4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
דיון בבית משפט לתעבורה - מה צריך לדעת?

בית המשפט לתעבורה הינו בית משפט מקצועי, אשר דן אך ורק בנושאי תעבורה.
זהו בית משפט שלום, לכל דבר ועניין, ומה שמייחד אותו, הוא העובדה שהדיון בו הוא בענייני תעבורה בלבד.
גם המשטרה מקצה לענייני תעבורה יחידות תביעה נפרדות, אשר עוסקות אך ורק בענייני תעבורה, מתוך הבנה כי המדובר בתחום מקצועי ייחודי, הדורש הבנה, מקצועיות והתעמקות בתחום.

חשוב לציין לעניין זה, כי קיימת כוונה להקים אף בתי משפט מקצועיים לערעורי תעבורה, כאשר כיום, ערעורי התעבורה נדונים בבתי המשפט המחוזיים, בהתאם למחוז בו נמצא בית המשפט לתעבורה אשר עליו מערערים.
בעיקרון, הליך התעבורה הינו הליך פלילי לכל דבר ועניין, וגם כאן לצורך הרשעתו של נאשם, נדרשת הוכחת אשמתו מעל לכל ספק סביר. מהו אותו ספק סביר חמקמק? זהו כבר נושא לדיון בפני עצמו.

כיצד נפתח הליך תעבורה?
הליך תעבורה יכול להיפתח בכמה דרכים עיקריות:

1. הגשתו של כתב אישום כנגד נאשם - כתב אישום כזה נכתב על ידי תובע משטרתי, במרבית המקרים כאשר המדובר בתאונת דרכים, או בעבירות אחרות הנחקרות על ידי מחלקת חקירות התנועה במשטרת ישראל (כגון: עבירות נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות במקרים מסוימים ועוד).

2. הגשת הזמנה לדין - זהו כתב אישום לכל דבר ועניין, כאשר המייחד אותו הוא שהוא לא נערך על ידי תובע משטרתי, אלא נכתב על ידי שוטר ולעיתים אף לא על ידי שוטר תנועה. הזמנה לדין הינה למעשה דו"ח הזמנה לדין, שבמרבית המקרים נמסר לנאשם על ידי השוטר בשטח.

3. הגשתה של בקשה לפסילתו של נאשם עד לתום ההליכים כנגדו - זהו הליך ייחודי, אשר בו מבקשת המשטרה להאריך את הפסילה שמוטלת על נאשם עוד בטרם הוכרע דינו, עד לתום ההליכים כנגדו. למשטרה יש, בנסיבות מסוימות, סמכות פסילה מנהלית בנוגע לרישיונו של חשוד. סמכות זו נעה בין 30 ל- 90 יום, תלוי בעבירה שבוצעה ובמהותה.

4. זימונו של נאשם למשפט בעקבות בקשתו להישפט על דו"ח ברירת משפט שנמסר לו - לכל נאשם קיימת הזכות לבקש להישפט בגין דו"ח ברירת משפט שנמסר לו, חלף תשלום הקנס שהוטל עליו, וזאת בתוך 90 יום ממועד מסירתו של הדו"ח לידיו. לעיתים קרובות, נהגים סבורים בטעות, כי אין להם כל סיכון בהגשת בקשה להישפט, וכי במקרה בו יורשעו, ייגזר עליהם העונש הנקוב בדו"ח התעבורה. נהגים כאלה עלולים לגלות, מאוחר  מידי, כי פני הדברים שונים בתכלית, וכי הם עשויים לקבל עונשי פסילה כבדים ביותר, גם במקרה של עבירות ברירת משפט (לדוגמא - נסיעה באור אדום שהינה עבירה עם חובת פסילה של 3 חודשים).

מובן שניתן גם לעצור חשודים בעבירות תנועה חמורות, ולעיתים אף מתבקש מעצרם עד לתום ההליכים כנגדם.

מה נאשם שמוגש נגדו כתב אישום צריך לעשות?
כאשר מוגש כתב אישום תעבורתי כנגד נאשם, הדבר הראשון והמיידי שעליו לעשות הוא לצלם את חומר החקירה המצוי בעניינו.
נאשמים רבים סוברים בטעות, כי כל שיש למשטרה כנגדם הוא כתב האישום אשר נמסר לידיהם.
האמת שונה בתכלית, מאחר שלעיתים קרובות קיים חומר רב נוסף בידי המשטרה, אשר נחוץ מאוד לנאשם כדי שיוכל לנהל הגנתו באופן המיטבי.

החשיבות במינוי סניגור
כמו בהליך פלילי רגיל, גם כאן, כאשר קיימת אפשרות שהתביעה תדרוש מאסר בפועל כנגד הנאשם, קיימת לו זכות למינויו של סניגור.
מובן, שמומלץ מאוד ואף הכרחי, לא לנסות לנהל הליך כזה לבד, גם אם התביעה לא דורשת עונש של מאסר בפועל, מאחר שתוצאות ההליך יכולות להיות הרסניות כלפי הנאשם, וכפי שצוין, יתכנו אף פסילה ארוכה בפועל ועונשי מאסר בפועל.

חשוב לציין, כי לנאשם אין יכולת אמיתית לנהל הליך תקין של חקירת עדים ובעיקר עדים שהם אנשי מקצוע, כגון: שוטרים או בוחני תנועה, אשר הם מנוסים ביותר, ויש צורך במומחה שידע כיצד להגיע ולחשוף את כל נקודות התורפה אשר קיימות בעדויותיהם. חקירה לא מקצועית של העדים, לא רק שלא תועיל, אלא שלעיתים קרובות היא עלולה לגרום לנאשם לנזק בלתי הפיך.

חומר חקירה נוסף קיים גם במקרים של דו"חות תנועה אשר נמסרים לנהגים על ידי השוטר בשטח, בוודאי כאשר המדובר בדו"ח הזמנה למשפט. בדו"ח כזה, הנאשם לא מקבל לידיו את הדברים שכותב השוטר מאחורי הדו"ח (נסיבות המקרה ודברי הנהג) וכמובן שקיימת חשיבות קריטית לעיין בדברים אלו, כמו בחומרים נוספים שעשויים להיות מצורפים להם, טרם נקיטת האסטרטגיה לניהולו של ההליך.

ההליך בפועל - הקראת כתב האישום
ההליך בבית המשפט לתעבורה נפתח בהקראתו של כתב האישום. הרוב המכריע של השופטים מסתפק בשאלה המופנית כלפי הנאשם או בא כוחו, האם הוא קרא והבין את ההאשמות המיוחסות לו בכתב האישום.
במסגרת הליך ההקראה, הנאשם יכול להודות באשמה, לכפור בה וכן הוא יכול להעלות טענות מקדמיות (ביניהן – פגם או פסול בכתב האישום, הגנה מן הצדק ועוד).

ישיבת הוכחות
אם הנאשם כופר באשמה ואין לו טענות מקדמיות המצריכות דיון בהן, התיק נקבע לישיבת (או ישיבות, תלוי במספר העדים בהליך) הוכחות, אשר במסגרתן שומעים את עדי התביעה ואת העדים מטעם הנאשם.

שלב הסיכומים
לאחר סיומו של הליך ההוכחות, מסכמים הצדדים את טענותיהם. תחילה, מסכמת התביעה ולאחר מכן הנאשם. באופן עקרוני, זכות המילה האחרונה קיימת לנאשם, בדיוק כמו בהליך הפלילי "הרגיל".

הכרעת הדין
לאחר הסיכומים, בית המשפט נותן את הכרעת דינו, אשר יכולה להיות זיכוי, הרשעה חלקית או הרשעה מלאה.

זיכוי או טיעונים לעונש
אם הנאשם זוכה, כאן מסתיים ההליך עבורו. אם הוא הורשע חלילה, מתקיים שלב הטיעונים לעונש, בו מציגה התביעה את עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם ונסיבות שונות לקולא או לחומרה בעניינו של הנאשם, והנאשם בתורו מציג טענות וראיות להקלה בעונשו.

גזר הדין
לאחר שלב הטיעונים לעונש, גוזר בית המשפט לתעבורה את עונשו של הנאשם.

הגשת ערעור
לאחר גזר הדין, קיימת למי מהצדדים הזכות להגיש ערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (ככל שהנאשם הורשע), לבית המשפט המחוזי, אשר במחוזו נמצא בית המשפט לתעבורה וזאת בתוך 45 יום מהמועד שבו הובא לידיעתו של אותו צד פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.

החמרה - דו"חות תלתן
חשוב לציין, כי בשנים האחרונות חלה מגמה של החמרה בדיני התעבורה, וקיים הליך אשר נקרא במשטרה דוחו"ת תלת"ן, או בכינויו בבתי המשפט לתעבורה: תיק אדום.
המדובר בהליכים הקשורים לעבירות חמורות, או לעבריינים אותם "סימנה" המשטרה כעבריינים מועדים.

אותם "נבחרים", זוכים להטבעה של סימול התלתן על גבי הדו"ח שנמסר להם, והם מקבלים להליכי שיפוט מהירים במיוחד, כאשר במרבית המקרים, מוגשת גם בקשה לפסילת רישיון הנהיגה שלהם עד לתום ההליכים כנגדם.
חשוב לציין, כי הליך זה אינו מופיע בחוק, אולם הוא זכה להכרתם של בתי המשפט לתעבורה (יש האומרים שלא בצדק).