נפגעתם בפעולת איבה? על זכויות של נפגעי נפש

חלק בלתי נפרד ממציאות החיים במדינת ישראל הוא התמודדות יום יומית עם טרור. טרור או בשמו האחר פעולות איבה, מותיר אחריו פגועי גוף ונפש רבים.
שנת 2015 הייתה שנה רוויית פיגועים, בדגש על החודשים האחרונים, המכונים בפי רבים "ימי הסכינאות" או "אינתיפאדת הסכינים". כינויים אלה מתייחסים לטרור ה"עממי" שבא לידי ביטוי בפיגועי דקירה, פיגועי דריסה ויידויי אבנים ובקבוקי תבערה של מפגעים יחידנים.

בשנה האחרונה (לא כולל דצמבר 2015), נרצחו בפעולות איבה כ-25 ישראלים ונפצעו כ-400, רובם אזרחים, בלמעלה מ- 1,800 פיגועי טרור (כך ע"פ אתר שירות הביטחון הכללי - דוחות חודשיים).

מרבית התוקפים שביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי, נורו למוות או נלכדו.
דווקא בתקופה זו חשוב שנהיה מודעים לזכויות העומדות בפני הנפגעים מפעולות אלו. נפגעי פעולות האיבה זכאים ע"פ חוק לתגמולים כספיים ולהטבות שונות.

מהי פעולת איבה? 

מדובר בפעולה ישירה או עקיפה שבוצעה ע"י כוחות אויב או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרור. הנפגע מאחת הפעולות המוזכרות ייחשב לנפגע פעולות איבה.

נפגעי פעולות איבה: בגוף ובנפש  

חלק מהנפגעים מתמודדים עם פגיעות גופניות, חלקם עם פגיעות נפשיות וחלקם עם שתיהן. לרוב ההתמודדות עם הפגיעות אינה קלה, וחלה גם על בני משפחתו של הנפגע ועל סביבתו הקרובה. התמודדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפולים רפואיים, תרופתיים, שיקומיים, לילות ללא שינה, קושי לחזור לשגרה ועוד.  

הפעם נפנה את אור הזרקורים דווקא למקרים הפחות בולטים בתחום נפגעי פעולות האיבה, ואלו הם נפגעי הנפש, או בשמם האחר נפגעי ההלם והחרדה.

בשנים האחרונות החשיפה לפגיעות נפש עלתה, זאת כתוצאה מהשינויים במצב הביטחוני במדינת ישראל. במלחמת לבנון השנייה שהתרחשה בקיץ 2006, הטילים מהגבול הצפוני הגיעו עד חיפה. במהלך מבצע עופרת יצוקה שהתנהל בשנת 2009 ומבצע צוק איתן שהתנהל בקיץ 2014, טווח הטילים הגיע עד לליבה של מדינה ישראל, תל אביב, ירושלים ועוד. ובמהלך החודשים האחרונים, כאמור, אזרחי ותושבי ישראל חווים אירועי טרור רבים. האירועים הללו גרמו ועדיין גורמים לחשיפה רבה יותר של אנשים לפעולות איבה.

פגיעה נפשית - הקושי באבחון

כשאדם נפגע בגופו בפעולת איבה, גם אם מדובר בפגיעה קלה יחסית, לרוב הוא יפונה לבית החולים הקרוב לקבלת טיפול. עצם הפינוי והפגיעה הגופנית הם עדות לכך שאותו אדם נפגע באירוע. אולם, לא תמיד כל הנפגעים מפונים לבית החולים לקבלת טיפול. בחלק ניכר מהמקרים, כשמדובר בנפגעי החרדה וההלם הם אינם מפונים לבית החולים ומקבלים טיפול בשטח, מה שנותן תחושה כאילו פגיעתם משמעותית פחות. אך לא כך הם פני הדברים.

במהלך פעולת איבה אנשים רבים חווים אירוע טראומתי, חלק מהם הם הנפגעים הפיזיים וחלק מהם הם העדים (בין שהיו במקום ובין ששמעו על הקרה) לאירוע, שכן הם חווים תחושת סכנה והם עלולים להיכנס למצב של הלם או חרדה. הבעיה העיקרית היא אצל נפגעים שאינם מודעים לעובדה שנפגעו, ורק לאחר תקופה מבינים כי הם אינם כתמול שלשום. משכך פגיעות נפשית קשות לאיתור יותר מפגיעות גוף.
לכן, במידה שהייתם עדים לאירוע טראומתי - כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא מומחה כדי לאבחן האם נפגעתם ומהי חומרת הפגיעה.

מהי פגיעה נפשית וכיצד ניתן לזהות אותה?

פגיעה נפשית היא תגובה פסיכולוגית או פיזיולוגית של הגוף לאירוע טראומתי אותו חווה אדם. הפגיעה הנפשית יכולה לבוא לידי ביטוי הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה פיזית.
תסמיני הפגיעה הפיזית: לעיתים מתח בשרירים, רעד, יובש בפה, דפיקות לב מואצות, קושי לישון, לחצים בחזה ועוד.
תסמיני הפגיעה הפסיכולוגית: חוסר וודאות, חשש מפני אירועים עם ריבוי משתתפים, קושי לבצע פעולות יום יומיות שעד ליום האירוע לא הייתה כל בעיה לבצע אותן, עצבנות, עצבות, ניתוק חברתי ועוד.
התסמינים הפסיכולוגים והפיזיים מביאים את האדם לתחושת חוסר שקט הפוגעת באיכות חייו ויכולתו לתפקד.

תהליך ההכרה כנפגע

נפגע חרדה כתוצאה מפעולות איבה יהיה זכאי על פי חוק התגמולים לפיצוי כספי והטבות שונות מהביטוח הלאומי.
לאחר פעולת איבה מעבירה המשטרה למוסד לביטוח לאומי רשימה של נפגעי הפיגוע, והאחרון יוצר קשר עם הנפגעים במטרה לסייע להם להתמודד עם תוצאות הפיגוע על כל היבטיו.

מיד לאחר האירוע ייצרו עובדי השיקום (עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת) קשר עם הנפגעים ובני משפחותים, ויסבירו להם על הזכויות העומדות לרשותם. למשל: הדרכה וייעוץ בכל בעיה נפשית, חברתית, משפחתית והדרכה של בני המשפחה כיצד לממש את הזכויות.

במידה שלא הועבר שם הנפגע (ולו מהסיבה שהפגיעה התגלתה מספר ימים לאחר האירוע כדוגמת פגועי הנפש), יש לבדוק תחילה האם האירוע בו האדם נפגע מוכר ע"י המדינה כפעולת איבה. במידה שהאירוע אכן מוכר, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך צירוף המסמכים הרלוונטים המוכיחים את המצאות אותו נפגע באירוע. חשוב לבצע את הפניה לביטוח לאומי עד שנה מיום האירוע.
לאחר ההכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, יוכל הנפגע להגיש בקשה להכרה בפגיעתו וזו תבחן ע"י הוועדה הרפואית של המוסד.

חשוב לציין: כיום החוק והפסיקה בישראל אינם מכירים בנפגעי פעולות איבה עקב שמיעת אזעקות ופיצוצים רחוקים. הווי אומר: רק מי שנכח באירוע יוכר כנפגע. לדוגמא: אדם שראה נפילת רקטה או אירוע דקירה יוכר כנפגע בפעולת איבה, אך אדם שביתו נפגע כתוצאה מפגיעת טיל, לא זכאי לפיצוי אלא אם היה בביתו בזמן הפגיעה.

מהן הזכויות של פגועי הנפש?

כדי להקל ולפצות את הנפגעים נחקק חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, תש"ל - 1970. חוק זה מקנה הטבות וזכויות שונות לנפגעים ובני משפחותיהם.

נפגעים אשר יוכרו ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגעים עקב פעולות איבה יהיו זכאים למגוון הטבות (תלוי בשיעורי הנכות): מימון טיפולים רפואיים, טיפול פסיכולוגי, מימון הוצאות שונות, תשלום על אשפוז, השתתפות בקבוצות תמיכה, תשלום גמלה חודשית ועוד.

טיפול רפואי: הטיפול הרפואי כולל תרופות, החלמה ושיקום. טיפול רפואי ניתן לקבל בבתי חולים ממשלתיים ובקופות החולים. המוסד לביטוח לאומי לא מחזיר הוצאות על טיפול רפואי פרטי.

טיפול פסיכולוגי: נוסף על הסיוע הנפשי, נפגעים המתקשים בתפקודם היומיומי זכאים למימון טיפול נפשי. נפגעי פעולות איבה אשר נכותם נקבעה בשיעור 10% ומעלה זכאי לשיקום מקצועי. נפגעי פעולות איבה אשר נכותם נקבעה בשיעור 20% ומעלה זכאים להטבות מיוחדות.

יצוין, כי בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום כדי לברר את מלוא הזכויות המגיעות לכם.