5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
חוסר תום לב בכניסה לפש"ר - סקירת פסיקה

בשאלה זו בדיוק הכריע לאחרונה בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט דורון חסדאי) במסגרת בקשה לביטול הליך פש"ר שהגישה חב' פלאפון תקשורת בע"מ נגד צדקה רועי, עובד שלה לשעבר שהורשע בגניבת 62 מכשירים סלולריים במחיר של 264,366 ש"ח תוך חיוב לקוחות החברה בעלותם ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל וכן חויב בתביעה כספית בסך האמור.

פלאפון: מדובר בחוסר תום לב

החברה טענה, כי מאחר שהמדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב, הרי שיש לבטל את הליך הפש"ר, ואילו החייב התנגד לביטול וטען כי הוא חייב ל-8 נושים נוספים, ולכן אין לבטל את ההליך רק בגין החוב לפלאפון, וכן ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות, התמכרותו להימורים שגרמה לו לעבור את העבירות והעובדה שסיים לרצות את תקופת מאסרו ובכך שילם את חובו לחברה.

הכנ"ר: יש הצדקה לבטל את הליך פשיטת הרגל

הכנ"ר עמד על כך שיש לנתח את נסיבות המקרה לאור קביעותיו של בית המשפט העליון במסגרת ע"א 3376-11 שרגא רוזנברג נ' הכונס הרשמי ואח'  (להלן: "עניין רוזנברג"), תוך שיש לאבחן את נסיבותיו החמורות של המקרה דנן מנסיבות המקרה בעניין רוזנברג, אבחנה אשר מובילה למסקנה, כי אכן יש לבטל את הליך פשיטת הרגל. לדעת הכנ"ר, בשים לב לעובדה כי החוב העיקרי למבקשת נוצר בעבירות שהן מטבען נוצרו בחוסר תום לב ובכוונה, כי לא מדובר במעשה פלילי על רקע התגרות אלא בשורה של בעבירות מרמה וגניבה, וכי החוב בגין המעשה הפלילי מהווה נתח משמעותי מכלל תביעות החוב (כעולה מתגובת הכנ"ר היקף הנשייה למבקשת עומד על כ-60% מסך תביעות החוב שהוגשו (טרם בדיקתם), והיה ותביעת החוב של המבקשת תיבדק ותאושר על הסכום המקורי של פסק הדין בבית הדין לעבודה, היקף הנשייה של המבקשת יעמוד על 48.5% (מכלל תביעות החוב שהוגשו), ומכאן שיש הצדק לבטל את ההליך כולו.   

בית המשפט סקר את המקור החוקי לביטול הליך הפש"ר ולהחרגת חובות שנוצרו במרמה בסעיפים 18 ו-69 לפקודת פשיטת הרגל וכן את סעיף 175 להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנדונה כעת בכנסת, לפיה שהפטר לא יחול על חוב שנוצר במרמה, או מעבירת גניבה, או מעבירת מין או אלימות חמורה, ומאמץ למעשה את הכללים שנקבעו ע"י ביהמ"ש העליון בע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (ניתן ביום 11.1.15).

תקנת הציבור

במסגרת ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד מח(1) 45 (17.11.93), בית המשפט העליון דן בבקשת חייב למתן צו כינוס, כאשר חובותיו נוצרו בנסיבות פליליות. בית המשפט העליון ערך הבחנה בין התכליות השונות העומדות בבסיס דיני פשיטת הרגל לבין התכליות הכליליות העומדות בבסיס כל חוק בבחינת "עקרונות היסוד של השיטה", וקבע, כי בבואו לדון בבקשות מסוג זה, על בית המשפט לערוך איזון בין התכליות השונות. כך, בעוד שתכליות דיני פשיטת הרגל הינן הגנה על נושים (כינוס נכסי החייב וחלוקת דיבידנד בין כל הנושים) ושיקום החייב, כאשר חוסר תום לב בהקשר זה יתפרש כניצול לרעה של ההליך, וכדוגמת זלזול בנושים והקמת עסקי שווא, הרי שבין התכליות הכלליות של כל דבר חקיקה עומדת תקנת הציבור, הכוללת בחובה גם שמירה על שלטון החוק ואת העיקרון של "בל יצא חוטא נשכר". 

באיזון שיש לערוך בין התכליות השונות שבבסיס מקרה כגון זה, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את מידת החומרה ואי החוקיות העומדות על הפרק, כאשר הגנת דיני פשיטת הרגל תישלל במקרים בהם אי החוקיות עולה כדי פגיעה מהותית בשלום הציבור. בהקשר זה ניתן לבחון את השאלה (בין היתר) האם מדובר בעבירה פלילית; היסוד הנפשי בעבירה והאם החייב הורשע בה; עבירה קבועה לעומת חד פעמית; מוסריות העסק והיקף פעילותו, ועוצמת הקשר בין אי החוקיות לבין יצירת החובות. 

שיקולים נוספים - חלוף הזמן ושינויים בהתנהלות החייב

במרוצת הזמן התווספו שיקולים נוספים לרשימת השיקולים שהובאה בפסק הדין בעניין בנבנישתי. כך למשל במסגרת עניין רוזנברג התווספו לרשימת השיקולים גם עניין חלוף הזמן מביצוע העבירה ושינויים לטובה בהתנהלות החייב, כמו גם העובדה כי אי הכרזת החייב מהווה הלכה למעשה סנקציה נוספת כנגדו, מעבר לאלו שהושתו עליו בהליכים השונים בגין פעילותו. 

בנסיבות עניין רוזנברג דובר באדם שפצע שלושה אנשים באמצעות ירי, לאחר שהללו התגרו בו. בית המשפט קבע, כי יש לאפשר את המשך הליכי פשיטת הרגל בגין תרומת המשיבים לאירוע; היותו אירוע חד פעמי; העובדה שהמערער נשא בעונש מאסר בפועל ובקנס כספי, ועניין כושר השתכרותו. 

השלב הנכון לקיים דיון בביטול ההליך בשל חוסר תום לב

בית המשפט שקל האם נכון לקיים דיון בביטול הליך פשיטת הרגל מפאת חוסר תום לב ביצירת החובות כבר כעת, משצו הכינוס ניתן לפני פחות משנה, ואף בטרם התקיים דיון בשאלת הכרזתו של החייב. זאת, לאור הפסיקה המקובלת כי ככלל, נכון לדון בשאלת תום ליבו של חייב בפשיטת הרגל והשלכתה על סוגיית ביטול ההליך, רק בשלב ההכרזה, לאחר שניתנה שהות לכנ"ר לבחון את תום ליבו של החייב, ולבצע את הבדיקות הנדרשות לשם כך (ראו לעניין זה את שנקבע במסגרת ע"א 307-12 בלום נ' הכנ"ר (להלן: "עניין בלום")). בית המשפט קבע, כי נכון לדון בסוגיה שהתעוררה בנושא כבר בשלב הנוכחי, בשים לב כי עסקינן בחייב שהורשע בהליך פלילי  ואף ריצה תקופת מאסר לא מבוטלת, בגין מעשים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, גניבה בידי עובד והפרת אמונים בתאגיד (ראו גזר הדין שניתן במסגרת ת.פ. (ת"א) 56997-05-13 מדינת ישראל נ' צדקה). משאין חולק על כך שהחוב למבקשת נוצר בחוסר תום לב מובהק בגין מעשי המרמה הפליליים שביצע החייב, הרי שדומה כי אין משמעות להמתנה עד לדיון שנקבע בעניינו של החייב בתיק, שכן להבדיל מעניין בלום, שם סוגיית תום ליבו של החייב לא לובנה לחלוטין במעמד הבקשה לביטול ההליך, אין במקרה הנדון בדיקות וחקירות שיש בידי הכנ"ר לבצע בעניין החוב למבקשת. 

בית המשפט קבע, שבכל הנוגע לתכליות העומדות בדיני פשיטת הרגל, דומה כי עיקרן של תכליות אלו מתקיימות בעניינו של החייב דנן, שכן כעולה מהחומר שבפניו, החייב ככלל עומד במילוי חובותיו בהליך, לרבות צו התשלומים (למעט חוב פיגורים קטן) והגשת דוחות חודשיים לבעל התפקיד

עיקר תכליות דיני פשיטת הרגל מתקיים במקרה של החייב

בית המשפט קבע, שבכל הנוגע לתכליות העומדות בדיני פשיטת הרגל, דומה כי עיקרן של תכליות אלו מתקיימות בעניינו של החייב דנן, שכן כעולה מהחומר שבפניו, החייב ככלל עומד במילוי חובותיו בהליך, לרבות צו התשלומים (למעט חוב פיגורים קטן) והגשת דוחות חודשיים לבעל התפקיד. כמו כן, לא נטען כי בקשתו לפשיטת רגל נועדה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או כי פעל בחוסר הגינות בהפעלת זכויותיו. בהקשר זה יצוין כי לא עלתה הטענה, על ידי מי מהצדדים, כי יתר חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב כזה או אחר.  

בית המשפט פסק, כי החוב הכספי כלפי המבקשת נוצר בגין מעשי המרמה של החייב, וזאת לאור קביעותיו העובדתיות של בית המשפט בהליך הפלילי שהתנהל כנגד החייב (אשר עליו התבססה התביעה בהליך האזרחי), כאשר כפי שפורט לעיל, החייב הורשע, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. לפיכך בהתאם להוראות סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת כי צו הפטר לא יפטור "חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור", נדמה  שלא נותר אלא לקבוע כי היה והחייב אכן יקבל הפטר מחובותיו, לא יחול הפטר זה על החוב למבקשת. 

קביעה זו עולה אף בקנה אחד עם הצעת חוק חדלות הפירעון, אשר הרחיבה את אי תחולת ההפטר במעשי מרמה, גם למעשים פליליים נוספים, לרבות גניבה.

 

(פש"ר (ת"א) 7217-09-15 רועי ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב).