ביהמ"ש: עו"ד שכינתה אשה "ברברית" לא הוציאה דיבתה

ביהמ"ש לתביעות קטנות בצפת דחה תביעה של תושבת קריית שמונה על סך 20,000 ₪ , שהוגשה על פי חוק איסור לשון הרע נגד עורכת דין מראש פינה, בגין אמירותיה כלפיה  "ברברית"  ו- "איי, איי, איזה שכל" במזכירות ביהמ"ש בנוכחות שני אנשים.

מצד אחד, קבע השופט אורי גולדקורן כי ע"פ החוק מדובר בפרסום לשון הרע, אך מאידך נקבע כי לעורכת הדין (הנתבעת) קמה אחת מההגנות על פי החוק, שעה שדבריה היוו ביקורת על פעולה שעשתה הנפגעת בפומבי, והמהווה הבעת דעה על אופייה או מעשיה כפי שהתגלו באותה פעולה.

נסיון לסגור חשבון?

לטענת התובעת, ב- 26.4.11 בבית משפט השלום בקרית שמונה, היא ניגשה למזכירות האזרחית כדי לקבל פרוטוקול של דיון משפטי שהתקיים , ובו היא ובן זוגה לשעבר היו בעלי הדין. הנתבעת, שהייתה עורכת הדין של בן הזוג, מלמלה לעבר התובעת: "איי, איי, איזה שכל", ואז ענתה לה התובעת בקול החלטי: "שקט, לא לדבר לכיווני".  בנוכחותם של פקידת בית משפט ומתמחה, הגיבה הנתבעת באומרה לתובעת: "ברברית".  לטענת התובעת, עורכת הדין היא אחותו של בן זוגה לשעבר, ובהתבטאותה כלפיה באופן המתואר היא ניסתה "לסגור חשבון".

הנתבעת: התביעה נגועה בחוסר תום לב

עורכת הדין לא כפרה בהתבטאויות שיוחסו לה, אך טענה כי התבטאה בנימת קול שקטה בעקבות צווחה קולנית של התובעת, שנעשתה בנוכחות פקידת בית משפט. היא אף סברה, כי ביסוד התביעה עומדים תסכול וכעס של התובעת המופנים, למעשה, לצד שלישי, עמו היא מנהלת מאבק משפטי, ועצם הגשת התביעה נגד הנתבעת נגוע בחוסר תום לב.

ברבריות - כינוי העלול לבזות

השופט גולדקורן ציין, כי הביטוי "ברבריות" פורש ב"מילון חדש" של אברהם אבן שושן, במהדורת 1967, כ"פראות, חוסר תרבות, גסות". בחלוף למעלה מ-40 שנה, בעידן האינטרנט, לא השתנה הפירוש הרווח למילה זו. המונח "ברברים"  מוסבר באנציקלופדיה ויקיפדיה שברשת באופן הבא: "מכיוון שבראיית תרבות יוון ורומא העתיקה הברברים היו אנשים נחותים, התגלגל המונח כפי שהוא מוכר כיום לתיאור אדם אלים, פרימיטיבי, טיפש וחסר תרבות".  דומה, פסק השופט, כי מובן זה  עולה בקנה אחד עם הגדרת לשון הרע בחוק, כלומר: פרסום הביטוי עלול לבזות אדם בשל התנהגות או תכונות המיוחסות לו.

לאור האמור קבע השופט, כי השמעת הביטוי "ברברית" במזכירות בית המשפט היא בגדר פרסום לשון הרע, לאור הגדרת פרסום בחוק, הכוללת אף פרסום בעל פה.  שני מאזינים – מתמחה בבימ"ש השלום בקרית שמונה ופקידה במדור האזרחי – שמעו את הביטוי מפיה של הנתבעת כשהוא מופנה אל התובעת , וע"פ החוק- פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע, יוצר עוולה אזרחית, ועולה איפוא כי לכאורה ביצעה הנתבעת עוולה זו.

עוצמת הביטוי נמוכה

השופט גולדקורן ציין, כי עוצמתו הפוגעת של הביטוי "ברברית" שהושמע כלפי התובעת היא נמוכה במיוחד:  ראשית, קהל המאזינים היה מצומצם – שני אנשים בלבד, שלפחות אחד מהם (המתמחה) אינו מכיר את הנתבעת או שאינו בקשרים חברתיים או קשרי עבודה עמה. אין מדובר בפרסום בפני קהל של עשרות או מאות אנשים באולם או בחוצותיה של עיר. אין מדובר בפרסום ברדיו, בעיתון, בטלוויזיה או באינטרנט.  פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לנתבעת בגין השמעת הביטוי הפוגע באוזניהם של שני אנשים הינו זעום. שנית, תוכנו של הפרסום - שימוש חד פעמי במילה "ברברית"  - משקף רף נמוך במיוחד של פגיעה בזולת. מדובר בשפת רחוב שאינה זרה להוויה הישראלית, הכוללת, למרבה הצער, גם שימוש בשפה וולגרית כחלק מהשיח בין אדם לחברו.

השופט ציין, כי ע"פ החוק במשפט אזרחי תהא זו הגנה טובה לנתבע אם הוא עשה את הפרסום בתום לב, כאשר הפרסום היה ביקורת על פעולה שעשה הנפגע בפומבי, והביקורת הינה הבעת דעה על אופיו או מעשיו של הנפגע כפי שהתגלו באותה פעולה.

בנסיבות המקרה, לגרסת התובעת עצמה, הביטוי הפוגעני מפיה של הנתבעת לא הושמע בחלל הריק, אלא היווה ביקורת – אמנם בלשון לא ראויה – על מה שהתפרש בעיניה כניסיון השתקה של התובעת. הנתבעת ביטאה את דעתה כי ניסיון ההשתקה מצד התובעת הינו בגדר התנהגות גסת רוח ולא תרבותית, או, בתמצית, "ברברית". היא ציינה, כי כאשר הנתבעת מלמלה את המילים "איי, איי, איזה שכל", הגיבה התובעת כלפיה ב"טון החלטי" במילים:  "שקט!  לא לדבר לכיווני". בתגובה לכך, כינתה הנתבעת את התובעת במילה "ברברית".

הגנת תום הלב

בנסיבות המתוארות קבע השופט גולדקורן,  כי יש לבחון את הגנות תום הלב העומדות לנתבעת בהתאם לעוצמתו הנמוכה של הביטוי הפוגעני, ומאחר שעוצמתו נמוכה במיוחד כאמור לעיל, יש להציב להגנה העומדת לנתבעת בגין התבטאותה דרישות מינימליות.
השופט קבע איפוא, כי עוה"ד הוכיחה כי קמה לה הגנה על פי החוק, ולפיכך התובעת לא זכאית לסעד המבוקש. התביעה נדחתה , והתובעת חויבה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 2,000 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 35615-04-11 קבילו נ' דוארי)