4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
השבת רכוש יהודי

על פי תיעודים רשמיים, 40% משטחה של פולין לפני מלחמת העולם השנייה היו בבעלות יהודית. אותם בעלים, חלוצי העלייה בשנות ה 20- ו 30- או ניצולי שואה, ניסו לשכוח את עברם ולא תמיד שמרו על מסמכים המעידים על בעלותם.
כיום, מבקשים צאצאיהם להשיב את הרכוש לידיהם כשהם מונעים מטעמים אידיאולוגים, ואף מעשיים: ערכם של נכסי מקרקעין בפולין עלה מאז הכניסה לאיחוד האירופי.

כיצד אם כן ניתן לפעול? החוק הפולני מתיר לאזרחים זרים לעתור להשבת נכס, אך קל יותר לקדם את המטרה עם דרכון פולני. "אזרחות פולנית תאושר ליוצא פולין אשר עלה עד שנת 1951 , אם לא גוייס עד אז לצ.ה.ל והוכיח היותו אזרח פולני בעבר. לגבי יוצאי פולין אשר עלו אחרי 1951 , שירות בצ.ה.ל. אינו רלוונטי עוד. אשרור האזרחות מעניק זכאות לדרכון אירופאי לכל הצאצאים, בלי הגבלה בדורות".

אחרי הסדרת הדרכון, יש לבחון את המעמד החוקי של הנכס. חלק גדול מהנכסים היהודיים הולאם על-ידי הממשל הקומוניסטי. אם קיימת אפשרות להוכיח כי הנכס קיים וכי בעליו או יורשיו פנו לשלטונות בבקשה לקבלו חזרה אחרי מלחמת העולם השנייה, דהיינו, הנכס לא ננטש, יש מקום לתבוע את השבתו.

במקרים בהם הנכסים לא הולאמו, כפי שקרה בדרום פולין, קל יותר להשיבם. הזכות לעתור להשבת הנכסים מוענקת ליורשי הבעלים, כאשר צו הירושה ניתן על ידי בית המשפט הפולני, על סמך הראיות אשר מוצגות בפניו כראוי.

ומה ייעשה עם אותו נכס אשר הוחזר לבעליו החוקיים? אם הנכס הינו מבנה ציבורי, ניתן לגבות מיושביו דמי שכירות נאים. במידה שהוא מאוכלס על-ידי דיירים מכוח חוק הגנת הדייר, ניתן לפעול במספר דרכים. דרך אחת היא פינוי דייר תמורת סידור דיור חלופי. ניתן גם למכור את הדירה לדייר, או למנות מנהל נכס אשר יתחזק אותו
ויגבה דמי שכירות. קיימת גם אפשרות למכור הנכס בכללותו למשקיע מקומי או זר.

* עו"ד אווה קוקליס,שהינה גם נוטריון, מתמחה בהשקעות בפולין, בהשבת רכוש יהודי שהוחרם בשואה ובמתן
אזרחות פולנית וליטאית. טלפון: 03-6123162 דוא"ל: evakuklis@bezeqint.net