4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון - סקירה

מהי הלבנת הון?
על פי דברי ההסבר של הצעת חוק איסור הלבנת הון: "הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש".

חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000, במטרה להיאבק בדרכים הרבות והמגוונות, בהן הוכנסו כספים שמקורם בעבירות פליליות, למערכת הכלכלית. המאבק בעבירות הלבנת הון תומך במאבק הכולל בפשיעה, על-ידי ענישה כלכלית. למעשה, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הפכו למעין "עבירות סל", המוצאות דרכן כמעט לכל כתב אישום פלילי.

מהם האיסורים ע"פ החוק?
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, קובע בסעיף 3(א), כי אדם העושה פעולה ברכוש שמקורו בעבירה המנויה ברשימת העבירות שבתוספת לחוק, שימש לביצוע עבירה, אפשר ביצוע עבירה או שנעברה בו עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, וכדומה, צפוי למאסר של 10 שנים, בנוסף לקנס גבוה.

סעיף 3(ב) מהווה חגורת ביטחון שמטרתה למנוע את הכשרת הכספים. לפי הסעיף, העושה פעולה ברכוש, מסתיר מידע או מוסר "מידע כוזב" בכוונה שלא יהיה דיווח, צפוי לעונש דומה. למשל, אם לא דווח על זהות נאמן בחשבון בנק כדי לטשטש שיוך כספים לאותו אדם, ניתן יהיה לראות בכך עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. דוגמה נוספת, חברת קש המקבלת כספים שמקורם בעבירה ומוציאה בגינם חשבוניות מס, מבצעת הלבנת הון, על אף שאין קשר בינה לבין עבירת המקור.

סעיף 4 אוסר על עשיית פעולה ברכוש אסור בידיעה שהרכוש אסור, כאשר עצימת עיניים לא בהכרח תחשב לידיעה. לדוגמה, לאחרונה, חולטו כספים של חברת בניה החשודה בהכשרתם של כספים שמקורם בארגוני פשע, ועלתה השאלה האם ידעה חברת הבניה על מקורם וטיבם של הכספים. 

עבירות המקור
התוספת לחוק מונה רשימה ארוכה של עבירות מקור, וביניהן סחר בסמים, סחר בנשק, זנות, הימורים, רצח, שוחד, פגיעה ברכוש, הפרת זכויות יוצרים ועוד. החוק אינו בא לטפל בביצוע עבירות אלו, המטופלות בפני עצמן בהתאם לדין הפלילי, אלא בפעולות שבוצעו ברכוש שמקורו בעבירות אלו, המהוות עבירה פלילית נפרדת ונוספת על עבירת המקור.

עבירה שאינה מנויה בעבירות המקור, תקשה על חילוט הרכוש. למשל, לעבירת איומים שאינה ברשימת עבירות המקור, לא ניתן להצמיד עבירת הלבנת הון, גם אם התקבלו כספים בעקבות האיום.

עבירות הלבנת הון יכולות להתבצע באמצעות הלוואות, דיווחים כוזבים לרשויות המיסים, הוצאת חשבוניות מס כוזבות, או בכל דרך אחרת של העברת כספים שהתקבלו עקב ביצוע עבירה. לרוב מתערבבות בעבירות הלבנת הון גם עבירות מיסים, והרשות למיסים משלבת כוחות עם משטרת ישראל בחקירתן, ומקרים רבים מגיעים לכותרות, בהם מעורבים עבריינים מוכרים, ארגוני פשיעה, ולא אחת גם נבחרי הציבור בכירים.

חובת הדיווח
החוק מטיל חובות דיווח וניהול רישומים, שמטרתם מעקב וזיהוי פעולות חריגות, על נותני שירותים פיננסיים (הבנקים למשל), סוחרים באבנים יקרות, נותני שירות עסקי (עורכי-דין ורואי חשבון), ומקדיש פרק שלם ותיקוני חקיקה רבים לנותני שירותי מטבע (עסקים הנותנים שירותי המרה, ניכיון שיקים והלוואות – הצ'יינג'ים), המהווים במה "נוחה" ומקובלת להלבנת הון.

חילוט כספים
בפרשת ריקו שירזי נטען, כי כספים שמקורם בעבירות שביצע ארגון פשע באמצעות נותני שירותי מטבע ברחבי הארץ, ששימשו צינור להלבנת הכספים, לכאורה. שירזי הורשע בעבירות מס והלבנת הון, והבקשה לחילוט רכושו עודה תלויה ועומדת בבית-המשפט, כחמש שנים לאחר הגשת כתב האישום.

הפרק הרביעי לתקנות סדר הדין הפלילי, וכן סעיפים 21 ו-22 לחוק הלבנת הון, מאפשרים תפיסת רכוש של אדם שביצע עבירה, וחילוטו לאחר הרשעתו לטובת אוצר המדינה, עד לגובה הרכוש האסור. החילוט חל על כל הנכסים הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, ללא קשר למקורם, ולא רק על הרכוש האסור. גם נכסים הרשומים על שם אדם אחר, אם יוכח שנכסים אלה היו בשליטתו של הנאשם, הם בני החילוט. לדוגמה, אדם אשר ניהל בית-בושת, ועלו חשדות נגדו, החוק מאפשר גם את חילוט דירת המגורים אותה רכש לבנו מכספים כשרים לחלוטין.

לאן הכספים הולכים?
בשנים האחרונות חולטו עשרות מיליוני שקלים מכח החוק. הכסף מושקע בהתאם להחלטת ועדת ההשקעות שהוקמה מכח החוק, ומחולק בהתאם להמלצות ועדה זמנית מייעצת, המפנה את הכספים בעיקר למימון פעילות המשטרה בתחום הלבנת הון ומימון הרשות לאיסור הלבנת הון.

סמכות נוספת לחילוט מוסדרת בפקודת הסמים המסוכנים, הקובעת כי כספים שמקורם בעבירות סמים, יחולטו לטובת קרן החילוט בהתאם לפקודה, וישמשו, בין היתר, למימון גופים העוסקים במאבק בסמים. 

בקשה לחילוט ועיקול זמני
כתב האישום יכלול את סעיפי עבירת המקור וסעיפי אישום מכח חוק איסור הלבנת הון, ובקשה לחילוט נכסים תוגש, לרוב כבר בשלבי החשדות הראשונים ולפני כתב האישום, או במסגרתו. החילוט יכול לחלוש על כלל נכסיו של החשוד ולעצור כל פעילות עסקית. הדיון בבקשת החילוט יתקיים לאחר הכרעת-הדין, ולרוב תוגש בקשה לעיקול זמני על הנכסים התפוסים. ההחלטה בבקשת החילוט תינתן במסגרת גזר-הדין.

לאחרונה עלתה לכותרות פרשת עו"ד רונאל פישר, ערן מלכה ואחרים, אשר זעזעה את המערכת המשפטית. על פי כתב האישום, הם ביצעו עבירות שונות של שוחד, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון. על-פי החשדות, נטען כי פישר קיבל לכאורה כספי שוחד ותמורה בעבור מידע סודי, והפיק בגין חלק מהסכומים חשבונית מס עבור שירותים משפטיים. הכספים שנתקבלו עקב ביצוע העבירות הנטענות, התערבבו עם כספים כשרים, על-מנת להסבות את מקורו של הכסף שהתקבל עקב ביצוע העבירות.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכושו של פישר. לשם-כך בוצעה חקירה כלכלית, במהלכה אותרו ונתפסו בין היתר, דירות יוקרה, מכוניות, וכספים בחשבונות שונים. סביר להניח שבמסגרת גזר-הדין ובהתאם להיקף ההוכחה, יחולט, אם בכלל, נתח קטן מהרכוש שנתפס. 

מהו חילוט אזרחי?
חילוט אזרחי מתאפשר מכח החוק במקרים שלא ניתן להגיש כתב אישום או לאחר שההליך הפלילי הסתיים. לעיתים אפשרות חילוט הכספים בנתיב האזרחי מהווה תחליף להליך הפלילי, והתביעה מגיעה להסכמה לבצע חילוט אזרחי ולזנוח את האישומים הפליליים, וכך החילוט משמש למעשה כלי בידי הנאשם לצאת אמנם עם נזק לכיס אך עם חירותו בידו.

החוק נותן סמכויות נרחבות לחילוט רכוש שמקורו בעבירות ומניעת הכנסתו למערכת הכלכלית, ורשויות האכיפה לא מהססות להשתמש ביד רחבה בסמכותם זו. בהנחה שבקשת החילוט ועיקול זמני מוגשת בשלבי החקירה הראשונים, ונגרם נזק כלכלי מוכח לחשוד, כמו מניעת תשלום שכר לעובדיו או עמידה בהתחייבויות, ניתן להגיע להסכמה מול התביעה לצמצום או ביטול היקף החילוט עד להכרעת הדין.