מכון הכנה לפסיכומטרי יפצה את יריבו בשל הוצאת לשון הרע

שופטת בימ"ש השלום בחיפה אילת דגן קבלה תביעת חברת מכון "איי-קיו גרייב להדרכה ולהכנה " (לבחינות הפסיכומטריות) , מנהלה ובעליה , בשל הוצאת לשון הרע (law suit), שהוגשה כנגד חברת "סיגמא מדע, ידע וחשיבה בע''מ" מנצרת, ושבוצעה בפרסומים בעיתונות , וחייבה את החברה ואחד ממנהליה ובעליה לפצותה בסך 50,000 ₪ ובתשלום האגרה ששולמה וכן בשכ"ט בסך 11,600 ₪.

השופטת ציינה כי שיקוליה לפיצוי הם היקף הפגיעה בגזרה הספציפית בה שני הצדדים הם השחקנים העיקריים, בשים לב לקהל הלקוחות הנמנה על ציבור מסוים מצומצם בהיקפו, באותו פלח שוק רלבנטי- המגזר הערבי, דבר הטומן פוטנציאל פגיעה תדמיתית וכלכלית ; כי הפרסום לא נעשה מטעמי קדושת חופש הביטוי באמצעות הבאת מידע אמפירי אלא מטעמי תחרות מסחרית גרידא; וכי יש ערך חינוכי להטמעת סטנדרטים של "טוב שם משמן טוב" וריסון הקלות הבלתי נסבלת של הפצת לשון הרע נטולת ביסוס עובדתי.

הרקע לתביעה
איי-קיו וחב' סיגמא, חברות העוסקות במתן קורסי הכנה לבחינות פסיכומטריות לצורך קבלה למוסדות השכלה גבוהה, ומתחרות על אותו פלח שוק במגזר הערבי.
התובע 2, מנהלה והבעלים של איי קיו, ונתבעים 2-4 היו בעלי ומנהלי סיגמא בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
ענינה של התביעה, טענה לפיה חב' " סיגמא " פרסמה במועדים שונים בעיתונות בשפה הערבית פרסום משמיץ אודות "אייקיו" ,העולה כדי לשון הרע, במטרה לבזותה ולפגוע בפרנסתה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

עם היוַודע תוצאות המבחנים הפסיכומטריים של מועד אפריל 2005 לצורך קבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ומשתלמידיה של איי. קיו זכו בציונים גבוהים, החליטה איי-קיו למנף את ההצלחה. בהתאם פרסמה ביום 27/5/05 מודעה בשלושת העיתונים הנפוצים במגזר הערבי ("כל-אל-ערב", "אלסינארה" ו"פנורמה") ובהן שמות תלמידיה וציון כל אחד מהם בבחינה. מודעה זו פורסמה באותם עיתונים בשינויים קלים גם ביום 03/06/05 וביום 10/6/05 .

ביום 03/06/05 וכתגובה לפרסום איי-קיו, פרסמה "סיגמא" מודעה בערבית בעיתונים כל-אל-ערב, ואלסינארה. המודעות עוצבו על רקע צהוב וכיתוב בצבע כחול, בה נראים דמויות צללים וציוניהם. כמו כן שולבה דמותו של פינוקיו (הדמות מסיפור הילדים האיטלקי הידוע שנכתב ע"י קרלו קולודי- הבהרת השופטת) ונכתב בערבית פתגם שמשמעו המקבילה בעברית "לשקר אין רגליים" (תרגום מילולי: "חבל השקר קצר"), ובתחתית נכתב (בתרגום לעברית):"הציונים האמיתיים מדברים" ולידו מלבן קטן עם סמל החברה. מודעה נוספת דומה פורסמה בעיתון פנורמה ביום 10/06/05 כשהמילה "שקר" הושמטה ממנה, ככל הנראה בשל התראות ששלחה איי קיו לעורכי העיתונים לאחר הפרסום מ-3/6/05.

השופטת דגן קבעה, כי הביטוי בו השתמשו סיגמא ומנהליה המכיל בתוכו את המילה המפורשת "שקר" המיוחס לפרסומי איי.קיו בדבר ציוני בוגריה, השימוש בדמותו של פינוקיו עם האף הארוך, המקושר בפולקלור לאי אמירת אמת, הצגת צללים מושחרים של תמונות המרמזים על פברוק זהות תלמידים, והכיתוב "הציונים האמיתיים מדברים" הינם ביטויים הפוגעים בחברה ונועדו להציגה כשקרנית, ומובן שעלולים לפגוע במשלח ידה שעה שהקורא הסביר עלול להתרשם כי איי.קיו חברה לא אמינה, ולא לפנות אליה.

ליעוץ בנושא לשון הרע, פנו אל עורכי דין נזיקין

לשון הרע עם פוטנציאל לפגיעה כלכלית
בהתאם קבעה, כי הוכח להנחת דעתה כי הפרסום של סיגמא מיום 03/06/05 ומיום 10/6/05, שבאו בתגובה למודעות איי-קיו בעיתונות מיום 27/5/05, מהווה לשון הרע שיש בו פוטנציאל פגיעה כלכלית בחברה, מעבר לביזוי והלעג שבפרסום.

השופטת קבעה, כי סיגמא ומנהליה לא הרימו את הנטל להוכחת טענת "אמת דיברתי" בפרסומם בדבר שקריות מודעת התובעים וכן נדחתה טענתם להגנת תום הלב.

בהתייחסה לטענת סיגמא, כי הפרסום היה הומוריסטי סאטירי על המתחרה במסגרת מילוי חובה חברתית, תוך הזהרת התלמידים והמכונים האחרים כי האמת מתגלה-הבהירה השופטת דגן כי ההומור טוב לבריאות והסאטירה החברתית האמנותית יפה ורצויה בשוק הרעיונות הנחוץ  לגיבוש דעות, אבל יש להבחין היטב בין חופש הביטוי שעה שעסקינן בדמות ציבורית וענין הנוגע לציבור מחד, לבין פארודיה מעליבה על חשבון הזולת הפרטי, שהמניע לה הוא אינטרס כלכלי גרידא, מאידך.

"התובעת איננה דמות ציבורית או פוליטית, וללשון הרע בענייננו אין כל ערך של הבעת דעה אמנותית-ביקורתית. הסאטירה שבמודעת הפרסומת, בדמות פינוקיו שאפו מתארך כל אימת שמשקר, מוּנעת מאינטרס כלכלי טהור, דבר המצדיק הקפדה בפן החינוכי-הרתעתי של הפיצוי בייחוד שעה שמהתשתית הראייתית עולה כי ההשמצות בנישה זו במגזר הספציפי, הפכה לחזיון נפרץ", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת קבעה, כי הנתבע 3 חב לפי חוק איסור לשון הרע, ומוטלת עליו אחריות, ביחד עם סיגמא, החובה לפצות את התובעת וכי ביחס לנתבעים 2 ו-4, איי-קיו לא הרימה את הנטל ויש לדחות את התביעה נגדם.
מכיון שהתובעים לא הוכיחו נזק מיוחד שנגרם בפועל , ומכיון שהמחוקק קבע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת גובה הנזק עד 50,000 ₪ ועד 100,000 ₪ שעה שהוכחה כוונה לפגוע, החליטה השופטת לאחר שקילת האיזונים לפצות את התובעים בסכום של 50,000 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

 (ת"א 10966-05 מכון איי-קיו גרייב להדרכה ולהכנה ואח' נ' סיגמא-מדע, ידע וחשיבה בע''מ ואח')