זכויות ניצולי השואה - מה קבע בית המשפט העליון?

התקבל ערעור של ניצולי שואה מיהודת בולגריה
רע"א 1021/08 מרסל אבירם ואח' נגד הרשות המוסמכת: התקבל ערעורם של ניצולי שואה מיהדות בולגריה, אשר הגישו במהלך השנים 1998-2002 תביעות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 ואשר תביעותיהם נדחו על ידי משרד האוצר, בנימוק שגירושם לא ענה על הגדרת "שלילת חירות".
הנימוק של בית המשפט: קבלת הערעור מבטאת את האיזון הראוי של סיכויי ההליך והשיקול של "מאזן הנוחות" אשר משפיעים האחד על השני.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פיצויים לניצולי שואה

זכאות לתגמולים בשל עוצר חלקי
ברע"א 5512/09 הרשקו חיים ו108 אח' נגד הרשות המוסמכת התקבלה טענת ניצולי השואה להכרה בנרדפותם, מכח העוצר החלקי שהוטל עליהם, עת שהו בערים רבות בבולגריה ורומניה, מדינות שלא היו חלק מהרייך הגרמני, אך פעלו בהשראת הממשל הנאצי באופן העולה כדי שלילת חירות ולכן מזכה בתגמולים לפי החוק.

שלילת חירות מזכה בפיצויים
ברע"א 2620/07 מדינת ישראל הרשות המוסמכת נגד סטלה ארלזוב ו210 אח', דובר בתביעה של משרד האוצר לאחר שהכירו בניצולי שואה ילידי בולגריה אשר הגישו תביעות לתגמולים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957. ביסוד התביעה עמדה הטענה כי גירוש יהודי בולגריה ובעיקר גירוש יהודי סופיה לערי השדה בשנת 1943, מהוה "שלילת חירות", המזכה בפיצוי לפי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני. לאחר שנדחו ע"י הרשות המוסמכת בתביעתם הראשונה לבסוף בבית המשפט המחוזי תביעתם התקבלה.

הרשות המוסמכת ערערה לבית המשפט העליון וערעור זה נדחה.
להלן ציטוט של השופט אליקים רובינשטיין מפסק הדין: "אודה ולא אבוש, כי בהחלטתי זו שיוויתי לנגד עיני את הנושא בו מדובר, רדיפות יהודים בימי הרעה של השואה. השואה היא ייחודית, אותה "פלנטה אחרת" של הסופר קצטניק (יחיאל דינור) בעדותו המזעזעת במשפט אייכמן. אכן, בסופו של יום ניצלה מרבית יהדות בולגריה, בשונה מיהודי מדינות רבות אחרות באירופה; אך הסבל שהיה מנת חלקם של המגורשים בהם מדובר ב-1943 הוכר על-ידי בית משפט זה, גם בפרשת בלה פרנקו בה נדחתה התביעה".

פסק הדין אף קבע כי את האיזון במועד מתן הפיצויים, כמועד הגשת התביעה לרשות לזכויות ניצולי השואה.

המלצות דו"ח ועדת דורנר
וכמובן נזכיר את המלצות דוח ועדת דורנר מתאריך 29.10.09, אשר באו על יישומן:

• תיקון הפגיעה בקניינם של חברי קבוצת ניצולי השואה שכתוצאה מהסכם השילומים נחסמה האפשרות שלהם להגיש תביעה לפי הBEG-התשלומים עודכנו.

• הקמת מרכז מידע לבירור זכויות עבור ניצולי השואה אשר מופעל ע"י משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

• פס"ד גרנות אשר הפך להלכה בעניין תביעות יוצאי בולגריה המתייחס ל"שלילת חירות". בית המשפט העליון החליט, כי על המדינה להכיר בעותרים כמי שנשללה חירותם ואשר חיו ב"מעין מעצר". בכך, בית המשפט הפך את החלטת מדינת ישראל לדחות את תביעות יוצאי בולגריה בטיעון כי לא גורשו בגירוש מזוין ולכן לא נחשבו כמי שנשללה חירותם.

בית המשפט העליון קבע בהחלטתו, כי בתיקים פתוחים אלו שבהם תוכר לתובעים נכות מתקוף חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957, התגמולים ישולמו רטרואקטיבית, אך לא לפני יולי 1998. בכך באה על פתרונה סוגיית התביעות של יוצאי בולגריה שלא הוכרו כמי שנשללה חירותם.