תסמונת התעלה הקרפלית (CTS - Carpal tunnel syndrome) היא פגיעה שכיחה, העלולה להיגרם כתוצאה מהעבודה. למי שסובל מתסמונת זו, מגיעות זכויות מהביטוח הלאומי, אך לא תמיד קל לקבל בפועל את הזכויות האמורות, מאחר שחוק הביטוח הלאומי מקשה על ההכרה כנפגעי עבודה, בחולי תסמונת התעלה הקרפלית. עובדה זו מונעת מחולים רבים לקבל את הזכויות המגיעות להם.
החדשות הטובות הן שחולים הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית, יכולים לקבל את כלל הזכויות המגיעות להם, באחת משתי דרכים שונות. כך, אם לא יעמדו בתנאים המנויים בחוק ובתקנות הביטוח הלאומי, המותירים רבים מהם נעדרי זכויות, יוכלו לזכות בזכויות האמורות בדרך אחרת: מכוח ההלכה של בתי הדין לעבודה. במאמר זה, נעסוק בתסמונת התעלה הקרפלית, ונסקור את הזכויות המגיעות לסובלים ממנה ובדרכים למימוש הזכויות.
לפי הגדרת החוק, מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד החל לסבול ממנה עקב וכתוצאה מעבודתו או עיסוקו, וקיים קשר סיבתי בין המחלה לעבודה
כיצד יכול מי שאובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית להבטיח את קבלת הזכויות המגיעות לו?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. כדי שעובד הסובל מתסמונת התעלה הקרפלית יוכר כמי שסובל ממחלת מקצוע, עליו להוכיח כי מצבו מקיים את התנאים בחוק, המגדיר מהי מחלת מקצוע.
לפי הגדרת החוק, מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד החל לסבול ממנה עקב וכתוצאה מעבודתו או עיסוקו, וקיים קשר סיבתי בין המחלה לעבודה. כלומר: התסמונת שאובחנה אצל העובד (עצמאי או שכיר) היא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק.
כשהעובד מגיש בקשה לביטוח הלאומי, לקבלת הכרה כנפגע בעבודה עקב האבחון, גם אם יוכיח את התנאים הללו והתסמונת תוכר כמחלת מקצוע, ייבדקו תנאים נוספים, לפני שיזכה בזכויות המגיעות לו. מדובר בתנאים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי. כך, נגרם קיפוח לא הוגן של נפגעים לא מעטים, שהתסמונת נוצרה בעבודתם ובעקבות העבודה.
החדשות הטובות הן שיש מה לעשות: מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנות, יכול להשתמש באלטרנטיבה, כדי לקבל את זכויותיו: קיימת דרך נוספת להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה, הודות להלכה שנקבעה בבתי הדין לעבודה.
אם העובד הלוקה בתסמונת יוכיח את קיומה ויוכיח כי החל לסבול מהתסמונת עקב עבודתו או עיסוקו, ויוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התסמונת לעבודה, הוא ייחשב לנפגע עבודה
מהי ההלכה העשויה לסייע לסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית לממש את זכויותיהם?
בבג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, הוגדר מונח חדש: "תורת המיקרוטראומה". לפי תורה זו, לא רק נזק שאירע כתוצאה מתאונה אחת ייחשב כ"תאונה".
אלא נזק שאירע כתוצאה מהצטברות פגיעות זעירות אחדות, שגרמו כולן יחד לנזק הסופי, ייחשב לתאונה. במקרה כזה, תסמונת התעלה הקרפלית, שנגרמה מאירועים רבים של מיקרו טראומה, תהווה תאונה (הנקראת "פגיעת מיקרוטראומה").
בשורה התחתונה: עובד הסובל מתסמונת התעלה הקרפלית יוכר כנפגע בעבודה, עקב ההכרה במחלתו כמחלת מקצוע ו/או מעצם ההכרה במחלתו, כתאונה מתמשכת. כך או כך, אם העובד הלוקה בתסמונת יוכיח את קיומה ויוכיח כי החל לסבול מהתסמונת עקב עבודתו או עיסוקו, ויוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התסמונת לעבודה, הוא ייחשב לנפגע עבודה.
תסמונת התעלה הקרפלית כרוכה בקושי בהנעת היד, קושי באחיזה, תחושת נימול, עקצוצים ודקירות באזור, היעדר תחושה באזור, תחושת הירדמות ו/או זרמים בכף היד ולעתים אף כאבי כתפיים
מהי הגדרת "נפגע עבודה"?
ביטוח לאומי הוא מעין "חברת ביטוח מטעם המדינה", המפצה ומעניקה זכויות שונות ומגוונות, למי שחלה או נפצע במהלך ועקב עבודתו. לשם קבלת כל אלה, על המוסד לביטוח לאומי לתת לעובד מעמד של "נפגע בעבודה". את המעמד הזה מקבל עובד, שהגיש תביעה להכרה בו כנפגע עבודה.
מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
תסמונת התעלה הקרפלית מערבת את הזרוע וכף היד: לאורך הזרוע, יש תעלה המכילה עצבים וכלי דם. כשהתעלה נחשפת ללחץ המקטין את קוטרה, נוצר לחץ על העצבים העוברים בה, במיוחד לחץ על העצב המדיאני המצוי בשורש כף היד. מצב בלתי רצוי זה נוטה להחמיר עם הזמן, עקב השימוש ביד ובזרוע.
הדבר כרוך בשלל תסמינים: קושי בהנעת היד, קושי באחיזת דברים, תחושת נימול, עקצוצים ודקירות באזור, היעדר תחושה באזור, תחושת הירדמות באזור ו/או זרמים בכף היד ולעתים אף כאבי כתפיים. המחלה מאובחנת על ידי אורתופד מומחה כף יד, הנעזר בבדיקות הדמיה של שורש כף היד ובדיקת הולכה עצבית, ובדיקה אלקטרו-דיאגנוסטית של העצב המדיאני (EMG).
חלק מהמאובחנים כסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית אינם מוכרים כנפגעי עבודה, משום שלא רק עצם קיום האבחנה חשוב, אלא גם הליך הייצור שנקט העובד
האם תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כמחלת מקצוע?
כן. פריט 26 לחלק א' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה) עוסק בפגיעה בשורש כף היד ומגדיר כמחלת מקצוע "דלקת של גידים או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק"; ו/או "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב"; ו/או "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים".
אם כך, מדוע חלק מהמאובחנים כסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית, אינם מוכרים כנפגעי עבודה? זאת, משום שלא רק עצם קיום האבחנה חשוב, אלא גם הליך הייצור שנקט העובד. בחינת הסיבה שגרמה לתסמונת עלולה להותיר רבים מהמאובחנים נעדרי הכרה וזכויות.
כך, תסמונת התעלה הקרפלית תיחשב כ"מחלת מקצוע" אך ורק כאשר מדובר בעובדים, העוסקים בעבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף היד או המרפק, לפי העניין. מדובר בתנועות החוזרות ונשנות ברציפות, או בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב או עבודה ממושכת במכשירים רוטטים.
מי שסובל מהתסמונת ורוצה לקבל מעמד של נפגע עבודה, חייב לעמוד במס' תנאים, שחלקם קשים להוכחה:
1. הוא אכן סובל מהתסמונת.
2. התסמונת נובעת מסיבה שבהכרח קשורה לתנאי העבודה ולא ממחלה אחרת.
3. העבודה שעשה כוללת תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות, של האצבעות, כף היד או המרפק.
4. תנועות אלה בוצעו משך תקופה רצופה.
5. העבודה כרוכה בלחץ ממושך על העצב, או נעשה במהלך העבודה שימוש במכשירים רוטטים.
כל התנאים האלה מגבילים באופן משמעותי את היכולת של רבים מהעובדים להיחשב כחולים במחלת מקצוע כך, רבים נותרים נעדרי זכויות, על אף שברור שמצבם נגרם כתוצאה מעבודתם.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של עובדת סופרמרקט שהשתמשה באקדח קידוד מחירים. משרד הח"מ הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ותביעתה של העובדת הוכרה באופן תקדימי כנפגעת תעלה קרפלית
באילו מקרים תסמונת התעלה הקרפלית תוכר כמחלת מקצוע?
קיימים מקרים רבים ומגוונים, בהם תיתכן הכרה במחלת מקצוע. כך, בין היתר: נגר או מסגר, המבריג ברגים שעות ארוכות במסגרת עבודתו, משך תקופה ארוכה, נדרש לבצע פעולה חוזרת ונשנית בכף ידו, העלולה לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית, שתזכה אותו בהכרה ב"מחלת מקצוע". בנוסף, עובדי ניקיון, קלדניות (במקרים מסוימים), עובדים הנוגעים בחומרים קפואים, חשמלאים, מתקיני מזגנים ועוד.
בין המקרים שטפל בהם הח"מ בנושא זה נזכיר מקרה של עובדת סופרמרקט שהשתמשה באקדח קידוד מחירים. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה ומשרד הח"מ הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. תביעתה של העובדת הוכרה באופן תקדימי כנפגעת תעלה קרפלית.
אחד התנאים להכרה במיקרוטראומה כמחלת מקצוע הוא כאשר התנועות במהלך העבודה נעשו בתכיפות, במשך פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר
מה יעלה בגורלם של הסובלים מהתסמונת, שמצבם לא מוכר כמחלת מקצוע?
אם מצבו של העובד אינו מקיים את התנאים האמורים, המקטינים משמעותית את גדרי האפשרות להיחשב כנפגע עבודה, עקב תסמונת התעלה הקרפלית, העובד יידרש להוכיח את תביעתו, לפי תורת המיקרו טראומה.
מתי יוכר מצב רפואי כ"תאונה בעבודה", מכוח היותו "פגיעת מיקרוטראומה"?
התנאים להכרה במיקרוטראומה:
1. פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים זה על גבי זה, הביאה בסיכום כולל לנזק ממשי, הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
2. הפגיעות הזעירות הן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות. תנועות אלה אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" (כלומר: תנועות דומות אחת לשנייה, על פני מקום מוגדר). אין דרישה לתדירות קבועה וסדירה.
3. התנועות נעשו בתכיפות, משך פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.
אופי והיקף הזכויות של נפגע העבודה תלויים בהיקף פגיעתו, במשך מחלתו, ביכולתו לשוב לעבודה ובשאלה האם נקבעו לו אחוזי נכות או לא נקבעו
מהן הזכויות המגיעות, למי שהוכר כנפגע בעבודה, עקב תסמונת התעלה הקרפלית?
חשוב להדגיש כי בכל מקרה, הסובל מתסמונת התעלה הקרפלית, המבקש להוכיח את היותו נפגע עבודה - בין אם בשל מחלת מקצוע; ובין אם באמצעות תורת המיקרו טראומה - יידרש להוכיח את מצבו הרפואי ואת הקשר לעבודתו, באמצעות חוות דעת של רופא מומחה, שתצורף לתביעתו המפורטת עם הנספחים הנדרשים. רק לאחר הגשת תביעה כנדרש, על כל נספחיה ובצירוף חוות הדעת האמורה, ורק לאחר קבלת התביעה והכרה בעובד כנפגע עבודה, הוא יוכל לקבל את זכויותיו.
אופי והיקף הזכויות של נפגע העבודה תלויים בהיקף פגיעתו, במשך מחלתו, ביכולתו לשוב לעבודה ובשאלה האם נקבעו לו אחוזי נכות או לא נקבעו. בנוסף, הזכויות תלויות באחוזי הנכות, ובשאלה האם הנכות צמיתה (כלומר: נכות לכל החיים) או זמנית. דרגת הנכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית עשויה לנוע בין 5% (במקרה של שיתוק חלקי בדרגה קלה ביותר) עד 60% (שיתוק מלא).
בין הזכויות המגיעות לנפגעי עבודה, בולטות הזכויות הבאות:
דמי פגיעה: תשלום המועבר לנפגעי עבודה, במטרה לפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, למשך הזמן במהלכו הם בלתי כשירים לעבודה. דמי פגיעה משולמים עד לתקופה של 3 חודשים.
קצבת נכות / מענק: במקרים בהם נותרה לנפגע העבודה נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית.
מימון טיפול רפואי: כל נפגע עבודה זכאי לקבל טיפול רפואי חינם, הקשור לשיקומו עקב הפגיעה.
קצבאות ותשלומים מחברות ביטוח פרטיות: במקרים בהם קיימות פוליסות מתאימות.
לסיכום: עבודה הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות של היד, עלולה לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית. ניתן לקבל הכרה בפגיעה מכוח תקנות ביטוח לאומי, או מכוח תאוריית המיקרוטראומה במקרה שנפגעתם, מומלץ להיעזר בעורך דין, למימוש מלא של זכויותיכם.
* כתבה זו אינה תחליף ליעוץ משפטי.
** עו"ד עלי עאדל נותן שירותי עורך דין ונוטריון, בתחומי משפט העבודה ביטוח לאומי ודיני נזיקין.
*** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
