בקשה לתביעה ייצוגית נגד בליינדספוט - משחק או נשק?

יישומון (אפליקציה) הבליינדספוט שעלה לאחרונה לכותרות מאפשר שליחה אנונימית של מסרונים באמצעות הטלפון החכם, מבלי שניתן להתחקות אחר זהות השולח או מספר הטלפון שלו. בתיאור היישומון מפתה המפעילה, חברת שלנו גרופ בע"מ, (שבראשה עומד דור רפאלי, אחיה של הדוגמנית המצליחה בר רפאלי), את המשתמשים להוריד את היישומון במשפט הבא: "מה הייתם אומרים לאנשים שאתם מכירים אם יכולתם לעשות זאת באופן אנונימי?"

הטענה: פגיעה בכבוד האדם

השקת היישומון ופרסומו על-פני שלטי ענק, לוו בסערה, ובדרישה של רבים, בעיקר הורים, לאסור על השימוש ביישומון זה, בטענה כי היישומון במהותו מעודד התנהגות שלילית ולא מוסרית ופגיעה בכבוד האדם, ומעודד התעללות נפשית ובריונות, בעיקר בקרב בני הנוער. 

בריונות ברשת

בריונות ברשת מוגדרת כשימוש במדיה הדיגיטאלית, באינטרנט או בטלפון הנייד, על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף אדם או קבוצה. תופעת הבריונות בקרב בני-הנוער, באמצעים הדיגיטליים וברשתות החברתיות צברה ממדים מדאיגים, ואנו נתקלים מידי יום בסיפורים קורעי לב על תגובותיהם הקיצוניות של בני נוער החווים נזק חברתי. אנו שומעים על בני נוער שחוו התעללות חברתית, ופגעו בעצמם או באחרים ואף נטלו את חייהם, בעקבות התנהגות בריונית ברשתות החברתיות. אין ספק, כי מדובר בסימפטום בלבד לבעיה עמוקה יותר, אך אין מחלוקת כי יש צורך בהול למגר את התופעה ולצמצם את הסיכוי להתרחשות נזקים כאלו.

הצבת חסמים

יישומון הבליינדספוט אינו הראשון ולא היחיד, וודאי לא האחרון המאפשר שליחת מסרים אנונימית, ואין כל אשליה כי איסור או הגבלת השימוש ביישומון זה יפתרו את בעיית הבריונות, האלימות המילולית וההתעללות הנפשית הגואה בקרב בני הנוער. מדובר בתופעה רחבת מימדים בעלת שורשים עמוקים שמקור פתרונם הוא בעיקר בחינוך הנוער ובהנחלת ערכי מוסר וכבוד האדם, ואין באמת אפשרות "לשנות את העולם" על ידי הגבלת יישומון אחד בודד. עם זאת, ניתן ואף חובה לצמצם את הסיכונים ולהציב חסמים הכרחיים, אשר לכל הפחות יגבילו את השימוש ויטילו אחריות ברורה הן על המשתמשים והן על המפעילים.

מה שמייחד את הבליינדספוט הוא היעדר אפשרות להסירו ולמנוע קבלת הודעות דרכו, למי שאינו מעוניין. גם מי שלא הוריד את היישומון או אף התקין אותו והסיר, חשוף לקבלת הודעות דרכו, וחייב להתקין את היישום במכשיר כדי לקרוא את תוכן ההודעות שמתקבלות. 

תובענה ייצוגית נגד מפעילי הבליינדספוט

לאחרונה הוגשה באמצעות משרד עו"ד נופר טל בשיתוף עם משרד עו"ד רועי ביטון, בקשה לאשר תובענה ייצוגית כנגד המפעילים, כאשר עיקר התביעה היא לצווי עשה, אשר יחייבו את המפעילים לעמוד בדרישות החוק. 

עוולה נזיקית

טענה מרכזית הינה, כי היישומון מהווה הטרדה ופגיעה באוטונומיה ואינו עומד בתנאי חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982. נטען, כי ההודעות המתקבלות הן בעלות אופי שיווקי שמטרתן לעודד את הורדת היישום, ולכן החוק מחייב מנגנון נגיש של הסרה מרשימת התפוצה ומניעת קבלת הודעות נוספות. בנוסף, כל אדם חשוף לקבלת הודעות אנונימיות רבות ללא כל אפשרות למנוע את קבלתן, ונפגעת האוטונומיה וזכות הבחירה של אדם. הפרת חובות אלו מהווה עוולה נזיקית המזכה בפיצוי.

השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים

טענה נוספת היא השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים, קטינים ברובם המכריע, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, האוסר על השפעה בלתי הוגנת על הצרכן על-ידי שימוש בשפה אותה הוא אינו יודע במידה מספקת בשביל להבין את מהות העסקה. תנאי השימוש ותנאי הפרטיות כתובים באריכות בשפה האנגלית. מרבית המשתמשים הם בני נוער בטווח הגילאים 10-16, המאשרים בלחיצת כפתור כי גילם מעל 16 וכי כל התכנים וכל הנזקים שיגרמו עקב השימוש על אחריותם.

כמובן שאיש אינו קורא את תנאי השימוש הארוכים והמסורבלים באנגלית, אך אין אפילו אפשרות, כמו באתרים או יישומים אחרים, לאשר באופן מפורש את גיל המשתמש או לקבל את מידע הנדרש על מהות היישום ועל הסיכונים בשימוש (ביישומון של חברת ההימורים וינר למשל, המשתמש נדרש לאשר בלחיצה נפרדת כי גילו מעל 18). מובן, כי אין בכך הגבלה ממשית על השימוש, שכן כל אחד יכול לאפשר בלחיצת כפתור כי גילו מעל הנדרש, אך יש בכך חסם נוסף אשר יגרום, ולו במעט, להפעלת שיקול דעת וקבלת אחריות. 

המצדדים ביישומון טוענים, כי מדובר ביישומון שנועד לשעשוע ולמשחק בלבד, ואין לייחס לו רצינות יתירה. 

הצבת הגבלות כדי לצמצמם את הפגיעה

יש לומר, כי אין להקל ראש בתוצאות ההרסניות שיש לשימוש ב"משחק" זה, ובדיוק כמו כלי נשק, אין כוונה לאסור את השימוש בו, אך בשל תוצאותיו הפוגעניות והסכנות שבשימוש בו, יש מקום להציב את מירב ההגבלות והדרישות אשר יביאו לצמצום סיכונים אלו ולצמצום הפגיעה בנפשם הרגישה של בני הנוער, אשר נוטים לייחס משקל רב למעמדם החברתי ולפעול בהתאם.

אנונימיות ברשת - טוב או רע?

נושא האנונימיות ברשת עלה לא אחת לדיון ציבורי סוער, כאשר המצדדים מסמנים את האנונימיות כאחד מהדברים הנפלאים הרשת, המאפשרים שיח פתוח וחופשי, והמתנגדים טוענים כי אין כל הצדקה לתת הגנה לאלו המסתתרים מאחורי מסכה, ויש לדרוש מכל אחד המבקש לבטא את דעתו, לעמוד מאחורי דעת זו, שכן איזו סיבה יש לדובר להסתיר את זהותו, אלא אם דבריו נועדו רק לפגוע.

כך למשל, יישומון 'סיקרט' עורר סערה ברשת לאחר ששימש לחשיפת מידע רגיש והוצאת לשון הרע. לאחר שהסיפור התפרץ, המייסד הודיע, כי הוא מוריד את היישום מהאויר לאחר שהתרחק מחזונו המקורי, שהיה לתת במה לשיח חופשי ופתוח, וגרם לנזקים חמורים ופגיעה בשם רבים. המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט אף אישר שמאז שעלה היישומון לאויר הוא נוצל בעיקר לצורך פגיעה באחר, והביע שביעות רצון מהסרתו. 

נזק לא ממוני וצו עשה

הנזק שנתבע במסגרת התובענה הייצוגית הוא בעיקרו נזק לא ממוני כמו: עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה, השחתת זמן ופגיעה בכבוד. אלו נזקים שהוכרו בפסיקה כראשי נזק מקובלים בתובענות ייצוגיות (ראה 1363/07 אלגרגאוי נ' תרכובות ברום). חשוב מכך, עיקר התביעה הינה צו עשה אשר יחייב את המפעילה לפעול בהתאם לחוק, ובעיקר לשנות את תנאי השימוש ולאפשר מניעת קבלת הודעות למי שאינו מעוניין בכך, במטרה לפחות למזער את הנזקים ולצמצם את הסיכונים שבשימוש ביישומון, כצעד אחד קטן ונוסף במלחמה למיגור הבריונות.

* הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה ע"י עוה"ד נופר טל ורועי ביטון.

 עו"ד נופר טל עו"ד רועי ביטון

עו"ד נופר טל, יו"ר פורום תובענות ייצוגיות, מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין
עו"ד רועי ביטון, סגן יו"ר מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין
(שניהם בעלי משרד המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות.)