשונה של הפקודה אינה מתאימה למקרה זה.

ביקורת נוספת אותה העלה בית המשפט היא כי הגנת דיני המדגמים מעניקים הגנה מיושנת, קצרת מועד ולעיתים בלתי אפקטיבית.

מדגם ניתן לתקופה של עד 15 שנים. ההנחה הינה, שבתקופה זו מתמצה האינטרס המוגן של בעל המדגם והעיצוב פסק להיות חדשני או לחילופין, שהוא הפך להיות מזוהה עם היוצר ולחלק מהמוניטין שלו, הנחה שאינה מתקיימת ביחס לגופן שמשך הזמן לשיווקו הוא ארוך יחסית ומשך חיי המדף שלו הוא עשרות שנים ואף למעלה מכך.
בנוסף מציין בית המשפט, כי העלויות הכרוכות ברישום, משך הזמן להשלמתו הביאו למצב בו בתי המשפט הבינו שיוצרים נמענים מלעשות שימוש בדיני המדגמים דוגמא טובה לכך היא בתחום האופנה שמשתנה ומתחדשת לעיתים תכופות ועל כן נוהגים בתי המשפט להעניק הגנה על דגמים המאופיינים בחדשנות, ייחודיות ומקוריות, גם ללא רישום. (בש"א (ת"א) 23905/04 דקל סיגל ואח' נ' זיפ הופ רשת חנויות בע"מ ואח').

לטעמי, ביקורת זו רלוונטית ומוצדקת. חקיקה, ככל תחומי החיים, צריכה לצעוד ביחד (או כמה צעדים לאחר) ההתפתחות הטכנולוגית ויש גבול ל"יצירתיות" שבתי המשפט נדרשים אליה בניסיון התאמת החקיקה המיושנת להתפתחות הטכנולוגית.

כאמור, בתי המשפט נדרשים ליצירתיות זו חדשות לבקרים. כך היה עת קבע בית המשפט במספר מקרים, כי תוכנת מחשב הינה "יצירה ספרותית" עוד בשלהי שנות ה- 80, כך גם במקרה נשוא התביעה בו בעידן המחשוב והאינטרנט לפונט אין ביטוי מוחשי ממשי והוא לא מיוצר על ידי מכונות ויציקות, כפי שהיה בתקופת המנדט.

*הכותב הוא מומחה לקניין רוחני ומנהל פורום זכויות יוצרים וקניין רוחני בפורטל משפטי.