3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
זכות ההיוועצות בסניגור/ עורך דין צבאי בעת חקירה בצבא

אחת הזכויות הבסיסיות המוקנות לכל אזרח באשר הוא, כולל חיילים היא זכות ההיוועצות בעורך דין.
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי לפני שהוא מתייצב לחקירה ובמהלך החקירה, להתייעץ עם סנגור - צבאי או פרטי (אשר יש לו אישור הופעה בבית דין צבאי).

כאשר נעצר החייל, החוקרים חייבים להביא לידיעתו באופן מיידי, כי יש לו זכות להיוועץ בעורך דין ולאפשר לו לממש זכות זו לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכן השיחה).

למציאת עו"ד במשפט הצבאי באינדקס משפטי

חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר החוקר לא רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.

חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:

1.  כאשר הוא חשוד בביצוע עבירה.

2 .  אם הוא היה עד לביצועה של עבירה.

לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.

חקירה תחת אזהרה

החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח המקובל הוא: "אתה חשוד בביצוע עבירה X . האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך".

יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד, כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת. במקרה כזה, תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר: החשוד רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה שהם שואלים.

זכות ההיוועצות בהליך משמעתי/פיקודי

במהלך הדיון המשמעתי לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר.
עם זאת, הנאשם רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עורך דין מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.


במקרים המצדיקים זאת, הסניגור יהיה רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך ורק להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר לפרקליט.

אם הנאשם פנה בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, כדי לתת בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט והשיפוט יעוכב בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הפרקליט הורה אחרת.

טיפ לסיום: היוועצות בעו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.

חשוב לציין, כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

עוד בנושא:

זכויותיהם של חיילים שנחקרים במצ"ח

* הכותבת היא עו"ד ומגשרת, המתמחה בדיני צבא ומשפחה.

** אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא.

      בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד