נולד לאחר שהאם עברה קשירת חצוצרות -ההורים יקבלו פיצוי

בימ"ש השלום בחיפה חייב את המדינה ושרותי בריאות כללית לפצות זוג הורים, להם 10 ילדים, אשר ילדם האחרון נולד כתוצאה מהריון בלתי-רצוי, כאשר אמו הרתה על אף שעברה ניתוח עיקור (קשירת חצוצרות) בביה"ח רמב"ם.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית

הפיצוי שנקבע הועמד על סכום של 104,976 ₪. כן נפסק לזכות ההורים שכ"ט עו"ד בסך 24,354 ש"ח והחזר האגרה ששולמה. הפיצוי נפסק בשל לידת ילד בריא כתוצאה מהריון בעוולה (עילה הכוללת שלבי העיקור וההריון) בגין הוצאות ישירות שנגרמו בתקופת ההיריון ובגין אבדן אוטונומיה –אי קבלת הסבר אודות (סיכוני כשלון הניתוח). חלוקת הנזק היא ששרותי בריאות כללית תשלם 90% מהנזק ואלו המדינה 10%.

הרקע למקרה

זוג ההורים התובעים הגישו תביעתם נגד מדינת ישראל משרד הבריאות האחראית על הצוות הרפואי בביה"ח רמב"ם, אשר ביצע את ניתוח העיקור-קשירת החצוצרות. קופת חולים כללית  היא מעסיקתה של הרופאה שבדקה את האם בהזדמנויות שונות במהלך הריונה וטיפלה בה.

התביעה הוגשה בעילת הריון בעוולה כלומר-לידת ילד בריא לאחר שהאם עברה ניתוח לעיקור, ובטענה כי הנתבעות התרשלו בטיפול בה בגין כשלון הליך העיקור ובכך שרופאת קופ"ח לא גילתה את דבר קיום ההריון הלא רצוי עד לשלבים מאוחרים.

עת הייתה בחודש התשיעי להריונה שקדם ללידת ילדה האחרון, הייתה האם מעוניינת למנוע הריונות נוספים, והוצע לה לעבור ניתוח עיקור של BTL (bilateral tubal litigation). בתאריך- 7.8.00, בשבוע 39 להריון, הוחתמה בחדר מיון יולדות בבי"ח רמב"ם על טופס הסכמה ל"ניתוח קיסרי BTL" [האותיות BTL הוספו בכתב יד), וביום 8.8.00 בוצע לה ניתוח קיסרי תקין וניתוח העיקור.

באשר לניתוח העיקור עצמו, קיבל השופט דניאל פיש את עמדת המומחה מטעם בית המשפט, כי הוא בוצע ברמה מקצועית מקובלת וללא רשלנות, וכי המקרה דנן מהווה אחד המקרים הסטטיסטיים בהם נוצרת רקאנליזציה של החצוצרה (יצירת תעלת החצוצרה מחדש) ללא מעשה רשלני בניתוח.

ניתן הסבר כללי בלבד

יחד עם זאת קבע השופט, כי התובעים היו אמורים לקבל מידע על ניתוח העיקור וכישלון אפשרי שבעקבותיו לא יימנע הריון-במסגרת תהליכי ההכנה בבית החולים, ובייחוד בשיחה שלוותה את החתימה על טופס ההסכמה לניתוח. השופט שוכנע, כי לתובעת ניתן הסבר כללי בלבד לצורך קבלת הסכמתה לניתוח העיקור ולא סופק לה הסבר כי קיים סיכוי לכישלון או העדר תועלת בניתוח. עוד קבע השופט, כי האם  הוחתמה על טופס ניתוח קיסרי בו לא נכללו האזהרות בדבר כשלון אפשרי של ניתוח העיקור ואף לא רמז לנושא של אזהרה.

קופת חולים כללית התרשלה

באשר לשרותי בריאות כללית קבע השופט, כי זו התרשלה ע"י הרופאה מטעמה שטפלה בתובעת בכך, שבעת שזו הגיעה אליה לאחר איחור בווסת (למעשה בשבוע השביעי להריונה עם העובר האחרון), לא גילתה את ההיריון וגם לא קבעה ביקור ביקורת לאחר סיום הטיפול ההורמונלי שנתנה לתובעת (לצרכי גרימת ווסת).
אמנם, הרופאה ערכה לה בדיקות, לרבות בדיקת אולטרה-סאונד אולם היא לא גילתה ממצא, מקום שבמיומנות מקובלת הייתה אמורה לגלותו. בנוסף, לא ערכה לה בדיקות דם לבירור קיומו של הריון.

קיבעון מחשבתי שמשמעותו רשלנות

השופט קיבל את דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כי מדובר בקיבעון מחשבתי אשר משמעותו המשפטית הינה רשלנות. יתר על כן, על אף שהרופאה נתנה טיפול תרופתי, היא לא קבעה ביקורת כדי לבדוק את הצלחת הטיפול.

בעניין זה מצא השופט כי גרסת התובעת הינה מהימנה יותר מאשר גרסת הרופאה, ואין מקום לייחס לאם אשם תורם על כך שחלף זמן עד שחזרה להיבדק בשנית. כן ציין השופט, כי אין זכר בתיעוד הרפואי לכך כי הרופאה אמרה לאם לחזור אליה במועד כלשהו וחסר זה פועל כנגד קבלת גרסת הרופאה.

עוד קבע, כי גם כאשר האם חזרה ביוזמתה לביקור נוסף בשבוע ה- 15 להריונה, לא הצליחה הרופאה לגלות באולטרה-סאונד את הימצאות העובר ורק בעקבות דרישת הבעל כי יבוצעו בדיקות דם התגלה ההיריון.
רשלנות הקופה גבוהה מרשלנות המדינה
השופט פיש קבע, כי רשלנותה של הרופאה בקופ"ח גבוהה בהרבה מרשלנותה של המדינה, שכן רשלנות המדינה  מוגבלת לנושא של אי מתן הסבר אודות כשלון אפשרי של הניתוח בלבד. על כן, השופט קבע כי הקופה תישא ב-90% מהנזק והמדינה ב- 10% מהנזק.

סוגיות מוסריות ואתיות קשות

השופט הבהיר, כי סוגיית הריון בעוולה בגינו נולד ילד בריא מעלה סוגיות מוסריות ואתיות קשות וקיים מגוון גישות במדינות המשפט המקובל באשר לזכות ההורים לפיצוי בשל הריון בעוולה שתוצאתו לידת ילד בריא, החל מגישות הדוחות לחלוטין מתן פיצוי, כאלו הדוגלות במתן פיצוי מוגבל, וכלה באלו המעניקות פיצוי מלא.

השופט פיש בחר בדרך הביניים, אשר אינה מחייבת דיון בסוגייה של תועלת לעומת נזק. נפסק איפוא, פיצוי לפי גישה זו הדוגלת במתן פיצוי עבור הנזקים הישירים במהלך תקופת הריון בלבד (להורים), בהתאם למקובל בתורת הנזיקין וע"י שימוש בעילה של פגיעה באוטונומיה, אם כי לא ברמה סמלית בלבד, אלא כביטוי לפגיעה המשמעותית בחופש הבחירה של ההורים. גישה זו נבחרה כיון שהיא נתונה לפחות אנומליות, סתירות פנימיות, ויוצרת פחות מתחים בין שאלות משפט ואתיקה  מאשר הגישות האחרות.
משכך נפסק הסכום הנ"ל על דרך האומדן.

(ת"א 4503-06 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות)